ישנם כל כך הרבה דברים שעוברים לידנו ונראים טבעיים, רגילים ואפילו נורמליים. לא שהם באמת נורמליים, אבל התרגלנו, אז הם פשוט שם. כמו מה? הדבר הכי קטן, עקיצת יתוש. או יותר נכון, יתושה.
כמה פעמים מצאתם את עצמכם רק במהלך הקיץ הזה מתגרדים עד זוב דם? מורחים משחה מרגיעה, רודפים אחר דוחה היתושים בלילה כדי לשים בחדר הילדים שלא יתעוררו נקודים נקודים? אחת הטרדות שנראות הכי קטנות, אך תופסות נפח בלתי מבוטל מחיי היום יום שלנו בתקופת הקיץ.
במסגרת הסקרנות הטבעית שלי כמעט לכל דבר בחיים, אני לא אוהבת לתת לדברים לעבור לידי. הרי אומרים שכל דבר שברא הקדוש ברוך הוא בעולם, יש לו תכלית. אם כך, ברור שגם ליתושים יש סיבה, אך לנו, בני האדם, הם רק מייצרים כאב ראש אחד גדול. לא כדאי להבין לפחות קצת היסטוריה שקשורה אליהם? הרי הם כאן ואין להם כוונה ללכת לשום מקום, הם חלק מהבריאה, אז כן, שווה לדעת עליהם קצת יותר.
אפידמיולוג שגילה מנגון הדבקה
אפידמיולוגיה היא ענק ברפואה ובתחום הביולוגיה, שחוקרת מחלות בקרב בני האדם. מקור השם, כמו מונחים רבים, מגיע מהשפה היוונית. פירוש המילה אפידמיה הנו מגפה ואילו לוגיה היא פירוש למילה ידע. למעשה, תחום האפידמיולוגיה חוקר את דרך הפצת המגפות, אופי התפוצה שלהן, סיכון ברמות שונות וכמובן כל זאת במטרה למצוא את השיטות והדרכים למנוע אותן.
אני חושבת שאין כיום אדם בעולם, לאחר תקופה של יותר משנה עם הקורונה, שאינו שמע על המונח אפידמיולוגים – המילה הזו נאמרת בכל הקשר אפשרי למעקב ושינויים של נגיף הקורונה בארץ ובעולם. סר רונלד רוס, שנולד בשנת 1857 באלמורה שבהודו, אשר כיום נמצאת במדינת אוטראקהאנד, נשלח בגיל 8 להתחנך באנגליה. הוא החליט להתמחות ברפואה ולמד בבית חולים בלונדון, שם סיים תואר ברפואה והפך לפרזיטולוג ואפידמיולוג.
בשנת 1880, הצטרף סר רונלד רוס לשירות הרפואי בהודו ועבר ממקום למקום בארץ. באחד הימים, חלה סר רוס במחלת המלריה והחליט לחקור אותה ככל שהיתה לו אפשרות. הרופא ההודי – בריטי, גילה כי נגיף המלריה, מועבר כטפיל שמגיע מזן מסוים של יתוש שנקרא אנופלס.
אם נקפוץ רגע לישראל, כי תכלס זה מה שמעניין אותנו, נגלה כי בישראל נמצאו 16 זני אנופלס, כאשר לפחות 6 מתוכם נחשבו מעבירים פוטנציאליים של מחלת המלריה. עד אמצע המאה ה- 20, היו היתושים נפוצים בכל רחבי הארץ בעיקר בשל זיהום הנחלים. ייבוש הביצות הביא לירידה ניכרת בהימצאות היתושים וכך בשנת 1956, הכיר ארגון הבריאות העולמי בישראל, כמדינה שהוכחדה בה המלריה.
בשנת 1902 זכה סר רוס בפרס נובל על מחקריו פורצי הדרך ויוצאי הדופן בכל הנוגע למחלת המלריה. בשובו לאנגליה כבר אחז בתואר פרופסור למחלות טרופיות, היה חבר ואף סגן נשיא בחברה המלכותית ובלונדון נוסד "מכון רוס" למחלות טרופיות והיגיינה, על שמו.
אם חשבתם שאתם מתוקים יותר, צר לנו לאכזב, אין קשר. סוכר אינו ברשימת החלבונים שיתושות מזהות. אגב, ההמלצה היא כמובן לשמור על רוגע נפשי ככל הניתן ותמיד מעודדים ומחנכים לזרימה ושלווה, אך דווקא אנשים לחוצים, ניצלים יחסית מעקיצות
הנצחת יום בינלאומי
כמו כל כך הרבה דברים שאוהבים להקדיש להם ימים בינלאומיים, גם לתגליתו של פרופסור רוס רצו לתת כבוד ובחודש אוגוסט הנהיגו את יום היתוש הבינלאומי, בו מנציחים את הידע שהנחיל רוס ואת הפרט שגילה בשנת 1897, כי נקבות היתוש הן אלו שמעבירות את המלריה מאדם לאדם. לכן כשאנחנו אומרים נעקצתי מיתוש, יש מיד את המבינים הגדולים (והם צודקים, כמובן) שמתקנים אותנו, כי נעקצנו מיתושה, לא מיתוש…
כיום בישראל אנחנו יודעים על לפחות כ – 40 מינים של יתושים. כאמור, מי שעוקצת אותנו היא נקבת יתוש, ולא הזכר. נקבת יתוש אחת יכולה לגרום למספר רב של עקיצות בתוך זמן קצר ולעקיצות גם דרך בגדים דקים.
התגובה האלרגית של רוב האנשים לעקיצת היתוש – גירוד, אדמומיות, ונפיחות, חריפה יותר מהתגובה לעקיצות יתושים אחרים. בדרך כלל יוצאות היתושות לפעולת העקיצה במהלך היום ובשעות בין הערביים.
מה מושך אלינו יתושות
מבחר סטריאוטיפים די גדול שטוען כי אנשים אלו או אחרים, נעקצים יותר. למשל בהירי עור חושבים שהם נעקצים יותר, אלא שהדבר אינו נכון בהכרח, זו רק הריאקציה בעור שמתבטאת ביתר אדמומיות מאשר בעלי עור כהה, עליהם העקיצה נראית פחות בולט. או למשל נטייה לחשוד שיתושות מעדיפות תינוקות, מה שכלל אינו נכון. פשוט הם מגרדים יותר, או שהעקיצות נראות עליהם באופן בולט יותר. יתושות מעדיפות דווקא אנשים מבוגרים ובפרט גברים, יותר מאשר נשים, זאת בשל כמויות פחמן דו חמצני וחום גוף שנפלט מהם ובכלל, הם מספקים שטח עבודה נרחב יותר לפעולה.
ריח מושך יתושות, ממש כמו שאנחנו נמשכים לריח של אוכל למשל. אז פעילות גופנית לפני השינה, גורמת לנו להזיע, וליתושה להימשך לריח. בנוסף, אנשים ששותים בירה, מפרישים חומר עם ריח שהן אוהבות.
במחקרים גילו כי נשים בהריון שמזיעות הרבה יותר, מושכות אליהן יתושות באופן מוגבר. בגדים בעלי צבעים כהים גם הם מושכים יתושות ואף סוג דם. אם יש לכם סוג דם O אתם מושכים יתושות פי שניים מאשר אנשים עם סוג דם A. לאלו שממש תוהים, סוג דם B נמצא איכשהו באמצע ורק לגבי סוג דם AB אין עדיין תשובות ביחס להעדפת היתושות.
אם חשבתם שאתם מתוקים יותר, צר לנו לאכזב, אין קשר. סוכר אינו ברשימת החלבונים שיתושות מזהות. אגב, ההמלצה היא כמובן לשמור על רוגע נפשי ככל הניתן ותמיד מעודדים ומחנכים לזרימה ושלווה, אך דווקא אנשים לחוצים, ניצלים יחסית מעקיצות משום שלחץ גורם להפרשת חומרים כימיים מהעור, חומרים אשר דוחים את היתושות.
עוד פרט מעניין שכדאי לדעת, בזמן של ירח מלא, היתושים מגבירים את פעילותם בכ- 500 אחוזים, אז אל תתפלאו אם אחר ליל ירח מלא, קמתם מלאי עקיצות.
איך הן עובדות? חדק המציצה של היתושה כולל צינורות שמשמשים אותה לא רק לשאיבת דם מהגוף אלא גם כדי להזריק חומרים פנימה. בזמן שהיתושה מוצצת את הדם היא מפרישה לגוף חומר שמונע ממנו להיקרש – זאת על מנת שתוכל למצוץ כמה שיותר דם מבלי שהוא ייקרש לה. החומרים שמחדירה היתושה לגופנו, גורמים לו לשחרר חומר בשם היסטמין שגורם להרחבת כלי הדם באזור הפגוע, לשחרור נוזלים מתוכם, וכן משפיע על מערכת העצבים שלנו וזו הסיבה שאנו חשים בגירודים ורואים נפיחות במקום העקיצה.
זכרו כי לכל פעולה שלכם שקשורה לגוף, בין אם זה סוג דם או שתיית אלכוהול, בסופו של דבר היתושה מזהה את הריח ואת החומרים שהגוף מפריש ועושה הכל כדי לצוד אתכם. אז מה עושים? חשוב להתגונן. בין אם זה שימוש באמצעים כימיים כמו חומרים שונים הנמכרים היום למניעת יתושים, אותם מורחים על הגוף משעות בין הערביים, ובנוסף דואגים להיגיינה, לדוגמה: אם יש לכם עציצים בבית, דאגו שבתחתית שלהם לא יהיו מים עומדים – כי יתושות אוהבות להתקבץ שם ולהטיל ביצים.
כל מקום כמו מרזב דולף או מקור שיכול לגרום לטיפות מים להצטבר, חובה לדאוג שיהיה נקי כדי לשמור על סביבה נקיה עד כמה שניתן, מיתושים, או נכון יותר, מיתושות.
