העלייה בתוחלת החיים הובילה לשלל מחקרים שמתמקדים בגורמי הסיכון להידרדרות המצב הבריאותי בגיל מבוגר. גורם סיכון בולט הוא התמודדות עם מצבי טראומה, לחץ ומתח, מה שעשוי להוביל למחלות ולבריאות לקויה. כאשר מדובר במצבים חוזרים ונשנים, כלומר לחץ מצטבר, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות אף יותר, על אחת כמה וכמה בגילאים מבוגרים.
מחקר חדש של הדוקטורנטית מיכל לוינסקי, בהנחיית פרופ' מרים שיף מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, בחן לראשונה את הקשר בין מצבי לחץ מצטברים וההתדרדרות במצב הבריאותי של אנשים מבוגרים לאורך תקופת זמן ארוכה בתהליך ההזדקנות – 14 שנים ושש נקודות זמן.
הנתונים נאספו בסקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה ובישראל (SHARE) שנערך על האוכלוסייה המבוגרת החל משנת 2004. ניתוחים על מדגם של כ-7,000 איש מתוכו הראו כי מבוגרים בני 65 ומעלה, שדיווחו על מצבי לחץ וטראומה מצטברים, נמצאים בסיכון גבוה להידרדרות בריאותית מהירה וחמורה יותר. התוצאות חזרו על עצמן גם כאשר משתנים כמו גיל, מין, הכנסה, מדינת המגורים ובריאות נפשית נלקחו בחשבון.
ממצאי מחקר זה מחזקים את הטענה כי חשוב לבחון את ההשלכות של הצטברות של מצבי לחץ שמתרחשים לאורך כל החיים, ולא בעיקר בילדות כפי שבוחנים מרבית המחקרים. עם זאת, הנתונים הראו כי ההשלכות של לחץ וטראומה לא זהות על היבטים שונים בבריאות.
כך, ההשלכות על ההתדרדרות במדד האובייקטיבי, בו בדקו את מגבלות התנועה של הנבדקים, הייתה משמעותית יותר מאשר ההתדרדרות במדד הסובייקטיבי בו המשתתפים נדרשו לדרג בעצמם את הערכת הבריאות הכללית שלהם.
ממצא זה עשוי להצביע על מורכבות ההשלכות של לחץ וטראומה על הבריאות – על אף שקיימת התדרדרות אובייקטיבית מהירה יותר בבריאות, אנשים עשויים לתפוס את הבריאות שלהם באופן שונה, ולדווח על תחושת התדרדרות מועטה יותר. הסבר אפשרי אחד לכך עשוי להיות טמון בעובדה שטראומה יכולה להיות גם בעלת השלכות חיוביות לבריאות לעתים, וליצור דווקא חוסן פיזי או נפשי במצבים מסוימים, ויתכן שהמדד הסובייקטיבי משקף גם את ההיבט הבריאותי הזה.
לסיכום, החוקרות אמרו כי "בהתחשב בכך שממוצע הגילאים באוכלוסיות במדינות רבות עולה במהירות, חשוב להבין את גורמי הסיכון הקשורים להידרדרות הבריאותית, במיוחד עבור קובעי המדיניות ומומחי הבריאות הרפואיים. אנו יודעים כיום, ובמיוחד לאור המחקר הנוכחי, שהצטברות לאורך החיים של אירועים מלחיצים מבחינה רגשית עשויים להשפיע שנים רבות אחר כך על הבריאות הפיזית".
"התופעה בולטת במיוחד כשמדובר בתקופת ההזדקנות בה יש אתגרים רבים, ויתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".
'סקר SHARE' (The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), עליו מבוסס המחקר, התחיל בשנת 2004 ונמשך עד היום ב-28 מדינות אירופה וישראל. הסקר נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית, ומבוצע במסגרת התקשרות של המשרד לשוויון חברתי עם מרכז הידע, במימונו השתתפו משרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והוועדה לתכנון ותקצוב.
