פעמים רבות אנשים מפספסים את ההווה, משום שהם עסוקים בבעיות. נניח שנוצרת בעיה. אנחנו כל הזמן דוחקים בה שתחלוף כבר. אנחנו בדאגה ממנה, אנחנו לא נותנים לעצמנו מנוח. המשמעות היא שאין לנו אפשרות ליהנות מהווה, מכיוון שכביכול הוא בעייתי עבורנו.
כל קושי שמגיע אלינו בחיים, אומר לנו למעשה שצריך להשתמש עם כלי לצמיחה. הכוונה היא לא לתת לקושי לנהל אותנו, לא להתייאש למולו, אלא להבין שאם יש קושי, הוא נוצר כדי להצמיח אותנו.
תשאלו, ובצדק, איך אפשר בכלל לצמוח בזמן שיש בעיה? ראשית לזכור שבחיים תמיד תהיה בעיה. אם למישהי מאוד טוב בזוגיות, סביר להניח שיבואו לה אתגרים ממקום אחר. למשל בעבודה, או אולי עם הילדים, לפעמים יבואו אתגרים עם ההורים או אפילו השכנים. תמיד יש ניסיונות. העולם הזה מאז חטא אדם וחוה, לא יכול להיות רק טוב או רק רע, אלא הטוב והרע תמיד משמשים בערבוביה.
מה שיכול לעזור באפקטיביות גבוהה, אלו שני דברים שנעשים במקביל: הראשון הוא להכיר בעובדה שיש משהו שכרגע גורם לנו לקושי. לא להיאבק בו, לא לדחוק בו, לא להילחץ ממנו יתר על המידה. הרי זה ממילא לא יעזור. הלחץ שלנו מפני הקושי, לא יסלק אותו. המאבק שלנו בו, לא ירחיק אותו. להפך. כל הדברים האלו רק עלולים להעצים אותו. הדבר השני נוגע בעיקר לאנשים בעלי אמונה וזה להגיד תודה לה' על משהו קטן שיש לנו, בלי קשר לבעיה הספציפית. אם שמים נקודה של אור על משהו, אומרים תודה לבורא עולם, הופכים אותו לשותף שלנו והקושי כבר מתגמד. יש לכן בעיה במקום כלשהו? תגידו לעצמכן שאתן רואות את הבעיה, מקבלות את הניסיון, ועדיין בוחרות להגיד על משהו אחד תודה. ככל שמגדילים את הטוב, הוא מציף אותנו מיותר כיוונים.
עוד משהו שיכול לעזור לנו להביא אור וטוב, זה להבין מי אנחנו ומה אנחנו רוצות מהחיים. הרבה פעמים יש בנו נקודות פנימיות שהתרגלנו לא להתייחס אליהן, או התרגלנו להסתיר אותן מכל מני סיבות. ביום בו לא נפחד להתכנס אל תוך עצמנו, להבין מי אנחנו ומה אנחנו רוצים, החיים שלנו יכולים להיות הרבה יותר חופשיים ומשוחררים.
