שיתוף
תגובות
חדשות » היועמ"שית מיארה: "יש להיערך לגיוס חרדים כבר באפריל" | נתניהו ביקש ארכה לקראת הדיון בבג"ץ
חוג הגיוס
מיארה: "לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספים למוסדות שתלמידיהם שיהיו חייבים בגיוס בחוק"
| צילום: צילום: שאטרסטוק

כ-20 דקות לפני חצות, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה אמש (רביעי) מבג"ץ הארכה של יום אחד במתן התשובה על העתירות שהוגשו על חוק הפטור מגיוס. בטיוטת תשובתה שהודלפה קודם לכן, היא מציינת כי בהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את האפשרות שלא לאכוף גיוס חרדים, "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים".

לדבריה, "בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין".

בהרב-מיארה הבהירה בטיוטה כי מאחר שהוראת השעה של הממשלה פוקעת בסוף החודש, החל מ-1 אפריל לא יהיה מקור סמכות שיאפשר לה להמשיך ולהימנע מהליכים לגיוס בני הישיבות. לדבריה, במצב זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו חייבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות.

"לאור הוראותיו הכלליות של חוק שירות ביטחון, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין", כתבה בהרב מיארה במסמך. "עם זאת, היועצת המשפטית סבורה כי יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה בלבד, כהוראת מעבר, שבמהלכה ניתן יהיה להמשיך במתן התמיכות, וזאת בשים לב לצורך בהיערכות המוסדות הנתמכים והתלמידים הלומדים בהם למצב הדברים החדש".

היועמ"שית הסבירה בטיוטה כי הסיבה להיעדר הסמכות היא פקיעת החלטת הממשלה שאפשרה לא לגייס חרדים, והעובדה שלא אושרה החלטה אחרת שמאפשרת את הארכתה. "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, שדחיית השירות שניתנה להם פקעה – או שהגיעו לגיל גיוס אחרי הפקיעה", כתבה. "אופן המימוש של חובה זו ייקבע על-ידי רשויות הגיוס".

אמש פורסם בחדשות 12 כי גורמים פוליטיים מעריכים שעסקה בין יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, לבין המפלגות החרדיות על בחירות בהסכמה בעוד חצי שנה בתמורה להארכת הפטור הקיים לחרדים מגיוס, עשויה לשוב לשולחן.הבעיה המרכזית היא חוסר האמון בין הצדדים ותקוות החרדים שעוד יימצא להם פתרון. במקביל, היועמ"שית בהרב-מיארה השיבה למזכיר הממשלה יוסי פוקס: "לא הוכחתם כיצד תביאו לקידום השוויון בנטל, לא הצגתם תשתית מקצועית מינימלית".

מוקדם יותר הגיבה היועמ"שית בחריפות למכתב ששלח מזכיר הממשלה יוסי פוקס לשרים, ובו האשים אותה ואת שר הביטחון יואב גלנט בכך שלא התקיימה הצבעה על חוק הגיוס. במכתב שחתום בידי המשנה גיל לימון נטען כי הצעת הממשלה "לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית".

הצטרפו ועקבו אחר

5 תגובות

  1. ב"ה
    רגע לפני שבג"צ הולך להפסיק את תקצוב הישיבות בתמיכתה הנלהבת של היועמש"ית

    אולי כדאי סוף סוף לחשוף את הנתונים כמה כסף ושווה כסף מקבלים חיילים בתקופת השירות ואחריה?
    לא היה מזיק איזה עבודה מחקרית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין.

    להלן חלק מהנתונים:

    מה גובה המשכורת הצבאית של חיילי סדיר בכסף ובשווה כסף?

    בינואר 2023 התעדכנה המשכורת של החיילים הסדירים, והיא עומדת על הסכומים הבאים:

    לוחמים: 2,647 ש"ח לחודש
    לוחמי חוד: 3,276 ש"ח לחודש החל מהשנה השלישית לשירות
    תומכי לחימה: 1,926 ש"ח לחודש
    חיילים עורפיים: 1,327 ש"ח לחודש

    להלן סיכום ביניים (חלקי ובלתי ממצה) עבור לוחמים בלבד, בשקלול כסף ושווה כסף:

    לוחמים: 2647 ₪ (משכורת), 632 ₪ (מענק שחרור, על כל חודש שירות) , 915 ₪ (פיקדון אישי עבור כל חודש שירות) , 470 ₪ ( נקודות זיכוי ממס הכנסה. במשך שלוש שנים מתום השירות חיילים משוחררים זכאים לנקודות זיכוי. שירות של שנתיים לפחות יזכה בשתי נקודות השוות יחד 470 ש"ח בחודש , 203 ₪ חייל סדיר פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. חיילים מקבלים את שירותי הבריאות מצה"ל, ואינם מבוטח במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סך הכל נהנה חייל מפטור דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בסך 203 ₪ לחודש, נכון ל-2024), עד כאן בלבד – 4,867 ללוחם.

    אם נוסיף מילגות לימודים,הכשרות – עוד כ – 1500 ₪ לחודש, אם נוסיף אכילה שתיה מגורים, נגיע לשכר גבוה בהפרש ניכר משכר המינימום (העומד על 5,571.75 ₪). אם נוסיף שווי הכשרות מקצועיות בצבא נגיע עוד להרבה יותר. פטור מתשלום ארנונה עבור 4 חודשי שכירות בחינם אחרי השחרור – שווה ערך ל-200 ₪ מינימום עבור כל חודש שירות (לפי תקופת שירות בסיסית 25 חודש), פטור מתשלום ארנונה עבור שכירות לכל אורך תקופת השירות (ישנם משפחות שמנצלות זאת ורושמות את שכירות הדירה על שם החייל) שווה ערך לכ – 600 ₪ עבור כל חודש שירות. (המקור בחוק לפטור מארנונה: חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), תשי"ג–1953).

    יושם לב, זה ממש לא עוצר כאן. החל מיוני 2024, משכורת החיילים תעלה ב-25% מהחודש ה-25 לשירות, ומינואר 2025 היא תעלה ב-25% נוספים החל מהחודש ה-25 לשירות!!!

    לפי הערכה, חייל לוחם מקבל תמלוג בכסף ושווה כסף בסכום העולה על 14,000 ₪ בחודש, יותר מחייל אמריקני (לפי תחשיב יחוס, בשקלול היחס בין שכר ממוצע במשק לבין משכורת החייל)

    אם נחשב ממוצע לפי שקלול כלל החיילים, לרבות צבא קבע וחיילי מילואים, הרי שהשכר הממוצע של חייל בישראל גבוה בהפרש ניכר משכר ממוצע של חייל אמריקאי למרות ששירותו בצבא האמריקאי הוא במסגרת צבא מקצועי ולא שירות חובה.

    עוד לא הוספנו תחשיב כמה שווים ההכשרות המקצועיות היוקרתיות יותר (כמו בחיל האוויר) והיוקרתיות פחות, שם דווקא נמצא הכסף הגדול. לא סתם אחוז המתגייסים הוא גדול. פשוט משתלם תרתי משמע, ומותר לדבר על זה לפחות עכשיו!

    לא נכנסנו גם ל"קטנות" כמו מגרשי מקרקעין שראש הממשלה הבטיח לחלק לחיילים משוחררים. פנסיות שמנות שאין כדוגמתן במשק ואפיו הרפורמה בתחלבורה שמעניקה שנה נסיעות חינם.
    עכשיו השאלה האם לא הגענו כבר למצב של צבא מקצועי, ומה טענותיה של היועמש"ית בעניין חוסר שוויןן

    1. לפי החישוב המעוות שנעשה כאן, כדאי להתגייס! מוזמנים ומוזמנות להתגייס לצבא ולשאת בנטל הכבד.

  2. בס"ד

    יש אקסיומה לא נכונה שקובעת היועצת המשפטית ואם יפריכו אותה אולי יהיה קצת יותר איזונים

    בניגוד לקביעת היועצת המשפטית שיש חוק שמחייב גיוס חרדים. אין חוק כזה. והנה ההסבר למי שקצת מעמיק ולא שטחי:

    סעיף 4 לחוק יסוד : הצבא קובע כי "החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבעו בחוק או מכוחו". בפועל, המקור המשפטי הנורמטיבי הקבוע בחוק לעניין גיוס, נמצא בסעיף 13 חוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, בו נקבע כי: "פוקד רשאי, בצו, לקרוא – (1) ליוצא-צבא, גבר … להתייצב, תוך התקופות הנזכרות בסעיף 20, לשירות סדיר במקום ובזמן שקבע בצו הפוקד, או מי שהוא הסמיך לכך, ואותו יוצא-צבא חייב להתייצב כאמור."

    כך גם ביחס להליכים המקדימים לחיול, נקבעו קודם לכן בחוק, בלשון "פוקד רשאי", לעניין הסדרתם.

    מלבד האמור, אין מקור משפטי נורמטיבי אחד המקנה סמכות לגיוס מלש"ב, וממילא אין בנמצא מקור משפטי נורמטיבי המחיל חובה כללית לגיוס אזרחים מלש"ב.

    ישנו מקור כללי מכוחו המדינה מחוייבת להסדיר גוף צבאי אשר יבטיח את ביטחון ושלום אזרחיה, כדלהלן:

    במדינת ישראל מעוגנת החובה להגנה על חיי אדם, בסעיף 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע:

    סעיף 4: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו".

    יושם לב, שגם סעיף 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו זה איננו קובע כיצד המדינה מחוייבת להגן על שלום אזרחיה, אם בדרך מיסוד צבא התנדבותי או מיסוד צבא על ידי גיוס חובה.

    על רקע האמור, יש להביא לבחינה את טענת הפגיעה בשוויון, תוך שימוש בשקילת מספר מאזנים, ותוך בחינת מוצא חוקי העונה על דרישות הגנת ושלום האזרחים, באופן מידתי שאיננו פוגע בציבור בני הישיבות באמונתם ואורח חייהם.

    ראשית לא ייתכן לערוך דיון בעניין שוויון בנטל, כאשר מעולם לא הוצגו מכלול הנתונים הרלוואנטית המשליכים באופן ישיר על שאלת השויווניות, וביניהם:

    א. מספר הלא מתגייסים כלל בקרב הציבור הכללי (כבר עתה יצויין לדוגמא, כי 10% מהציבור היהודי הכללי לא מתגייסים על רקע סעיף נפשי במלבד מלבד עילות אחרות).

    ב. מספר הלא מתגייסים שירות מלא, ובדיקת הממוצעים של גיוס בפועל בקרב הציבור הכללי.

    ג. איגום כלל הטבות בכסף ושווה כסף אותם מקבל כל מתגייס במהלך גיוסו ולאחריו.

    ד. הואיל ומבחן ההשוואתיות נמדד בין הציבור החרדי לבין שאר כלל אזרחי המדינה, יש להביא בשקלול הלא מתגייסים את הציבור הערבי, תוך הדגשת העובדה כי אינם משרתים גם כל שירות אחר שאיננו בטחוני ושאיננו נוגד את מצפונם ולא מעמיד אותם בפני ברירת מחדל לפעול כנגד בני עמם.

    ה. כפי שיפורט (כאמור באופן מדגמי ולא ממצה) נראה כי עבור כל חודש שירות מתוגמל כל חייל בשיעור המשתווה למשכורת. לצורך בחינת גובה משכורת ממוצעת בצה"ל ובמהשך להשוואה לממוצע בצבאות אחרים כמו צבא ארה"ב, יש לשקלל בתחשיב הממוצע גם את משכורות אנשי מילואים ואנשי צבא הקבע. לכן יש להעמיד דרישה מהמדינה להצגת נתונים בכל הנוגע למספר משרתי הקבע, חיילי מילואים ואופן תמלוגם, עם מספרים מפורטים.

    ו. לצורך בחינת הטענה בדבר הצורך בתגבור כח אדם לצה"ל. יש לדרוש מהמדינה להציג בדוח מפורט את צרכי הצבא בכל הנוגע למשאבי כח אדם לפי פילוחים מפורטים, תוך השוואתם למשאבי כח אדם העומדים בשירות צבאות מודרניים מערבים. כאשר על פי ההערכה של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (ראו: "ארבעים ושש שנים להחלטה להאריך את השירות הצבאי לגברים לשלוש שנים", באתר "ישראל – הסיפור המתועד" של ארכיון המדינה): משרתים בצבא בסך הכול – 176,500 חיילים ועוד 445,000 חיילי מילואים.

    [לשם השוואה, הצבא הבריטי נכון לאפריל 2021, כולל כ-82,230 חיילים בשירות סדיר וכ-30,040 חיילי מילואים. צבא זה המשרת את אחת המעצמות היותר נחשבות בעולם, מספיק בכדי לתת מענה למכלול האינטרסים הבטחוניים של בריטניה כמעצה, כאשר יחידותיו פרושות באזורי לחימה רבים ברחבי העולם, בין אם ככוחות לוחמים ובין אם כחלק מכוחות שמירת השלום של האו"ם.

    צבא צרפת – כוחותיה הם הגדולים ביותר באירופה ומדורגים במקום השישי בעולם. בכוחות המזוינים של צרפת משרתים כ־205,000 חיילים בשרות פעיל (114,500 בצבא, 35,000 בחיל הים, 40,500 בחיל אוויר, 15,000 אחרים, כמו צוותים משותפים, שירות רפואי וכו') וכ־100,000 בז'נדרמריה לאומית. (EUROPE :: FRANCE, The World Factbook, ‏24 לנובמבר 2020 (באנגלית))]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים