אמש (ראשון) התפרסם פסק דין תקדימי מפורט ומנומק של שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, יעקב שרביט (אשר "ירש" את ההליך בשלב מוקדם מהשופטת רות רונן לאחר שזו מונתה לבית המשפט העליון), במסגרתו התקבלה תביעה הצהרתית שהגיש מייסד סטארט-אפ כנגד שותפו לשעבר, כלפיו טען לקיפוח ולנישול מזכויותיו כבעל מניות בחברה שהקימו יחדיו.
המסקנה העולה מפסק הדין היא כי שותף במיזם טכנולוגי חייב לפצות את שותפו הקודם במיזם על הקמת מיזם מתחרה, גם תחת ההנחה כי המיזם המתחרה פותח "מאפס" מבחינה טכנולוגית, ולא נעשה כל שימוש במסגרתו בטכנולוגיה הקודמת שבמיזם המקורי.
בית המשפט קיבל את טענות התובע, שיוצג על-ידי עו"ד נתי אגמון, לידר קופרשמידט-טל אסף כהן פור וים יצחקי ממשרד שבלת ושות', וקבע כי די בשימוש בניסיון ובמוניטין של המיזם הקודם, גם אם לא נעשה שימוש בטכנולוגיה שפותחה במסגרתו, בכדי להוות הפרה של הוראות הדין.
לקריאת פסק הדין המלא: לחץ כאן
עוד מבחזית החדשות
- חיסולו של מרוואן עיסא – מספר 3 בחמאס | גם בכיר חמאס ר'זי אבו טמע, חוסל באותה התקיפה
- היועמ"שית מיארה: "יש להיערך לגיוס חרדים כבר באפריל" | נתניהו ביקש ארכה לקראת הדיון בבג"ץ
- נתניהו: מספר האזרחים שנהרגו בעזה נמוך בהרבה מהדיווחים | "בדרך לפעולה ברפיח"
- מפגין שמאל נשך שוטרת כשעמד מול הכנסת בירושלים
- מהפך מטלטל בבית שמש | ספירת הקולות של שלב ב' בעיצומה
קביעה עקרונית נוספת של השופט שרביט נגעה לכך שדי בעובדה שהמיזם המתחרה עסק בתחילת דרכו באותו תחום פעילות של המיזם הקודם, על מנת להגיע למסקנה השיפוטית כי הוא ניצל הזדמנות עסקית, גם אם לאחר מכן התפתח לתחומים שונים ואחרים מתחום הפעילות של המיזם המקורי.
בתוך כך, השופט שרביט דחה את טענות ההגנה של הנתבע, השותף לשעבר, והחברה החדשה שהוקמה על ידו, אשר יוצגו על-ידי עוה"ד יוסי עבאדי ודניאל פז מיתר ממשרד מיתר, כי לא ניתן לכפות על בעלי מניות בחברת היי-טק שלא צלחה איסורי תחרות, שכן הדבר יחייב יזמים "לקנות את חירותם" בהליך התמחרות, דבר שיפגע בתעשיית ההיי-טק.
פסק הדין עוסק בשני יזמים צעירים, מתן צור וגל שגיא, אשר חברו במסגרת השתתפותם בתוכנית יזמות במוסד אקדמי מוכר להקמת מיזם טכנולוגי בתחום האבחון וההשמה של עובדים. המיזם עסק בפיתוח מערכת חדשנית וייעודית המבוססת על בינה מלאכותית (AI) שמטרתה להבטיח גיוס כח אדם מתאים ולייעל את הליכי הגיוס לאור תחלופת העובדים הגבוהה שיש בחברות.
אלא שהמיזם חדל מפעילות מספר חודשים לאחר תחילתו בעיקר עקב "דם רע" בין שני השותפים. באותה עת הייתה במיזם גרסה בסיסית של המערכת הטכנולוגית וכן פיילוט שבוצע עם אחת מהחברות המסחריות הגדולות במשק, אולם טרם גויסו למיזם משקיעים, לא היו לחברה לקוחות משלמים וזו פעלה במימון עצמי של שני השותפים. חרף ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות לגבי ההיפרדות וחלוקת הזכויות במיזם ביניהם, אלו לא הגיעו להסכמות באשר לאופן ההיפרדות. דרכי הצדדים נפרדו, תוך שגל שגיא ובאי כוחו הבהירו למתן צור כי בהיעדר הסכמות, אף צד לא יהיה רשאי לעשות שימוש בנכסי המיזם.
בחלוף שנים, גילה מתן צור ששותפו לשעבר גל שגיא בחר להתניע בעצמו מיזם נוסף באותו תחום פעילות ממש, באמצעות חברה חדשה שהוקמה על ידו, תוך שגייס השקעות משמעותיות ממשקיעים חיצוניים לטובת פעילותו. מתן צור טען כי הוא זכאי לחלקו במיזם החדש, שכן מדובר בפעילות מתחרה שהייתה יכולה להתממש במסגרת המיזם הראשוני, ומדובר על כן בנישול זכויותיו. שגיא מנגד דחה לחלוטין את הטענה וטען להגנתו שהמיזם הקודם היה מיזם סטודנטיאלי-בוסרי שהתייחס לרעיון גולמי וראשוני, בעוד שהמיזם החדש לא עושה כל שימוש בתוצרים של המיזם הקודם, והטכנולוגיה במסגרתו פותחה מחדש. עוד טען שגיא כי מאז שהופסקה פעילות המיזם המקורי, המיזם החדש ממילא עבר מספר רב של פיתוחים ועוסק כיום בפעילות שונה.
בפסק דין ארוך ומעמיק המחזיק למעלה מ-50 עמודים, ניתח באריכות השופט יעקב שרביט את חובות האמון החלות על נושא משרה, בפרט בכל הנוגע לאיסור על נושא משרה להתחרות עם עסקי החברה ולנצל הזדמנויות עסקיות, וכן את חובת ההגינות של בעל שליטה בחברה.
השופט שרביט קיבל את הטענות המשפטיות והעובדתיות של מתן צור, וקבע כי במקרה הנוכחי "חברת אמפיריקל עשתה שימוש מאסיבי במוניטין ובניסיון של המיזם ושל חברת הארווסט; לא היתה כל הסכמה שהתירה לבעלי המניות לעסוק באופן פרטי בעסקים שאינם בתחום הליבה של חברת הארווסט; וכן … פעילותה של חברת הארווסט היתה באותו תחום שבו פעלו המיזם וחברת הארווסט" (פס' 134 לפסק הדין).
עוד מבחזית החדשות
- הסלמה בצפון וירי מאסיבי לעבר ישובים | צה"ל חיסל עשרות פעילי חיזבאללה
- חיסולו של מרוואן עיסא – מספר 3 בחמאס | גם בכיר חמאס ר'זי אבו טמע, חוסל באותה התקיפה
- היועמ"שית מיארה: "יש להיערך לגיוס חרדים כבר באפריל" | נתניהו ביקש ארכה לקראת הדיון בבג"ץ
- נתניהו: מספר האזרחים שנהרגו בעזה נמוך בהרבה מהדיווחים | "בדרך לפעולה ברפיח"
- מפגין שמאל נשך שוטרת כשעמד מול הכנסת בירושלים
עוד נפסק, כי די בפיתוח מוצר ראשוני ו/או תוצרי פיילוט כדי לבסס קיומה של פעילות עסקית מספקת במיזם הראשוני, אשר נושא משרה בחברה מנוע מלעשות בה שימוש המהווה תחרות או ניצול הזדמנות עסקית של החברה. העובדה שלא נעשה שימוש בקוד התוכנה ו/או באלגוריתם אינה מעלה או מורידה, שכן די בשימוש בניסיון ובמוניטין כדי להוות הפרה של החובות שלא להתחרות בעסקי החברה ולנצל הזדמנות עסקית שלה: "אין באמור כדי לגרוע מכך שחברת אמפיריקל עשתה שימוש נרחב בניסיון ובמוניטין של חברת הארווסט מול משקיעים ולקוחות פוטנציאליים, ובכך עשתה שימוש במשאבי המיזם וחברת הארווסט לצורך הפעילות המתחרה וניהול ההזדמנות העסקית. די בכדי לקבוע שנתבע 2 הפר את חובותיו שלא להתחרות בחברת הארווסט ושלא לנצל הזדמנויות עסקיות שלה".
השופט שרביט דחה את טענת הנתבעים כי יש לקבוע דין ייחודי ומקל לחברות היי-טק, וקבע כי "אין יסוד לטענת הנתבעים כי קבלת טענת התובע משמעה שהצדדים יהיו "כלואים" לנצח במעין "חתונה קתולית" וכי חיוב יזמים "לקנות את חירותם" בהליך התמחרות עלול לגרור השלכות הרסנות על תעשיית ההיי-טק כולה. מעבר לעובדה שאין מדובר במגבלות החלות "לנצח", ברי כי הפתרון הפשוט הוא להסדיר מראש בהסכם בין היזמים הן את מגבלות התחרות והן את הליכי ההיפרדות".
גם העובדה שהמיזם הקודם הפסיק לחלוטין את פעילותו, אין בה בכדי לשחרר את היזמים מחובותיהם בהתאם לדיני החברות, שלא לעסוק באופן פרטי בתחום פעילות המיזם, שכן "אין בעובדה שחברת הארווסט הפסיקה למעשה את פעילותה כדי לשחרר את הנתבעת 2 מחובותיו כדירקטור ובעל שליטה כלפי חברת הארווסט והתובע".
על רקע כל זאת, השופט שרביט קבע כי שגיא הפר "את האיסורים החלים עליו כנושא משרה בחברת הארווסט [המיזם הראשוני] להתחרות עם עסקי החברה ולנצל הזדמנות עסקית של החברה וכן את חובת ההגינות כלפי התובע", תוך שביקר בחריפות את גל שגיא, וקבע כי בעוד שעדותו של מתן היתה "מהימנה עלי ונתמכה בשלל ראיות" הרי שעדותו של מר שגיא "עמדה בסתירה לראיות אלה. תשובותיו המתחמקות והבלתי משכנעות של הנתבעת 2 [גל שגיא] לא הצליחו ליישב סתירה זו".
קביעה עקרונית וחשובה נוספת של שרביט נגעה גם לסעדים האפשריים המוקנים במצב דברים זה, וקבע כי אלו יכולים לכלול גם זכות לדרוש מניות בחברה המתחרה ולא רק השבת טובות ההנאה שנצמחו בחברה המתחרה: "לאור הוראתו המפורשת של סעיף 256 (א) [לחוק החברות] איני שולל את האפשרות העקרונית, במקרים המתאימים, של מתן סעד לגבי המניות מכח הדוקטרינה של ביצוע בקירוב" ובהמשך – "בנסיבות מסוימת רשאי יהיה בית המשפט להורות על השבה מכוח דיני עשיית עושר או על שלילה מכוח דיני האמונאות של מניות נושא המשרה המפר בחברה חדשה שהקים ושבאמצעותה הפר את חובות האמון שלו" (ס' 211 ו- 214 לפסק הדין).
עו"ד נתי אגמון ולידר קופרשמידט-טל שייצגו את התובע, מסרו כי "לפסק הדין חשיבות רבה למיזמי היי-טק אשר לעיתים מבוססים על מיזמים קודמים, ומדגיש את החשיבות להכללת מנגנוני היפרדות במסגרת הסכם המייסדים, ובהיעדרם – בהסדרת הליך ההיפרדות באמצעות אחד מהמנגנונים הקבועים בחוק. שכן, די בפעילות ראשונית במיזם המקורי על מנת להקים חבות במישור דיני החברות, אשר עשויה להגביל את אפשרותם להקים מיזם חדש באותו תחום פעילות. מכאן חשיבות פסק הדין בהצבת תמרור אזהרה ליזמים שלא ליטול סיכון לא מחושב, ולפעול להסדרת הליך ההיפרדות טרם הקמת מיזם חדש"
