שיתוף
תגובות
חדשות » פרשת האלטלנה: 75 שנה לדרמה שכמעט גררה את ישראל למלחמת אחים
מאז הוטבעה האלטלנה מול חופי תל אביב אחרי הקמת המדינה, נעשים מאמצעים לאתר את שרידי האוניה | רשות העתיקות: "יש חשיבות עצומה למשות את מה שנותר מהמים"
תגיות: ,
שרידי האלטלנה | צילום: לע"מ

בשנים האחרונות נעשו מספר מאמצים לאיתור שרידי האונייה שהוטבעה מול חופי תל אביב פחות מחודשיים אחרי הקמת המדינה. בימים אלו, עם הטכנולוגיה המתקדמת, חוסר בתקציב מעכב את התהליך ומוביל למרוץ נגד הזמן. ברשות העתיקות מבהירים "הברזל מתכלה. יש חשיבות עצומה למשות את מה שנותר מהמים".

75 שנים חלפו מאז פרשת האלטלנה, שהייתה אחת הפרשיות הקשות ביותר שידעה מדינת ישראל הצעירה. ביוני 1948 היו על סיפון האלטלנה קרוב לאלף עולים מצרפת, כמו גם נשק, מדים וציוד רפואי. האניה הגיעה לחופי מדינת ישראל לאחר שאנשי האצ"ל הסכימו להתפרק מנשקם ולהשתלב בצה"ל. לפני שהספינה עגנה בכפר ויתקין, התפתח עימות בין אנשי האצ"ל בהנהגת מנחם בגין לבין אנשיו של ראש הממשלה דוד בן גוריון. במהלך חילופי האש בין הצדדים נמלטה הספינה לחופי תל אביב, שם נפגעה מפגז תותח ועלתה באש.

עוד מבחזית החדשות

בעימותים נהרגו 16 לוחמי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל. האלטלנה צפה מספר חודשים מול חופי תל אביב, עד שבן גוריון הורה להטביע אותה. במשך עשרות שנים נעשו נסיונות לאתר את האלטלנה ולמשותה מהמים כדי ששרידיה ישמשו אנדרטה לזכר החללים. לגוף האונייה ערך היסטורי רב, אך על אף חשיבותה הרבה, לא נעשה די על ידי המדינה כדי לאתר אותה.

רוני שדה, כיום ראש האגף למיפוי ימי, עסק בנושא במשך כ-25 שנה. לדבריו "לאורך השנים אספתי חומר מכל מיני מקורות. בין היתר מחברות ישנות ויומנים שבהן דייגים סימנו נקודות מעניינות על הקרקעית, למשל נקודה שצריך להיזהר ממנה כדי לא לקרוע רשתות. בשבילי זה היה רמז. בנוסף עמדתי בקשר עם חברות שעשו סריקות סונאר לאורך השנים, והתכנסתי לתא שטח שבו זיהיתי כמה נקודות עם פוטנציאל גבוה.

"עכשיו אנחנו נמצאים בנקודה שבה צריך לבצע את השלב האחרון, להוריד מצלמות ולוודא אם מה שאני רואה זה באמת האלטלנה", הוסיף שדה. "הבעיה היא שמדובר בעומק של 400-300 מטר, מה שמחייב אונייה ייעודית שתסחוב ותפעיל רובוט תת-ימי. בסוף הכול מתכנס לעניין של תקציב".

בעבר ניסה שדה לגייס כסף ממשקיעים, אך ללא הצלחה. גם המדינה נרתמה לפני מספר שנים, במהלך שיזם שר המשפטים יריב לוין, שלו קשר משפחתי למפקד האלטלנה, אך הסכום שהוקצב, כרבע מיליון שקלים, לא הספיק לפעולות הנדרשות. ספינה עם יכולת צילום במים רדודים לא הצליחה לאתר את השרידים, ועבור ספינה משוכללת יותר היה צריך תקציב גדול יותר.

עוד אמר שדה "היום אנחנו מגיעים ממוקדים יותר למקום. לא צריך לעשות המון סריקות כמו בעבר. טבעי שמדינה צריכה לקחת פרויקט כזה. כרגע אין חיפושים בשטח. אני חושב שהמדינה צריכה לרצות שימצאו את האלטלנה, יש לזה חשיבות גדולה למרות שמדובר בנושא טעון פוליטית. חשוב להבין שמה שלא יכולנו לעשות אז אפשרי היום".

ב-2019 נעשו חיפושים נוספים על ידי רשות העתיקות. קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולגיה ימית ברשות העתיקות, סיפר: "אנחנו יזמנו את החיפושים האחרונים מתקציב פנימי ובשיתוף פעולה עם החוג לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה, בעזרת כלי רובוטי עצמאי שסקר תא שטח שהיה חשוד כאזור ההטבעה של האלטלנה על בסיס מחקר שעשינו ומידע שאספנו".

"בעקבות זה יצרנו קשר עם משרד התיירות ונעשה תהליך לגיוס הכסף והמימון להמשך החיפושים, אבל בדיוק אז הממשלה נפלה", המשיך שרביט. "מה שאנחנו יודעים בוודאות זה שיש תהליך של התפרקות הברזל, ושחלקים מתכלים. סביר להניח שחלק עדיין נותר, אבל הזמן עובד לרעתנו. מדובר בחלק מהמורשת של מדינת ישראל, לטוב ולרע".

הרצל מקוב, שעומד בראש המרכז למורשת בגין, מצפה שיימצא תקציב לנושא. לדבריו "זה ראוי וחשוב לסגור את הפרשה הזאת, ומדינת ישראל יכלה להכניס את הנושא לתקציב ולעשות את זה. לצערי הדבר לא נעשה לא בגלל שלא רוצים למצוא את האלטלנה. מדובר בהזנחה של הנושא ובעובדה שאין מישהו שזה נמצא על שולחנו. אני מניח שנחזור בקרוב לפעול שוב בנושא".

פרשת האלטלנה שהסעירה את המדינה, הייתה טראומה קשה למדינה שזה עתה קמה. לפני קום המדינה פעלו שלושה כוחות להשגת עצמאות. ארגון ההגנה ובכללו הפלמ"ח, שהיוו את הכוח הלוחם של הממסד הרשמי. האצ"ל הארגון הצבאי הלאומי והלח"י לוחמי חרות ישראל (לח"י). עם קום המדינה הצטרפו גם לוחמי האצ"ל והלח"י לצה"ל.

עוד מבחזית החדשות

אלטלנה הייתה במקור נחתת ששימשה את צבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה. עם סיום שירותה נרכשה הנחתתה על ידי האצ"ל שהעמיס עליה מטען גדול של נשק איכותי שקיבל מממשלת צרפת, כמו גם כ-1,000 לוחמים שאמורים היו להיקלט בצה"ל. האלטלנה יצאה לדרכה בחודש יוני 1948, והגיעה לחוף כפר ויתקין באישור הממשלה.

האצ"ל ביקש לצייד בנשק את גדודיו שכבר שולבו בצה"ל, אך המשא ומתן התפוצץ ואזור כפר ויתקין הפך לאזור עימות. בהנחה שבתל אביב יהיה קל יותר לפתור את המשבר, הפליגה האלטלנה לעבר חופי תל אביב כשאוניות הצי הישראלי רודפות אחריה. מול מלון "קטה דן" עלתה אלטלנה על שרטון. המגעים בין נציגי אצ"ל וממשלת ישראל כשלו, והמדינה החליטה להכניע את האצ"ל בכוח.

בין כוח הפלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין, לבין ספינה חמושה שירדה מאלטלנה וביקשה להגיע לחוף התפתחו חילופי אש, והמידע שהיה בידי רבין היה, שהאצ"ל מבקש לתפוש בכוח את השלטון במדינה שזה עתה קמה. בהמשך הוחלט בצה"ל להפגיז את האוניה בתותח. אחד מפגזיו הראשונים פגע בנחתת שהחלה לעלות באש ובהמשך נשרפה.

גם אחרי 74 שנה עדיין לא התפוגגה הטראומה של מלחמת האחים שהתפתחה סביב אוניית הנשק של האצ"ל, שעליה התבטא יצחק רבין: "זה היה היום הכי שחור שלי".

הצטרפו ועקבו אחר

תגובה אחת

  1. כתבתם על כך שבן גוריון נתן את ההוראה להטביע את האונייה ואז זה שכמעט היתה כאן מלחמת אחרים, אבל לא ציינתם למה. יש כאן חשיבות היסטורית מדוע זה קרה.
    מציע לתקן ולהקפיד לתת את כל התמונה ההיסטורית בפעם הבאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אם לא נשנה כיוון, סביר להניח שנגיע לאן שאנו הולכים

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים