נציג השב"כ הצהיר הצהרת שווא בדיון בבג"צ ומסר מידע שקרי שהשפיע על החלטת השופטים. עו"ד מנשה יאדו תקף את התנהלות גורמי הביטחון, ושופטי בית המשפט העליון מתחו גם הם ביקורת על הנעשה "טוב שהדברים הועמדו על דיוקם, ויש להצר על מסירת המידע הלא מדויק במעמד הדיון.. יש לקוות שהלקחים הנדרשים יופקו".
מדובר בדיון בבקשתו של א', עצור מנהלי הנמצא במעצר בית מנהלי, לצאת לטיול יומי בצפון עם משפחתו. אלוף פיקוד העורף סירב לבקשה והיא הגיעה לדיון בבג"צ. בדיון, שהתקיים ביום חמישי לפני כשבועיים, טען נציג השב"כ כי בקשה אחרת של א' לטוס לאומן אושרה, מה שמייתר את הדיון לגבי טיול יומי בארץ. בג"צ קיבלו את טענת גורמי הביטחון, והשופטים סירבו לאשר לא' טיול בצפון עם משפחתו.
אלא שא' לא קיבל כל הודעה על אישור הטיסה לאומן. לאחר הדיון שלח עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו שאלה לגורמי הביטחון בדבר האישור המדובר, ונענה כי אישור הנסיעה לאומן נכתב ביום הדיון עצמו (לא צויין אם לפני הדיון או אחריו), ונחתם ונמסר לא' רק שלושה ימים לאחר מכן. למענה נוספה התנצלות מפי גורמי הביטחון על הטעות שבהצהרה שנמסרה מפיהם לבית המשפט.
עו"ד יאדו הגיש תגובה לבג"צ בה טען כי בהודעת גורמי הביטחון חסר הסבר. לדבריו הצהרתם היתה שקרית פעמיים: באמירה כי ההחלטה (לאשר נסיעה לאומן) נתקבלה וכי ההחלטה נמסרה לא'.
"ההצהרה ניתנה בלא בסיס עובדתי ובלא תימוכי מסמכים שאמורים היו להיות ביסודה", תקף עו"ד יאדו את התנהלות גורמי הביטחון. עו"ד יאדו העלה קושיות נוספות "על מה סמך הגורם שמסר את ההודעה? על שמועה? מי הפיץ את השמועה? ומדוע? האם לא צריך לאמת שמועה לפני שמצהירים עליה, בפרט כשמדובר באימות טכני באסמכתאות פרי ידה של המשיבה עצמה?".
"זו טעות שלא ניתן לטעות, או למצער – לא ניתן לקבל כי קורית. טעות זו היטתה את מהלך הדיון התקין וגרמה פגיעה במרשי", טען עו"ד יאדו.
בהמשך הוסיף כי הצהרת שווא בעתירה לבג"צ על צו מנהלי חמורה במיוחד "זהו הצו היחיד הפוגע בחירויות יסוד שאין לגביו ביקורת משפטית כל שהיא.. והנה בעתירה כנגד צו כאמור, מצהירים גורמי הביטחון הצהרת שווא.. אם בהצהרה כזו, ברף הנמוך והטכני ביותר כשל האמון בגורמי הביטחון, כי אז מה נאמר על האמון שיש ליתן בצווים עצמם שלא כפופים לשום ביקורת?" תמה יאדו.
בנוסף, טען עורך הדין כי ישנו חוסר איזון בין הצדדים להליך "מצד אחד גורמי הביטחון ומן הצד השני עותר אשר נמצא לפי הפרפרזה בשוליים של הימין הקיצוני". לדבריו הוא חש בחוסר האיזון במהלך הדיון, וכאשר נציגי גורמי הביטחון הצהירו על אישור הנסיעה לא העלה על דעתו כי האישור לא נמסר כלל.
"אל לו לביהמ"ש 'להכיר פנים' בעניין זה למשיבה.. כבר נפסק ולא אחת כי הגישה כלפי גורמי הביטחון חייבת להיות 'כבדהו בזהירות', ואין צורך להרחיב. אדרבא, נוכח האמון המובנה שיש לשלטון החוק בגורמי הביטחון אסור להקל עימם במקום בו אמון זה הופר, ובמקרה זה הופר האמון בצורה בלתי מוסברת ופוגענית".
בסוף תגובתו ביקש עורך הדין לתקן את פסק הדין באופן שיבהיר נכוחה את ההשתלשלות הדיונית בהליך, ולחייב את המשיבה בהוצאות לדוגמה "שיבטאו מסר כפלי עתיד וביטוי נכון לפגיעה הדיונית שנגרמה לעותרים ולבא כוחם בדיון".
כאמור, שופטי בית המשפט העליון ביקרו את התנהלות גורמי הביטחון במסגרת הצהרת השווא.
