השילוב בקהילה היא ליבת העשייה היום יומית שלנו, במרכז עדי ירושלים, בפעילות עם הילדים המיוחדים. מתוך אמונה גדולה שלכל ילד, כל צעיר, כל משפחה, יש את המקום שלו בתוך הקהילה. לכל אחד יש צרכים שונים, לכל אחד יש דרישות ייחודיות, אולם המכנה הוא משותף –שיוך לקהילה. המוגבלות היא אתגר, המוגבלות היא לא חומה. לכל אחד יש את הזכות לביטוי משלו במרחב הקהילתי, גם הוא סובל ממגבלות, גם אם מדובר באדם עם צרכים מיוחדים.
מגיפת הקורונה נחתה עלינו, כמו גזירה קשה. התהליך של מעורבות בקהילה, נתקל בקושי. הנגישות והחיבור לקהילה, הפכו למשימה מורכבת ומסובכת, בשל הרצון להגן על החיים של הילדים ולמנוע הפצה של המגיפה. הקהילה הפכה לרחוקה, המתנדבים והמשפחות נאלצו להסתגר. אנחנו נותרנו עם הצורך למצוא את הדרך לחיבור בתקופה של ריחוק. קשר בתקופה של סגר.
מתוך אמונה, כי חרף הקשיים, יש לנו את החובה לשמר את ערוץ הקשר של הילדים המיוחדים עם הקהילה, השכלנו למצוא את הדרכים לשילוב בקהילה, בלי לפגוע בבריאות. נשאנו מבטינו אל האופק, אל ימים טובים יותר, אולם ידענו גם להתבונן אל ההווה וגם בו לאתר את הדרכים, אשר באמצעותם אפשר לתקשר ולהתחבר לקהילה.
צוות העובדים והמתנדבים שלנו, התגלה בימים אלו של הקורונה, במלוא תפארת כוחו ועצמתו. חדור תחושת אחריות לבריאותם ושלומם של הדיירים והתלמידים, מצויד בהבנה כי יש להפעיל דרכי תקשורת יצירתיים, השכיל הצוות להמשיך ולפעול למען חיבור לקהילה.
בעבודה קשה, בשמירה על כללי התמגנות מחמירים ביותר, הצליח הצוות ליצור משפחה. משפחה חזקה. משפחה איתנה. משפחה שמבינה את אתגרי השעה, ויכולה להם. משפחה שמשכילה להבין את הערך של שיחת טלפון. קשרים משפחתיים קטנים, הפכו לרגעים גדולים. למדנו והשכלנו, לא לזלזל בשום נקודת חיבור, לא לזנוח שום ערוץ תקשורת.
ניצחנו את האתגר הגדול, יכולנו למגיפה שכפתה עלינו הסתגרות. מצאנו את הדרך לפתוח דלתות לעולם. הצלחנו ליצור תקשורת בונה עם הקהילה.
עכשיו שאנו רואים את האור בקצה המנהרה, אנחנו יכולים לומר, כי המוגבלות והחומות שיצרה המציאות שבחוץ, הם קושי, הם אתגר, אבל אפשר לנצח אותם.
—
שלומית גרייבסקי היא מנכ"לית עדי ירושלים (עלה ירושלים לשעבר)
