אסתר חיות

אסתר חַיּוּת (נולדה ב-16 באוקטובר 1953) היא נשיאת בית המשפט העליון החל מ-26 באוקטובר 2017. תקופת כהונתה תסתיים ב-16 באוקטובר 2023.

חיות עבדה כתריסר שנים כעורכת דין, מונתה בשנת 1990 לשופטת בבית משפט השלום, והתקדמה בהדרגה במערכת בתי המשפט. בשנת 2003 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון, וב-2017 התמנתה לנשיאת בית משפט זה.

ב-2017, עם סיום תפקידה של מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון, הייתה חיות המועמדת הבולטת לתפקיד, על פי שיטת הסניוריטי הנהוגה. שרת המשפטים, איילת שקד, יזמה דיון בעניין ביטול שיטת הסניוריטי בטענה כי זו אינה מתיישבת עם לשון החוק ופוגעת בסמכות הוועדה לבחירת שופטים. בעקבות כך, נפגשה חיות עם אנשי תקשורת לשיחות תדרוך שבהן אמרה שגישתה ל"התנחלויות" אינה שלילית, על אף שתמכה בהרס שכונת נתיב האבות והחליטה שלא לאפשר דחיה של הרס בתי עמונה, וכי "אין לה כל רצון לנהל את המדינה באמצעות בג"ץ, ולהחליף את הכנסת והממשלה".

ב-2020 פרסם קלמן ליבסקינד סדרת כתבות העוסקות בניגודי עניינים של שופטי בית המשפט העליון, ובהם הנשיאה חיות. ניגודי העניינים כללו בין היתר מקרים שבהם דנה חיות בתביעות שבהן היו מעורבות חברות ביטוח שייצג באותה עת בעלה. עוד הציג מקרים שבהם העבירה הנשיאה חיות תיקי גישור לידידתה הקרובה, השופטת בדימוס הילה גרסטל. השופט בדימוס עודד מודריק חלק על חלק מטענותיו של ליבסקינד. בעקבות סדרת הכתבות פרסמה הרשות השופטת את רשימת המניעויות של שופטי העליון. ח"כ שלמה קרעי הגיש תלונה על חיות לנציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, שדחה את התלונה וקבע כי לא נפל רבב בהתנהלותה. בכנסת נדונה הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת ניגוד העניינים של שופטי בית המשפט העליון, אך לא אושרה. חיות הגיבה שההצעה נועדה "להלך עלינו אימים ולפגוע בעצמאות השיפוטית ובאמון הציבור בבתי המשפט".

מתוך 20 חוקים או סעיפים בחוק שנפסלו בבג"ץ עד אוגוסט 2020, הייתה חיות שותפה ב-14 מקרים, ומעולם לא החליטה בדעת מיעוט נגד ביטול חוק. מקרים אלה כוללים בין היתר את ביטול חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), בג"ץ אדם נגד הכנסת, בג"ץ גבריסלאסי נגד ממשלת ישראל, חוק טל, מס ריבוי דירות, הסעיף בחוק עובדים זרים שחייב הפקדת 20% משכר המסתננים בפיקדון וחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון. חיות אף הייתה בעמדת המיעוט שגרסה בבג"ץ איחוד משפחות שיש לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל.

בפסק דין בעתירה נגד חוק טל כתבה חיות כי שופט בחברה דמוקרטית מחויב להגן על זכויות אדם ושלטון החוק מפני רשויות השלטון האחרות, "המונעות לא אחת משיקולים קצרי-טווח ומאילוצים פוליטיים".

חיות נמנית עם השופטים הנוטים יותר לכיוון של הכרעה בהתאם לזכויות האדם גם אל מול שיקולי ביטחון. היא הייתה בדעת המיעוט שיש לפסול את חוק האזרחות והכניסה לישראל, ונמנתה עם השופטים הסבורים שאין לשלול באופן גורף לימודים אקדמיים מאסירים ביטחוניים, כאשר לאסירים פליליים ניתנת האפשרות ללימודים אקדמיים.

חיות כתבה שלדעתה יש לאסור הריסת בתים הרתעתית, אך היא אינה פוסקת כן אך משום שהיא רואה חובה לכבד את התקדימים של בית המשפט העליון, שאותם יש לשנות רק בהרכב מורחב. בהתאם לעמדתה זאת, הגבילה חיות הריסת בתים ועמדה על כך ש"השימוש באמצעי חמור זה של הריסת בתים הפוגע לעיתים גם בבני משפחה לא מעורבים צריך שייעשה במשורה, בהקפדה יתרה, ובאופן מידתי תוך בחינה מערכתית מתמדת של אפקט ההרתעה המושג כתוצאה מן השימוש בו". היא תמכה באחד המקרים בפסק דין של עמיתיה שיש לצמצם את ההריסה לקומה אחת ולא לשתי קומות בבניין המגורים ובמקרה אחר פסקה נגד אטימת בתיהם של שלושה מיידי אבנים שאמנם השתתפו בחבורה שזרקה אבנים וגרמה למותו של אדם, אך לא הם זרקו את האבן הממיתה.