שיתוף
תגובות
יהדות » איך מוכרים רכב יד רביעית? או שחבל למכור…
הנפש בראי הפרשה
רגע לפני ראש השנה אנחנו רוצים לתקן, לדייק, לשפר. מה הכי קריטי וחשוב בתהליך הפנימי שלנו מול עצמנו, כדי לצאת לדרך מנקודת הזינוק הכי טובה?
הרב יעקב גולדברג | צילום: בחזית מדיה

"פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם השם", מזהיר משה את ישראל במעמד הברית שהוא כורת איתם בפרשתנו. "והתברך בלבבו", אותו אדם, "לאמור: שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך".

לכאורה, יש להבין: אם יודע האדם שהוא עושה מעשים שאינם טובים, ויש שבועה שהקדוש ברוך הוא השביע את בני ישראל שלא ימרדו בברית שכרת עמם ויעברו על רצונו, מפני מה הוא חושב לעצמו 'שלום יהיה לי'. וכי למה הוא מיוחד שלא יארע לו שום דבר?!

"יד רביעית מליסינג אחרי תאונה? זה מה שכתבת במודעה?" החבר בקושי מצליח לנשום מצחוק. "אתה נורמלי? מי יקנה ממך כזה רכב???"

"אז מה כותבים?" תהה בעל הרכב.

– "תכתוב: יד ראשונה. ללא תאונות. מרופא".

אחרי שבועיים פוגש החבר את בעל הרכב: "נו, הצלחת למכור?"

"מה פתאום", השיב בעל הרכב, "תראה מה כתוב במודעה. רכב כזה מוכרים?!"…

נחזור לשאלה בה פתחנו: למה יתברך הרשע בלבבו שלא יארע לו כלום?

אפשר לפרש, לפי מה שאנו רואים שיש אנשים רבים שעושים מעשים רעים, אך אינם חושבים להפסיק לעשות אותם. משום שהם מרגישים שאין בכך כל פסול.

זו הסיבה שיהיו אנשים שיעברו על דברי הברית עם הקדוש ברוך הוא, ובכל זאת יגידו 'שלום יהיה לי', על אף ש'בשרירות לבי אלך'. כי אני לא עושה שום דבר רע, ולכן אין לי סיבה להפסיק…

ומהפרשה, אלינו, אלה שרוצים לתקן את הנפש שלהם ולדייק אותה: השלב הראשון בתיקון, הוא להכיר בכך שיש בעיה. הבעיה אינה תמיד באשמתנו, אין מה להתבייש בה אם לא בחרנו אותה, אבל חייבים להכיר בכך שמשהו אצלנו לא טוב.

אם אנחנו מספרים לעצמנו ש'רכב כזה לא מוכרים', סביר מאוד להניח שנסחב איתנו את הבעיה עד מאה ועשרים, ועוד נספר לעצמנו בכל פעם שדברים משתבשים 'שלום יהיה לי' – זה לא קשור אלי. אצלי הכל מאה אחוז…

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
רק אלה שיסתכנו ללכת רחוק מדי יכולים אולי לגלות עד כמה רחוק אפשר ללכת

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים