מעולם לא היתה לי בעיה עם ביקורת. להפך, גדלתי ממנה, צמחתי, לקחתי אותה למקומות נכונים והשארתי את המשקעים מאחור. אך יש הסתה, שהיא ממש לא ביקורת. היא פרועה, היא איומה, היא גורמת נזק בל יתואר.
שני מקרים שאני מרגישה צורך להעלות לשיח הציבורי השבוע, בדיוק עכשיו, כשאנחנו לפני בחירות.
סיפור ראשון הוא סיפורה של מרב סבר: "עברתי עכשיו חוויה מזעזעת בקניון. עומדת בתור לזארה וחוטפת צרחות מאדם חילוני שעומד שם עם בתו הקטנה. 'אנחנו עומדים בתור בגלל החרדים. אתם סרטן בגוף של המדינה. כל הקורונה בגלל החרדים ה – כאן צונזרה מילה גסה'". לדברי סבר, האם נראה "משכיל", ישראלי, רמת גני, רגיל, לה כמובן לקח זמן להתאושש.
הסיפור השני, נכתב על ידי דובר רדיו קול חי, אפרים דוד. "כך נראית הסתה: עובד אצלנו בקול חי, נסע באוטובוס, ניגש אליו מישהו 'בגללכם באה הקורונה', אמר לו והכניס לו בוקס בבטן ובאף. הגיע לרדיו מדמם מהאף. עצוב שזה מה שקורה כאן".
כמובן יצרתי קשר עם אפרים דוד, לאמת את הסיפור, מסתבר שהוא עצמו צילם את הדם שירד לפצוע ובאותו זמן שיצרתי קשר, הוא שהה בבית החולים לצורך בדיקות עם הבחור שעבר תקיפה.
שני הסיפורים הללו, לצערי, אינם בודדים. ההסתה בחוץ פרועה, חסרת פרופורציות וחוצפנית. מה אני לומדת מההסתה הזו? אני לומדת שכאשר הקב"ה שלח אותנו הביתה, לבידוד, לסגר, הוא רצה שנשב בבית ולא נחריב את עולמו (לא אנחנו אישית, חלילה. מדברת על אותם רעים ומשטינים). אך לצערי, אנשים רבים לא למדו דבר, הם יוצאים חזרה החוצה, מתראיינים מעל כל במה, שולחים חרדים למזבלה, מדברים בצורה בוטה כלפי החרדים כאילו הם מפיצי מחלות וחיים על חשבון חילונים. אל המון העם זה מחלחל. לכי 'תתנצלי' עכשיו בפני החילונים על כל המיסים שאת משלמת כמו אזרחית טובה, כמה אפשר?
אני גם לומדת כמה חשוב להיות עם כלים לחיים, כמה צריך להתחזק באמונה. הרי בסוף כולם שליחים של הקב"ה כדי ללמד אותנו משהו. נכון, מגלגלים חובה על ידי חייב, אך זה עניין של החייב מול הקב"ה. לא שלנו. אנחנו צריכים רק להבין מה אנחנו צריכים לעשות מול מה שמזדמן מולנו. ואני אומרת, מול הסתה כזו, עם השלכות כה פוגעניות, יש להוסיף בטוב. היכן שאי אפשר לסור מהרע, פשוט צריך להוסיף בטוב.
אני אישית לוקחת על עצמי להוסיף בטוב, להוסיף אור, להתחזק באמונה, לנסות להוריד אגו כמה שאפשר, לוותר, לזרום, לדבר פחות לשון הרע, לנסות לעשות מה שיש ביכולתי כדי לנקות את האווירה שאנשים לצערי מזהמים.
אני מאמינה שכל אחת ואחת שקוראת אותי, תהיה שותפה אמיתית להוספה בטוב הזו, כי אין לנו דרך אחרת. אנחנו משוועים לגאולה, לישועה, לעולם טוב יותר – נעשה את החלק היחסי שלנו כבשר ודם, וה' הטוב יוסיף את חלקו.
