קורונה, אבטלה, חל"תים ואנדרלמוסיה כלכלית אלה רק חלק מהמונחים שמעורבים בחיי היום יום שלנו בשנה האחרונה, עת תקף אותנו משבר הקורונה ופגע אנושות בענפים רבים במשק. ממשלות הודיעו על מענקים לעסקים שנפגעו, עצמאים שקרסו ויש שהגדילו לעשות ונתנו מענק לכל אזרח.
אך מאין כל הכסף? האם העולם אכן מספיק חזק דיו מבחינה כלכלית לשאת השלכות מתמשכות של משבר בהיקף גודל כזה כמו שלא נראה בעבר? בדקנו כמה זוויות למשבר הכלכלי, כמה עומד יחס החוב-תוצר בעולם, איזו כלכלה ניצחה את התחזית ומי דווקא כן הרוויח מכל "החגיגה".
לפי תחזית המכון למימון בינלאומי (IIF), ההשפעה הישירה להוצאות המוגברות של ממשלות ועסקים בעקבות המגיפה היא שהחוב הכולל בעולם צפוי לזנק לשיא של 277 טריליון דולר עד סוף השנה, או 365% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) הגלובלי.
ה IIF הוא איגוד הבנקים הגדולים בעולם, ובדו"ח שהוציאו עלה כי החוב הכולל בעולם – סך חובות משקי בית, ממשלות ותאגידים – טיפס ברבעון השלישי של השנה לשיא של יותר מ-272 טריליון דולר, זינוק של 15 טריליון דולר לעומת רמתו בתחילת 2020.
אילון מאסק הוסיף 126 מיליארד דולר להונו והפך לאדם העשיר בעולם, ג'ף בזוס הוסיף 78 מיליארד, מארק צוקרברג גדל בעוד 45 מיליארד דולר וביל גייטס הוסיף 22 מיליארד דולר להונו
פורבס
הדו"ח של ה-IIF, מזהיר מפני "מתקפת צונאמי החוב, קיים חוסר ודאות ניכר ביחס לאופן שבו הכלכלה העולמית תוכל לצמצם את המינוף בעתיד מבלי לגרום להשלכות שליליות משמעותיות עבור הפעילות הכלכלית", נכתב.
לפי הדו"ח, חובות הכלכלות המפותחות זינקו ברבעון השלישי ליותר מ-432% מהתמ"ג, כשכמעט מחצית מהזינוק נבע מגידול בחוב של ארה"ב, שצפוי לטפס ל-80 טריליון דולר עד סוף השנה, לעומת 71 טריליון דולר ב-2019.
"קצב גידול החוב העולמי הוא חסר תקדים מאז 2016, והחוב גדל ביותר מ-52 טריליון דולר", נכתב בדו"ח ה-IIF. "אמנם כ-15 טריליון דולר מתוך גידול זו נרשמו ב-2020 על רקע מגפת הקורונה, אולם הגידול בחוב במהלך ארבע השנים האחרונות היה חד בהרבה מעלייה של 6 טריליון דולר שנרשמה בארבע השנים הקודמות".
ההתכווצות בגוש היורו
אחת הכלכלות שלפי שעה בתחילת המשבר נדמה היה כי תיפגע הכי הרבה הייתה כלכלת גוש היורו שמאגדת תחתיה את איטליה וספרד שנפגעו אנושות בתחילת המשבר, אך מנתוני הצמיחה של מדינות גוש היורו שפורסמו ביום שישי עלה כי הרבעון האחרון של 2020 היה מעט טוב יותר מהציפיות, ואכן צרפת דיווחה על ירידה של 1.3% בתוצר, ספרד רשמה עלייה של 0.4% וגרמניה צמחה ב-0.1%. התוצר באיטליה ירד ב-2% ברבעון הרביעי.
החוב בגוש היורו גדל באותו פרק זמן ב-1.5 טריליון דולר, ל-53 טריליון דולר, אולם עודנו נמוך משיא של 55 טריליון דולר שנרשם ברבעון השני של 2014 על רקע משבר החוב האירופי. רמת החוב בשווקים מתעוררים טיפסה מעל ל-248% מהתוצר, כאשר הגידול החד ביותר נרשם בלבנון, סין, מלזיה וטורקיה.
התוצר המקומי הגולמי של 19 המדינות שבהן נהוג מטבע היורו צנח ב-0.7% ברבעון הרביעי, כך מסרה היום סוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, יורוסטט. האנליסטים ציפו להתכווצות של 1.2% ברבעון, שבו הוטלו סגרים ברחבי היבשת בעקבות התפרצות קורונה.
בשיעור שנתי, הכלכלה הצטמקה ב-5.1%, נמסר מיורוסטט. זאת לעומת תחזיות האנליסטים לירידה של 5.7%. יורוסטט אף עדכנה כלפי מטה את שיעור הצמיחה לרבעון השלישי – מ-12.7% בקריאה הראשונה, ל-12.4%.
הטייקונים שחגגו על חשבון הציבור
יש מי שלא בטוח שרוצה שהמשבר הנוכחי יחלוף, אלו אותם בעלי הון 'שניצלו' את המשבר להכפיל ולשלש את הונם.
דו"ח של הקבוצה נגד העוני "אוקספם" שפורסם השבוע קבע כי משבר הקורונה העמיק את הקפיטאליזם והחמיר את חוסר השוויון העולמי בין העשירים לעניים, בעוד שהעשירים כבר החזירו את ההפסדים שלהם בעקבות המגפה ואף הרוויחו אחוזים נכבדים, לעניי העולם ואף למעמד הביניים ייקח שנים להתאושש מהמשבר הנוכחי.
בדו"ח נכתב כי "1,000 האנשים העשירים ביותר על פני כדור הארץ איבדו כ-30% מהונם אך החזירו את הפסדי הקורונה שלהם בתוך תשעה חודשים בלבד, בעוד לעניי העולם עלול לקחת יותר מעשור עד שיתאוששו".
החוב הכולל בעולם צפוי לזנק לשיא של 277 טריליון דולר עד סוף השנה, או 365% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) הגלובלי
המכון למימון בינלאומי (IIF)
'כסף עושה כסף' זו אימרה ידועה בשוק הפיננסים, ובמשבר הקורונה ניתן לראות זאת באופן מוחשי איך שעשירי העולם הרוויחו בהיקפים כמעט בלתי נתפסים, הדו"ח ציין כי עשרת העשירים ביותר הוסיפו מיליארדים להונם מתחילת המגיפה: אילון מאסק הוסיף 126 מיליארד דולר להונו והפך לאדם העשיר בעולם, ג'ף בזוס הוסיף 78 מיליארד, מארק צוקרברג גדל בעוד 45 מיליארד דולר וביל גייטס הוסיף 22 מיליארד דולר להונו. הנתונים נלקחו מרשימת המיליארדרים של פורבס 2020 ובנתוני עושר של קרדיט סוויס כדי לחקור את ההשפעה הכספית של המגיפה על העשירים בעולם.
החוקרים ביקשו להדגיש את העובדה שהשפעת הנגיף מורגשת באופן לא אחיד, כאשר ברור ופשוט כי רשתות המרכולים והפארם הרוויחו ואף הגדילו את רמת הפדיון בצורה משמעותית במשבר הנוכחי לבין מי שהחזיק העסקים רבים אחרים שנסגרו במהלך הסגרים השונים. לאיש אחד התקופה עדנה, ולאחר התקופה חרפה.
באמצעות נתונים שסופקו במיוחד על ידי הבנק העולמי, 'אוקספאם' אמרה כי בתרחיש הגרוע ביותר רמת העוני העולמית תהיה גבוהה יותר בשנת 2030 מכפי שהייתה לפני שהמגפה התרחשה, עם 3.4 מיליארד אנשים שעדיין יחיו בפחות מ-5.50 דולר ליום.
הדוח טוען כי "המאבק באי-שוויון חייב להיות לב מאמצי החילוץ וההחלמה הכלכליים" וממליץ על השקעות בשירותים ציבוריים, שימומנו על ידי מערכת מיסים בה הפרטים והתאגידים העשירים ביותר משלמים את חלקם ההוגן.
גבריאלה בוקר, מנכ"לית אוקספם אינטרנשיונל תוקפת ואומרת כי ישנם "כלכלות מושחתות מזרימות עושר לאליטה עשירה הרוכבת על המגפה בפאר, ואילו אלה שנמצאים בקו הקדמי של המגיפה – עוזרי חנויות, עובדי שירותי בריאות וספקי שוק – נאבקים לשלם את החשבונות ולהניח אוכל על השולחן".
