היום (רביעי) בכנס המטרו של כלכליסט ומיתר נשא דברים נגיד בנק ישראל אמיר ירון, שפרש את משנתו בנושא המטרו, לדבריו "המטרו יקל משמעותית על הגידול בגודש בכבישים ועל העלות הכרוכה בהגעת עובדים למקום העבודה. בכך, תגדל הן כמות שעות העבודה במשק, והן איכותן, בעקבות הסרת העלות, במונחי זמן ובמונחי אי-תועלת אחרת מעמידה בפקקים"
לטענת ירון, שידוע כחסיד הפרויקט וברצונו לראות את המטרו מתחיל לפעול במהירות האפשרית, המטרו יאפשר לקצר משמעותית את זמן ההגעה לעבודה ובכל יפתח אפשרויות תעסוקה נוספות בפני העובדים והמעסיקים כאחד. ירון סבור שלמטרו תהיה השפעה רבה על הכלכלה הישראלית ולדבריו "מאומדן ההשפעה הפוטנציאלית להשקעה במטרו עולה, כי, ככל שזו תהיה תוספתית, במובן שלא תבוא על חשבון השקעה נדרשת בתשתיות אחרות, כפי שראוי שיהיה, היא צפויה להניב בטווח של כ-10 עד 15 שנים, רמת תוצר גבוהה יותר בכשלושה עד ארבעה אחוזים. כדי לסבר את האוזן, מדובר בכ-50 מיליארד שקל לתוצר הישראלי בכל שנה, שהם כ-5,000 שקל תוספת לתוצר לנפש. עלות ההשקעה במטרו, נאמדת בכ-150 מיליארד שקל, כך שברור שהתשואה על ההשקעה גבוהה".
עוד אמר ירון כי אחת הדרכים בהן השיפור בפריון יבוא לידי ביטוי קשורה לתופעת ה"אגלומורציה" המתארת השפעה חיובית של התקבצות כלכלית על המשק. "מחקרים רבים מראים שפירמות ועובדים יעילים יותר בסביבות עירוניות צפופות. יתרה מכך, תופעת האגלומרציה מאפשרת לנצל יתרונות לגודל במרחב העירוני תוך שימוש אפקטיבי בתשומות ההון, העבודה והתשתיות הפיזיות. השקעה בהקמת מערכת הסעת המונים מבוססת מטרו תאפשר להגדיל את צפיפות העסקים והעובדים במרחב המטרופולין ובכך תתרום אף היא להגדלת הפריון".
עוד ציין נגיד בנק ישראל כי למטרו יהיו השפעות כלכליות סביבתיות וכי "התרומה לתוצר נובעת משיפור בפריון הייצור הכולל, ואינה לוקחת בחשבון גורמים נוספים אשר קשה לכמת אותם. תרומה כלכלית נוספת מהמטרו עשויה לנבוע משימוש מיטבי יותר בשטחים ציבוריים על פני הקרקע שיתפנו. זאת למשל על ידי הגדלת פעילות המסחר ברחובות ושימוש רב יותר בשטחים ציבוריים לתועלת תושבי העיר והמבקרים בה. יתרה מכך, הפרויקט מעלה את הכדאיות להתחדשות עירונית ומונע התרחבות הפרברים על חשבון שטחים פתוחים. העובדה שפרויקט המטרו מלווה בתוכנית תמ"א מפורטת, תסייע למקסום הפוטנציאל של המרחב העירוני הקיים, בפרט באזור תחנות המטרו".
היבט נוסף עליו עמד הנגיד הוא איכות חיי האזרח "על ידי שיפור הנגישות והניידות של כלל התושבים ועל ידי קיצור זמן הנסיעה, המטרו יביא לחיסכון מאד מהותי בשעות נוסעים. יתרה מכך, המטרו לא רק מקצר את זמן הנסיעה של הנוסעים בו, אלא גם של הנוסעים בכלל אמצעי התחבורה כולל האוטובוסים והרכבות הקלות והוא גם מפנה מרחבים לאמצעי התניידות מקיימים כגון הליכה ורכיבה".
ירון התייחס גם לאופן מימון פרויקט המטרו ואמר "נכון להיום, הצעת החוק קובעת כי סך ההוצאות על הפרויקט לא יעלה על 150 מיליארד שקל וכי כל תוספת מעבר לכך תחייב דיון נפרד בממשלה. יש בכך היגיון רב שכן עלויות הפרויקט עלולות להתבדר ללא מסגרת כזאת, כמו כן, החוק מספק לממשלה את הגמישות להתאים את התקציב על בסיס המידע שיצטבר במהלך הקמת הפרויקט".
למרות זאת, חיווה הנגיד את דעתו לגבי סעיף נוסף הקיים בחוק, לפיו מימון הפרויקט יתחלק באופן שווה בין ההכנסות הייעודיות ממנו לבין תקציב המדינה הכללי. "אנו בבנק ישראל סבורים כי יצירת קשר בין המימון התקציבי השוטף לבין ההכנסות הייעודיות עלולה לגרום לעיכובים רבים בביצוע הפרויקט, בפרט אם יתבסס על חתימת חוזים נפרדים לשלבי הביצוע השונים לאורך התהליך. במצב כזה סביר שהמשקיעים הפוטנציאליים באזורי ההשפעה של המטרו יהססו לפעול, וכך יווצר מעגל בו אי הוודאות תעכב או תקטין את התקבולים מההכנסות הייעודיות, ותתרחש האטה נוספת בביצוע, וחוזר חלילה. אנו סבורים כי יהיה נכון יותר שהממשלה תממן את ההוצאות הנדרשות לקידום הפרויקט בכל שנה, בסכום שיידרש כדי להשלים את התקבולים מההכנסות הייעודיות. זאת, לצד גביית ההכנסות הייעודיות ודבקות במסגרת הכוללת של העלויות".
