מתקרבים לגיוס רחב של חרדים? היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה היום (רביעי) לבית המשפט העליון כי החל מיום 1.4.2024, בלא קידום חקיקה בידי ממשלת ישראל שתושלם עד לסוף יוני, "אין בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס בני ישיבות".
לדבריה, "ככל שלא יוארך תוקפה של ההחלטה, בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית עד יום,30.6.24, לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין".
"המדינה תבקש לעדכן כעת כי ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות להארכת תוקפה של החלטת הממשלה", כתבה.
המסמך המלא של מיארה:
"לעת הזו אין עדיין מתווה ממשי שניתן להצהיר עליו", הוסיפה. "מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית. שעה שתוקפן של ההוראות הנ"ל מתוך החלטה 682 עומד לפוג ביום 31.3.24, וככל שלא יוארך תוקפן, הרי שצפוי שהצווים על-תנאי המבוקשים בעניינה של ההחלטה יהפכו לבלתי-אקטואליים בתוך כחודש ימים".
בהרב-מיארה ציינה כי "בשים לב למועד פקיעתה הצפוי הקרוב ממילא של ההוראות האמורות, והעובדה שחודש וחצי הם תקופה ארוכה דיה שעשויים לחול בה שינויים כאלה ואחרים, ומשהדרג המדיני מסר כי מתקיים שיח בנושא בין כל הצדדים הרלוונטיים, תבקש המדינה כי בית המשפט הנכבד יורה למשיבים להגיש הודעה מעודכנת עד ליום 24.3".
"אז תהיה בפני בית המשפט הנכבד תמונה עובדתית עדכנית, וניתן יהיה להציג בפניו עמדה משפטית המבוססת על תשתית עובדתית זו, וכול זאת יאפשר לבית המשפט לשקול אם להוציא צו על-תנאי, ואם כן – באילו מראשי העתירות", מסרה היועמ"שית.
