המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, סיים היום (שני) את תפקידו בטקס פרידה שבו הוקרא פסק דינו האחרון, כמקובל. בפתח דברי הפרידה שלו, אמר השופט מלצר כי תום כהונתו בת ה-14 שנים, מקשה עליו: "אני מתרגש מהמעמד, ולפיכך אינני יודע כיצד להתחיל את הדברים".
מלצר אמר במהלך נאומו: "זו תקופה קשה, שבה באו התקפות לא מוצדקות על בתי המשפט – אני קורא לחבריי לשמור על המבצר. כשהגעתי, הפרקליטות, ולעיתים אף בית המשפט, התייחסו לעמדת הממשלה כאילו היא עמדת המדינה, ואילו אני חזרתי והדגשתי כי המדינה מורכבת משלוש רשויות – הכנסת, הממשלה והרשות השופטת – ואין לאיש או לרשות כלשהי זכות לדבר בשם המדינה ככזו".
השופט המשיך ואמר: "אני שמח כי בשנים האחרונות הדבר הופנם וכי בתקופת כהונתי, מדיניות 'האיזונים והבלמים' בין הרשויות התקיימה ועצמאות הרשות השופטת נשמרה ללא פסקת התגברות, והנני תקוה שכך יהיה גם בהמשך".
"אני מייחס חשיבות רבה לתחולת שלטון החוק על כולם, וכן לחופש העיתונות ולחופש ההפגנה", אמר השופט. לטענתו, "מבלעדיהם, שלושת הרשויות הנ"ל לא תהיינה נתונות לביקורת אפקטיבית, כפי שראוי".
נשיאת בית המשפט העליון, עו"ד אסתר חיות, התייחסה לתקופת הקורונה המאתגרת שעברה עלינו בשנה האחרונה: "התקופה האחרונה – ובייחוד השנה האחרונה, שבה התרגשה עלינו מגפת הקורונה – היא שעת מבחן לכל אחד ואחת מאיתנו ולכולנו כחברה. כהורים, כמחנכים, וגם כשופטים – אנו נבחנים בעת הזו על יכולתנו לגלות אחריות וסולידריות חברתית".
הנשיאה אמרה: "אנו נבחנים בתקופה חריגה ויוצאת דופן זו על יכולתנו לכבד את מוסדות השלטון, את שלטון החוק ואת העיקרון המרכזי שהוא משמיע לנו, ולפיו – הכל שווים בפני החוק. השמירה וההקפדה על ערכי יסוד אלה, יש בהן להבטיח שהרקמה העדינה אשר ממנה מורכבת הדמוקרטיה הישראלית לא תיפרם, ולא תתממשנה כתוצאה מכך, חלילה, הסכנות האורבות לכל חברה מתוקנת".
חיות התייחסה גם ליכולותיו של מלצר: "על כישוריו המובהקים של חנן כמשפטן כבר עמדתי. אומץ לבו השיפוטי אף הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, ועל היותו ג'נטלמן יעידו כל מי שדרכם הצטלבה בדרכו. אך אין ספק כי אחת התכונות הבולטות של חנן, אשר בזכותה הוא חביב ואהוד על הבריות ובזכותה צלחה דרכו כשופט, היא טוב לבו ואהבת האדם שלו".
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, נאם גם בטקס ואמר בין הדברים כי "השופט מלצר לעולם לא חשש להיות בעמדת יחיד. כעורך דין הוא אופיין ביצירתיות וביכולת ייצוג יוצאת דופן שהביאה אותו להישגים רבים".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, שהשתתף גם הוא בטקס הפרידה, ציין לשבח את פסקי הדין של מלצר, שלדבריו ניכרו ב"אקטיביזם שיפוטי-חברתי". הוא אמר: "כבוד השופט מלצר דאג לחלשים בחברה, לזכויותיהם ולכבודם, קידש את זכויות האדם ומצא קרן אור בכל אדם באשר הוא אדם".
ראש הלשכה התייחס גם למתקפות על בית המשפט והרשות השופטת בישראל: "השופט מלצר נפרד היום מבית משפט עליון המצוי תחת מתקפה מתמדת וחסרת תקדים. כך בית המשפט העליון וכך יתר מוסדות שלטון החוק אשר מותקפים, בין היתר על ידי פוליטיקאים, והכל מתוך אסטרטגיה פוליטית, ולעיתים אף פרסונלית".
"למרבה הצער, חלק מהציבור מגבש עמדתו ביחס לאמון במוסדות שלטון החוק ובית המשפט העליון בראשם מתוך אותה פריזמה, ואכן אנו עדים לירידה מתמדת ומדאיגה באמון שהציבור רוכש למערכת המשפט", אמר חימי. "אני מבקש להבטיח לך ולכם מעל במה זו, שלשכת עורכי הדין, ואני בראשה, נעמוד איתן אל מול כל ניסיון להחליש את מערכת אכיפת החוק, את בתי המשפט ואת בית המשפט העליון בראשם".
יצוין כי למרות פרישתו היום, מלצר רשאי לכתוב החלטות בנושאים שונים גם בשלושת החודשים הקרובים.
פסק דינו האחרון שהושמע באולם בית המשפט עסק בסוגיית חוקיות פניותיה של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה אל מפעילי הפלטפורמות ברשתות החברתיות בנוגע לפרסומים שיש בהם משום הפרה לכאורה של הוראות החוק הפלילי בישראל. בפס"ד השופט בחר להכריע בעתירה של מרכז "עדאלה", שעוסק בזכויות הערבים בישראל, נגד יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה – ודחה אותה.
"בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה מלצר, קבע כי עצם הפנייה אל הפלטפורמות יש בה משום אקט שלטוני. זאת מפני שאף שמפעילי הפלטפורמות המקוונות פועלים באופן עצמאי בעיצוב הכללים המסדירים את מישור היחסים בינם לבין המשתמשים", צוין בדחיית העתירה, "הרי בעת שהמחלקה מפנה את תשומת ליבם להפרות לכאורה של הוראות הדין הישראלי – אין לשלול השפעה אפשרית שיש לפניות כאמור על מפעילי הפלטפורמות וכן על היווצרות חשש אצלם מפני הרשות השלטונית שיכולה לפעול להצרת צעדיהם, בין בדרך של חקיקה ראשית, בין בדרכים מנהליות.
צוין עוד כי "הסדר זה שנעשה בתיאום עם מפעילי הפלטפורמות המקוונות משקף מודל חדשני שניתן לכנותו 'רגולציה הופכית', שבמסגרתו אכיפת החוק והסדרת מערכת היחסים בין כל השחקנים בשוק נעשית כאשר המדינה ממלאת תפקיד של גורם מדווח, המפנה את ההפרות לכאורה להחלטתם של מפעילי הפלטפורמות המקוונות, וזאת מבלי לפגוע בסמכויות המדינה לבצע אכיפה פלילית מסורתית. בהקשר זה ניתן לסווג את האינטראקציה בין המדינה, מפעילי הפלטפורמות המקוונות ומשתמשי הקצה והציבור, כמערכת יחסים הפועלת באופן ייחודי בצורה של משולש כאשר 'מקומה הגיאומטרי' של המדינה היא באחת מצלעות המשולש של שלושת הגורמים הנ"ל".
בפסק הדין נקבע עוד כי העותרים לא הצליחו להציג תשתית עובדתית מוצקה לכך שפניות המחלקה פגעו בערכי חופש הביטוי והנגישות למידע, ובהיעדר דוגמאות ספציפיות לכך – נוצר קושי לקבל את הטענה שמכלול הפעילות של המחלקה פוגע בעותרים. עוד נפסק כי בחירתם של העותרים שלא לצרף את מפעילי הפלטפורמות המקוונות כמשיבים לעתירה, הקשתה אף היא על בירור הסוגיות שבמחלוקת.
העותרים דרשו להורות ליחידת הסייבר להפסיק עם הפניות לספקיות תוכן כמו גוגל ופייסבוק כדי להסיר תכנים מהרשת או להגביל את הגישה אליהן. לפי "עדאלה", שעתרה לבג"ץ יחד עם האגודה לזכויות האזרח, מנגנון האכיפה מאפשר גם להשעות או להרחיק משתמשים – וכי הצנזורה על התכנים מתבצעת ללא סמכות וללא זכות שימוע או הליך משפטי.
עוה"ד פאדי חורי ורביע אגבריה מ"עדאלה" טענו כי מנגנון האכיפה פוגע בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי ולהליך הוגן. העותרים כתבו כי "על בסיס חשד לכאורה, מבלי פנייה לערכאות במסגרת דיונית ברורה ומבלי מתן זכות טיעון למפרסם, מופקדת בידי הפרקליטות האפשרות לקבוע כי תוכן מסוים הוא בלתי-חוקי, והזכות לבקש באופן וולונטרי לכאורה מהספקיות להפעיל סנקציה קשה של הסרה או הגבלת תוכן".
השופט מלצר שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בשתי מערכות בחירות רצופות, לכנסת ה-21 ולכנסת הה-22. במסגרת התפקיד הוא החיל את דיני תעמולת הבחירות גם על האינטרנט. בין היתר הוא כתב את פסק הדין העיקרי שהכשיר את "חוק החרם" שנחקק כחלק ממאבק נגד הקוראים להחרים את ישראל, אך ביטל את הסעיף בחוק שמאפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק. כמו כן, השופט מלצר היה חלק מהרכב השופטים שאפשר פה אחד לראש הממשלה נתניהו להקים ממשלה, למרות כתב האישום נגדו. בשנה האחרונה הוביל המשנה לנשיאה מלצר את פיילוט השידורים החיים של הליכים נבחרים בבית המשפט העליון.
