משבר הקוורץ (השעונים החשמליים המצוידים בבטריה) נחשב לאחת התקופות המכוננות, אם לא המכוננת ביותר שידעה תעשיית השעונים מימיה.
כשחברת 'סייקו' השיקו את דגם האסטרון בשנת '69 (שעון קוורץ), היה ברור שאת ראשיתן של שנות השבעים ישרדו רק החברות האיתנות שמבוססות על הישענות על ההיסטוריה, הלקוחות הנאמנים והעבודה המכנית האיכותית, ויוכלו להישאר עם רגליים עומדות. עומדות אך פצועות וחבולות.
המשפט "אם אתה לא יכול לנצח אותם, אז הצטרף אליהם" היה כאלטרנטיבה ברורה עבור רבות מחברות השעונים. הן השכילו להבין כי אם ברצונן לשרוד, יהיה עליהן להוריד מחירים בצורה דרסטית, להשתמש בנשק של האוייב ולהתחיל לייצר שעוני קוורץ "רחמנא ליצלן".
למרות השינוי הדי משמעותי בנוף, הבאזז לשעון הלך וגדל. רולקס אף הגדילה לתארו בתשבחות "כשקונים רולקס 5100 "טקסני" לא קונים סתם שעון. זהו סמל: רווחה, תחכום ובעיקר הרבה עושר". ואת זה הלקוחות ידעו היטב.
תחת אותו מותג, אותו ייצור , אותו מפעל. רק שאת גלגלי השיניים, הזיזים וצלילי התיקתוק הערבים, יחליף מנגנון בנאלי ודומם שעליו תפקד סוללה חשמלית ותיתן אותות מדויקים על מנת שהעסק יעבוד, ובשפה אחרת, את ה'נשמה', הרגש והאומנות המורכבת שיש במנגנונים מכניים יחליפו פסי ייצור 'קרים'.
החלוצה מבין השוויצריות שיצאה עם הקוורץ הראשון היא רולקס.
למרות שרולקס יצאו עם האוייסטר קוורץ באופן רשמי רק בשנת 1977 מסתבר שהדרך לקוורץ, או יותר נכון הנסיון לעקוף את המנגנון המכני החלה הרבה הרבה לפני. ולא. זה לא הגיע מכיוון מזרח.
את העובדה שרולקס עוטפת את עצמה בארשת מסתורית, כולנו כחובבי שעונים מכירים ויודעים. החל משמועות לגבי פטנטים עיצוביים וכלה בסיפורי אגדות לגבי הלוגו והשם, אגדות שלא יביישו את טובות האגדות. אך בכדי להבין מה התבשל אצל רולקס בנוגע לאותו רעיון, נצטרך לחזור בזמן לשנות החמישים.
באותה התקופה שעוני קוורץ היו קיימים. הבעיה היתה רק שגודל של שעון קוורץ ממוצע היה בגודל של מקרר ויוצרו עבור התעשייות הבטחוניות. השעונים הללו יוצרו על ידי החלוצה המרכזית בתחום הלוא היא "המילטון" והיו די מוצלחים בעיקר בגלל העובדה שההתעסקות בהם הייתה אפסית ומלבד החלפת סוללות אין צורך כמעט להתעסק איתם. (מדובר על המילטון שהוקמה בשנת 1892 כחברה אמריקאית וסיימה את הייצור האמריקאי בשנת 1969).
ובשל כך גודל התדהמה היה רב, שרק לאחר כמה שנים באה חברה יפנית והצליחה לכמת את יתרונות הקוורץ לשעון יד.
את ה'אויסטר קוורץ' הראשון רולקס הוציאה בשנת 1970. דגם מסתורי שהיה בייצור בתקופה מאוד מאוד קצרה. האוייסטר קוורץ 5100 "טקסס" שוחרר עם מנגנון קוורץ Beta 21. אותו מנגנון תוכנן בשיתוף עם 20 מותגי שעונים שוויצריים אחרים ביניהם פטק פיליפ ואומגה, והיה בשימוש על ידם באותה התקופה.
על פניו רולקס הצליחה להוציא אחלה שפן מהכובע. גם רולקס, גם קוורץ. בהחלט משהו שיכול לגרום לרולקס לצלוח את המשבר. אך היו רק שני בעיות מהותיות. הראשונה, המראה החריג של ה'טקסני' והשניה…המחיר שלו.
דגם 5100 קיבל את הכינוי "הטקסני". זאת בשל מחירו. שעלה הרבה הרבה יותר מרולקס ממוצע. זאת בשל כמות הזהב שהוטמעה בו. השיח בשווקים היה "בשביל לקנות 5100 אתה צריך להיות מליארדר טקסני" שהרי טקסס באותם זמנים היתה ידועה בנפט שלה.
מראה השעון היה חריג למדי בנוף הרולקסי הממוצע. הוא היה נראה כמו דגם הדייטג'אסט המוכר אבל על סטרואידים, זאת בגלל מנגנון הקוורץ שלמרות שהיה חדשני וברמה גבוהה במיוחד. עדיין הוא היה אחיד ו20- חברות נאלצו להתאים את השעונים לגודלו ועוביו.
השעון יוצר במהדורה מוגבלת של כ 1000 יחידות בלבד. רוב השעונים היו עשויים זהב צהוב וחלק קטן (בסביבות 200 שעונים) היו עשויים בזהב לבן.
למרות השינוי הדי משמעותי בנוף, הבאזז לשעון הלך וגדל. רולקס אף הגדילה לתארו בתשבחות "כשקונים רולקס 5100 "טקסני" לא קונים סתם שעון. זהו סמל: רווחה, תחכום ובעיקר הרבה עושר". ואת זה הלקוחות ידעו היטב.
אך למרות זאת, המכירות לא ענו על הציפיות, בעיקר בגלל שככל שהתקדמה תקופת הקוורץ שעונים הוזלו באופן משמעותית. וברולקס שעון קוורץ עולה יותר. הרבה יותר משעון סטנדרטי מכני רגיל. וזה אף הגיע למצב שרולקס יצאה בהצהרה חריגה שבתוכה שיכנוע, 'כל מי שירכוש את השעון מוזמן לסיור במטה רולקס הרשמי'.
המעצב לג'טה – השמועות
יצאו אף שמועות שמראה השעון מזכיר "בצורה מחשידה" דגמים שונים של מעצב על בשם "גראלד גנטה". אך לא מדובר באיזושהי עובדה מאומתת שהוא אכן עיצב אותו. אלא בשמועות.
באחד מהראיונות למגזין כלשהו נשאל איזשהו איש עסקים שהיה מקורב לג'נטה, בנוגע לג'נטה עצמו ולעיצוביו.
אותו מקורב לג'נטה אמר – "למרות כל העיצובים שלו ולביקוש הרב שלהם. הוא בכל הזדמנות שהיתה לו הזכיר את זה שאם יש משהו שהוא מתחרט עליו זה שעיצוב הדיי-דייט לא נזקף לזכותו. מדובר היה לטעמו של ג'נטה באחד מהשעונים היפים בתבל".
המראיין השיב לאותו מקורב לגנטה: "אבל ג'נטה כבר עשה עבודה אחת עבור רולקס. כזכור בשנת 1964 הוא עיצב את דגם ה"מידאס".
אותו מקורב השיב למראיין: "אתה טועה . גנטה עשה שתי עבודות עבור רולקס. גם ה 5100 נזקף לזכותו".
רולקס כהרגלה לא הגיבה לאותן טענות. והן נשארו עד היום בגדר שמועות בלבד.
אך אם להסתכל על עיצובו של הטקסני. מדובר ללא ספק בעבודה של "איש המתכת". הרי בעיצוב הטרנסאטלנטי הכל כך אייקוני אי אפשר לטעות.
לאחר מכן בשנת 77 יצא כבר האוייסטר קוורץ המוכר לנו כיום שהכיל מנגנון קוורץ של רולקס והדגם ירד מפס הייצור בשנת 2003. וגם הוא שמר אמונים לעיצוב המקורי ולמי "שלכאורה" עיצב אותו.
–
הכותב הוא כפיר חדד חובב שעונים וחבר צוות במגזין השעונים הישראלי watchguru. סייע בהכנת הכתבה: שימי שקרקה
תגובה אחת
יש לי בדיוק את הרולקס שרשמת בכתבה קוורץ זהב חתום יפני של רולקס אם אתה יכול תדבר איתי הייתי רוצה שתראה אותו ומה תגיד עליו