כשאני כותבת את הטור הזה אני חושבת לעצמי ומבינה שאין לי מושג באיזה מצב קוטבי הטור שלי יתפוס אותך. אולי את רווקה משועממת קשות שעכשיו שמה לב שהקירות לא ממש ישרים ומסותתים כמו שחשבת, ואולי את בכלל אמא במשרה מלאה לזאטוטים זבי-חוטם מתוקים ששומרים אותך עסוקה היטב יומם וליל. מה שבטוח זה שהמצב הזה בכללי לקח את כולנו למקום מאוד קיצוני, לטוב ולמוטב בלבד.
המכנה המשותף לכולכן, שאתן שואלות את אותה שאלה: אם אף אחת לא יוצאת מהבית עכשיו (ואם כן זה למכולת או לפח) אז למה צריך טור שילמד אותי איך להתאפר יותר יפה? בשביל מי? בשביל מה?
התשובה לשאלה מתחילה גם היא בשאלה, והיא למה אנחנו הנשים בעצם מתאפרות? מה זה נותן ועושה לנו? האם איפור זה דבר כזה נצרך?
אחת מלקוחותיי הנלהבות לסדנת ייעוץ איפור אישית שלחה לי מדרש ממסכת יומא כשהעניקה את הסדנא האישית כמתנת יומולדת גם לבת שלה: "יחד עם המן היו יורדים להם לישראל דברים נוספים שנצרכו להם במדבר: תמרוקים ומיני בשמים לנשים…" (יומא עה ע"א).
האמת, שאני עצמי הייתי קצת בהלם לקרוא את המשפט הזה. הקב"ה יחד עם המן, האוכל ה"בסיסי" הקדוש של עם ישראל, הוא טרח לצרף איפור ובשמים לנשים?!
כי אישה צריכה להרגיש יפה, נקודה. גם אם היא לא הולכת לאף מקום. למעשה, בייחוד אם היא לא הולכת לאף מקום, אישה שמתאפרת לבעלה בבית יש לה זכות עצומה. (היו לי גם לקוחות צדיקות כאלה שהסתכלתי עליהן בהערכה גדולה, תדמיינו איזה שלום בית כנראה יש להן).
זה שאנחנו מרגישות שאם אף אחד לא רואה אותנו אנחנו צריכות להזניח את העניינים… זה דרוש תיקון ורציני. את, את בעצמך, ח-ש-ו-ב-ה! ההרגשה והדימוי העצמי שלך חשוב. מה שאת חושבת על עצמך חשוב. חשוב שתרגישי שאת טובה, חשוב שתסתכלי במראה ותאהבי את איך שאת נראית. זה יעשה את ההרגשה שלך לנפלאה!
כשאת מרגישה טוב, בבית שלך כולם מרגישים יותר טוב. (שימי לב שאני מנסה לפנות פה לרגש האימהי המפותח שלנו) .
כמה שאת תרגישי שאת שווה – לשם תצליחי להגיע, לא יותר, משפט קשה אבל נכון. תעלי את הערך שלך בעיני עצמך, קדימה.
אני ממש לא רוצה לעשות פה פרסום דווקא לאיפור. כל אחת מה שמדבר אליה, אני מדברת על להתלבש טוב (ונוח) גם בבית, לשים תכשיטים גם בבית, לשים בושם טוב גם בבית וכן אני מדברת על לא לתת לעצמינו לפתוח מרפסות חופשי בגלל המצב הזה, לא כזה קל להוריד אותן אח"כ, (ואז נגיד אני +10 קילו מהלידה הראשונה +20 מהשנייה והשלישית ועוד 20 מהקורונה לפני שנתיים…) צאו להליכה! 500 מטר מותר.
ועוד סיפור קצר ומדהים לסיום: הרב שמחה כהן נכנס ושאל את הרב שך במי להשקיע יותר בתוכניות בסמינר קירוב רחוקים, בגברים או בנשים?, הרב שך חייך וענה "דע, שהעולם סבור שהגברים מנהלים אותו, וזה נכון, אבל הנשים הן אלו שמנהלות את הגברים. יש להשקיע יותר בנשים…"
עצה שלי: אל תראו את הסיפור הזה לבעלים, זה רק יהרוס לכן לנהל את העניינים…
