סוגיית תעסוקת נשים חרדיות בתחום ההייטק הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות לממדים גדולים, לאור רצונן של נשות האברכים לפרנס את ביתם בצורה מכובדת, בעוד בעליהן יוכלו לעסוק בתלמודם ללא כל מפריע. לצד זאת, מתמודדות הנשים החרדיות עם התנגדותם של מנהיגיהם, גדולי הדור, ללימודי תואר אקדמיים, כאשר לרוב מסתפקות אותן נשים בתעודה מקצועית מהסמינר בו למדו.
בדיון שהתקיים השבוע בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, שעסק בנושא התנגדות האוצר להכרה בהכשרה מקצועית כחלופה לתואר – לטובת קידום תעסוקת נשים חרדיות בהייטק, נוכחו המשתתפים לגלות את הנתונים העגומים.
את הדיון פתח היו"ר עודד פורר ואמר כי התוכנית תקועה בתוך הצנרת הבירוקרטית. “קידום נשים בתעסוקה הוא אחד היעדים המרכזיים שהוועדה לקחה על עצמה. השאלה שצריך לשאול היא היכן נשים משתתפות בתעסוקה, האם היא בשכר נמוך, ומה חלקיות המשרה והדרג שלה בארגון?".
"כיום בכל שנתון ישנן כ- 10 אלף חרדיות שנמצאות בכיתה יב', כאשר בעוד עשור צפויות להיות 17 אלף בנות לשנתון. מה"ט מציע לאוכלוסייה החילונית הכשרה ברמה נמוכה ולחרדים הוא מציעה הכשרה גבוהה יוצאת דופן. אין לנו שום בעיה שזה יהיה במסגרת מה"ט רק שזה יהיה משודרג", אמר בדיון רועי כהן, מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות.
כהן השווה בדיון את איכות לימודי התעודה בסמינרים ללימודי תואר ראשון אקדמיים ואמר כי כמות העובדות בסקטור זה גדלה, אך איכות התעסוקה לא, "יש שעת כושר שהרבנים, העולם החרדי והתעשייה מבינים שניתן להכניס בנות איכותיות וברמה מאוד גבוהה לעולם הזה. בשלוש שנים הקרובות אנו מקווים להכניס כ-1,500 בסך הכל ובטווח של עשור להכניס לשוק העבודה הזה כ-1,300 נשים חרדיות בשנה. זה פול אדיר של כוח אדם שלא מנוצל. במהלך השנתיים האחרונות עשינו פיילוט של בנות חרדיות בתוך הסמינרים וראינו שהדבר הזה עובד".
מנתונים שהציגה בדיון יפית אלפנדרי, מנהלת תחום בכיר משקי בית בלמ"ס, עולה כי הנשים החרדיות שאינן אקדמאיות משתכרות פחות מאותן אקדמאיות. "נשים חרדיות בעולם ההייטק שהן לא אקדמיות משולבות היטב בעולמות ההייטק. יש יתרונות לשילוב שלהן כקבוצה. אנו רואים שהנשים החרדיות שהן לא אקדמיות, למרות השילוב המדהים, משתכרות בשכר יותר נמוך שעומד בממוצע על 10,000 ₪. נשים חרדיות אקדמאיות שמשתלבות בהייטק מרוויחות יותר ושכרן עומד בממוצע על 16 אלף שקל, שכר נמוך מהעמיתות החילוניות שלהן. 70 אחוז מהחרדיות מפרנסות את משקי הבית החרדיים", כך אלפנדרי.
לדברי ד"ר גיורא ירון, יו"ר חרדים להייטק,מבלי תמיכת הממסד החרדי אין לשום תכנית למה לצאת לפועל, מאחר ו"זה פשוט לא יעבוד".
ח"כ יצחק פינדרוס טען במהלך הדיון, כי "פחות מ-1,000 בנות חרדיות הולכות לאקדמיה ואז יש 9,000 בנות במסגרות שלא תמיד מתאימות להן, רבות נמצאות במערכת החינוך שהאוצר מודה שלא צריך כל כך הרבה מורות. 20 שנה המדינה נלחמה ברבנים והסמינרים לא נסגרו. הצענו רגולציה ושהמל"ג יהיה הפיקוח והסכמנו לזה, הרבנים הסכימו גם לגוף אקדמי מפוקח".
עוד אמר פינדרוס בדיון, כי "המדינה אומרת תשאירו את המצב כמו היום – ברמה הכי נמוכה, וביקשנו בשביל ההסכמות שלנו רק דבר אחד – לעשות את מבחני הסיום בתאריך שונה מיום המבחנים של שאר האקדמיה. המדינה שמה 1.7 מיליארד שקל על ידי מוסדות מוכרים ולא עבד להם, החרדים הולכים למוסדות אחרים. 9,000 המסכנות לא מוצאות פתרון שמה"ט יקח חסות על זה. תעשו את השדרוג כמו החלטת הממשלה וקדימה", אמר הח"כ מיהדות התורה.
מנגד, טענה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, כי "הרעיון כרעיון אקדמי נקי מקובל ואין ויכוח על המהות ועל החשיבות. יש ויכוח על הדרך". זילברשץ הוסיפה: "הצעתי לחבריי לבוא אלי למל"ג ולמצוא פתרונות. דלתנו פתוחה לכל דבר, הפרויקט של השכלה על תיכונית גבוהה לחרדים הוא על שולחננו".
היו"ר פורר סיכם את הדיון, תוך שהוא אומר כי הוא חושב ששורש הבעיה היא שמשרד האוצר חייב להגדיר לעצמו יעד – כמה נשים חרדיות יסיימו הכשרה גבוה ויצאו לעבודה?. לדבריו, "הנתון הכי משמעותי ששמענו הוא ש-17 אלף נשים יגיעו לשוק בכל כמה שנים ואז ההפסד בעשור יעמוד על סדר גודל של 150 אלף נשים וזה דרמטי למשק הישראלי". עוד אמר פורר, כי "רוב ההכשרות הרלוונטיות אינן מבוססות ולא מפוקחות ולא מעניקות תעודה שתחזיק לאורך זמן. בנושא הכשרת חרדיות אין יעדים ומדדים ולפיכך מבקש ממשרד האוצר וממשרד העבודה להגדיר לוועדה תוך חודש מה המדדים והיעדים לעשור הקרוב ללימודי נשים חרדיות ושילובן בשוק העבודה. אחרי החגים צריכה להיפתח תוכנית וזה היעד בעיני".
