פיענוחה של מחלת האלצהיימר, הינה אתגר של שנים ארוכות בקרב אנשי הרפואה בעולם. שכן מעבר לנקיטת צעדים להאטת קצב האצות המחלה, עולם הרפואה אינו מציע למשעה פתרון למחלה הכואבת והמאיימת.
בימים אלו מתפרסם מחקר שתוצאותיו אמורות היו לעמוד לדיון במרכז סדר היום של הוועידה השנתית של האיגוד האמריקאי לאנטומיה (AAA ), לפני ביטולו בגלל מגיפת הקורונה.
תקציר המחקר, שהמתפרסם בביטאון "הפדרציה לחברות אמריקאיות לביולוגיה ניסיונית", מלמד כי למעשה קיימים 3 סוגי היכר לתסמונת מחלת האלצהיימר במוחו של האדם. הסימנים הללו מבטאים ביתר שאת את קיומו של "חלבון עמילואיד בטא". זהו מונח בביוכימיה המתאר משקע בלתי מסיס של חלבון. המשקע מופיע במגוון מחלות שאחת מהן היא גם אלצהיימר. על פי המחקר, הצטברות של חלבונים בתוך נוירונים או דלקת נוירואין במרחב עלולים לבטא תסמינים של המחלה.
לדברי ד"ר קתרינה סקורדי מאוניברסיטת ספינזה ברומא, הרי שדלקת היא מרכיב חשוב במחלת האלצהיימר בגלל התגובה החיסונית של הגוף למצבורי חריגה ראשוניים בתאי המוח. אלא שבמקום לשפר את המצב, תגובה חיסונית עלולה לגרום לדלקת להתפתח במהירות עד לנקודה בה היא מקדמת את התקדמות מחלת האלצהיימר.
לדבריה, "התייחסות להתערבות בשלב המוקדם ביותר של המחלה, כאשר שינויים סלולריים ומולקולריים כבר הופעלו אך טרם התרחשה נזק מוחי למוח, יכולה להציע דרך להפחית את מספר אנשים שממשיכים לפתח דמנציה מלאה באלצהיימר. עם זאת, היו מעט מחקרים בבעלי חיים, ובחנו אסטרטגיות טיפוליות שמכוונות לנקודות זמן לפני שניתן יהיה לראות סימפטומים".
כתוצאה מכך, ד"ר סקודרי ועמיתיה למחקר, פיתחו גם במבחנה וגם במודלים in vivo של אלצהיימר כדי לראות כיצד שינוי זיהוי של דלקת נוירואין מוקדמת, עשויה להשפיע על מחלת האלצהיימר ואף להאט את קצב התקדמותו.
המחקר התמקד בתפקידם של תאי גלייה, המקיפים את תאי העצב במוח ואותם חוקרים חושבים שהם מרכזיים בהתפתחות מחלת האלצהיימר.
לדברי ד"ר סקודרי, "התוצאות עוזרות להדגים כי דלקת נוירואין במחלת אלצהיימר היא תופעה מורכבת ביותר שיכולה להשתנות בהתקדמות המחלה ומשתנה על סמך גורמים כמו אזור מוח מושפע". היא הביעה תקווה, כי "הממצאים יניעו את המדענים לחקור עוד יותר את הדלקת הנוירואין בשלבים הראשונים של המחלה, אשר עשויים לייצג יעד תרופתי חשוב".
