בשבוע שעבר פתחנו בשאלת השאלות, איך לעבור את החופש בשלום? דיברנו על תיאום ציפיות והסכמנו שהשבוע אגלה לכן כיצד הורים עושים תיאום ציפיות בצורה נכונה.
ובכן, ראשית כל חשוב להבין שאין טעם בנאומים ארוכים ומייגעים. לילדים אין פניות וסבלנות נדרשת כדי לשבת ולשמוע אותנו מדברים שוב ושוב על אותו דבר במשך 15 דקות. לכן, גם כשאתם עושים לילד שיחת תיאום ציפיות, תדאגו שהיא תהיה קצרה וקולעת, חישבו איך אתם מעבירים את המסר שאתם רוצים בכמה שפחות מלל.
את השיחה עצמה מומלץ לערוך בפגישה משפחתית אותה מכנסים בזמן שנקבע. אני מאמינה שתקשורת טובה מתחילה בשאלה ולא בנאומים, לכן השאלה הראשונה של ההורים היא: "מה מבחינתכם ייחשב חופש מוצלח ומהנה?"
כעת עליכם להקשיב באמת לתשובה. אפשר ורצוי לכתוב את כל האופציות שהילדים מעלים ולהעלות הצעות משלנו. לאחר מכן לעבור הצעה אחר הצעה ולראות מה ניתן לעשות במסגרת התקציב לחופשה והגבולות שלכם ומה לא.
כשמסיימים את המשימה הזו, זה הזמן להסביר לילדים שאנחנו ההורים לא בחופש, ואנחנו חייבים לשמור על שגרה ומסגרת כדי להמשיך ולתפקד בחיי היום יום. לכן אנחנו מבקשים את התחשבותם, עזרתם וחלקם.
מטרת השיחה היא לגשר על הפערים השונים בינינו לבינם, לגבי תפישת "החופש הגדול" ולבנות בכל זאת סוג של מסגרת בנוגע לסדר היום (שעות שינה, שעת חזרה מבילויים…)
בתיאום הציפיות מומלץ להכין לו"ז לחופשה. כמובן שנבנה אותו יחד עם הילדים, כך הם יודעים מה מחכה לנו ולהם.. ומפתחים ציפיות בהתאם. לכולם יש אחריות משותפת על הכיף והבילוי בחופשה ופחות אכזבות.
ומה עושים אם מתחילות מחלוקות וחוסר הסכמות?
כל זאת ועוד בשבוע הבא.
