ממסמך שהגיע ל-ynet עולה, כי ב־2021 קיבלו בתי החולים בישראל 822 מיליון שקל מחברות תרופות עבור שיתופי פעולה מחקריים ומחקר קליני. בשל הביורוקרטיה בישראל, עשויה תמיכה זו לרדת משמעותית.
בית החולים שזכה לתקצוב הגבוה ביותר השנה הוא רמב"ם בחיפה, שקיבל אישור התקשרות ממשרד הבריאות בסכום של 160 מיליון שקל. במקום השני נמצא המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, עם חוזה התקשרות בגובה של קרוב ל-156 מיליון שקל. ובמקום השלישי בתי החולים איכילוב עם 55 מיליון שקל, ובילינסון עם 64 מיליון שקל.
עוד מבחזית החדשות
- הסלמה בצפון וירי מאסיבי לעבר ישובים | צה"ל חיסל עשרות פעילי חיזבאללה
- חיסולו של מרוואן עיסא – מספר 3 בחמאס | גם בכיר חמאס ר'זי אבו טמע, חוסל באותה התקיפה
- היועמ"שית מיארה: "יש להיערך לגיוס חרדים כבר באפריל" | נתניהו ביקש ארכה לקראת הדיון בבג"ץ
- נתניהו: מספר האזרחים שנהרגו בעזה נמוך בהרבה מהדיווחים | "בדרך לפעולה ברפיח"
- מפגין שמאל נשך שוטרת כשעמד מול הכנסת בירושלים
בתי חולים קטנים יותר קיבלו אישורי התקשרות בסכומים נמוכים יותר. בני ציון בחיפה קיבלו 897 אלף שקל, לניאדו 2.2 מיליון שקל, וולפסון קרוב ל-8 מיליון שקל. על האישורים מפקחת ועדת הלסינקי שכפופה למשרד הבריאות, ותפקידה לבחון את ההיבטים האתיים והמקצועיים של המחקרים, לפני אישורם. על פי נתוני משרד הבריאות, חברת התרופות שהעבירה את הסכום הגבוה ביותר לבתי החולים בשנה זו, היא MSD, שמתמחה בין היתר בפיתוח תרופות אונקולוגיות.
במסגרת המחקרים עובדים בתי החולים בשיתוף עם חברות התרופות, כדי לבדוק את היעילות של התרופות. הכספים שמועברים בתמורה משמשים להשקעה ולשיפור השירות והטיפול בחולים. בית החולים גם מקבל הזדמנות לספק לחולים תרופה שעשויה להציל יחיים. למרות זאת, מאחרו ובחלק מהמחקרים החולים מחולקים לשתי קבוצות, כשהקבוצה הראשונה מקבלת את התרופה הניסיונית, והשנייה מקבלת פלצבו, לא כל החולים מקבלים סיכוי שווה להחלים כתוצאה מההשתתפות בניסוי.
בחברות התרופות טוענים כי בשנים הקרובות היקף התמיכה מצד חברות התרופות ירד מכיוון שבמדינות אחרות קל יותר להשיג שיתוף פעולה ולבצע את המחקרים. לדברי קובי צורף, מנכ"ל חברת פארמה ישראל, המאגדת את 20 חברות תרופות "המחקרים הקליניים מאפשרים לחולים בישראל גישה לטיפולים המתקדמים ביותר בעולם, על הרופאים בארץ להיות חלק מחזית המחקר הרפואי העולמי. המחקרים מאפשרים לאלפי חולים בישראל לקבל הרבה לפני כולם את התרופות המתקדמות ביותר בעולם, שיכולות להציל ולהאריך חיים. המחקרים נערכים על ידי בתי החולים באופן עצמאי בהתאם לבקרה של רשויות הבריאות בעולם כדוגמת FDA ושל משרד הבריאות. ההשקעה במחקרים הקליניים מציינת את ההיקף הגדול ואת הזמינות של תרופות חדשניות בישראל, והיא נובעת מהעובדה שלישראל יש מערכת בריאות מצוינת, צוותי רפואה מעולים ומאגרי מידע דיגיטליים מהטובים בעולם. כפי שנוכחנו לזהות בקורונה, הנגישות לטיפולים החדשניים ביותר יכולים להציל חיים.
עוד מבחזית החדשות
- חיסולו של מרוואן עיסא – מספר 3 בחמאס | גם בכיר חמאס ר'זי אבו טמע, חוסל באותה התקיפה
- היועמ"שית מיארה: "יש להיערך לגיוס חרדים כבר באפריל" | נתניהו ביקש ארכה לקראת הדיון בבג"ץ
- נתניהו: מספר האזרחים שנהרגו בעזה נמוך בהרבה מהדיווחים | "בדרך לפעולה ברפיח"
- מפגין שמאל נשך שוטרת כשעמד מול הכנסת בירושלים
- מהפך מטלטל בבית שמש | ספירת הקולות של שלב ב' בעיצומה
"אבל החשש הוא שישראל תישאר מאחור, בעקבות הרפורמה שהוביל האיחוד האירופי. באירופה יש הגדרה ברורה של לוחות זמנים לבחינה ולאישור של מחקרים קליניים, והם מתבצעים בתוך 60 יום, כשאישור של מחקר תקף לכל 27 מדינות האיחוד במקביל. ישראל צריכה להתאים את עצמה לתהליכים רגולטוריים מהירים ופשוטים יותר, כמובן בלי לפגוע במקצועיות הבדיקה, ולא כפי שקיים כיום, כשכל בית חולים צריך לאשר בנפרד את המחקר, גם אם אותו מחקר מתבצע במספר בתי חולים במקביל. בישראל גם אין לוחות זמנים ברורים, והחלטה על ביצוע מחקר קליני יכולה להתקבל תוך מספר שבועות, כשקבלת התשובה לעיתים אורכת חודשים. אני תקווה שמשרד הבריאות יפעל במהירות כדי להתאים את ההליכים הרגולטוריים לסטנדרטים העולמיים".
לא כולם תמימי דעים ביחס לאתיקת ההתקשרות בין בתי החולים וחברות התרופות. הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה ב"רופאים לזכויות אדם" טוענת כי: "לאורך השנים, יותר מחקרים בישראל ובעולם נעשים על ידי חברות תרופות ופחות על ידי מרכזי מחקר עצמאיים, שנחשבים "סטנדרט זהב" ויש בהם אמון מכיוון שהם לא מוטים לרווח. עוד טוענת זיו "הבעיה היא שהממשלה ומשרד הבריאות מוכרים אותנו עבור נזיד עדשים. כך, למשל, הפחיתו רגולציה בניסויים בבני אדם כדי למשוך את חברות התרופות לישראל. זה מוביל למצב של הטיה בנושאים שנחקרים, אלו שיובילו לרווחים גבוהים, ולהטיה בידע שיגיע לציבור. בסופו של יום, המימון העכשווי במחקר ובתרופות בטל בשישים לעומת התשלום שנדרש לשלם בעתיד על מוצרים וידע שהיו יכולים להישאר אצלנו".
