פריצת דרך בחקר האלצהיימר. מחלת האלצהיימר היא אחת המחלות הנחקרות ביותר בעולם הרפואה. מדענים רבים ברחבי העולם מנסים לפצח את המנגנון שמחולל את המחלה בניסיון למצוא לה תרופה או למנוע את התפרצותה. באוניברסיטה העברית לקחו את המחקר על המחלה צעד אחד קדימה עם גילוי מנגנון שקשור באלצהיימר ומתפתח רק אצל נשים, וזאת בעזרת מנגנון ה-RNA שהמחקר סביבו צבר תאוצה במגיפת הקורונה.
פרופ' חרמונה שורק, מהמרכז ע"ש אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח והמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית אמר ל-N12 כי "עד לפני 3 שנים היו אומרים לי ש-RNA זה חלום, את מקדימה את זמנך. לכל מגיפה יש לה תוצאות קטלניות, וכל מגיפה בהיסטוריה גם השאירה אחריה שאריות שתרמו לשינוי החברה ובמובנים רבים שינוי טוב. עצם זה שהפיתוח של RNA עשה מהפכה, זו אחת התוצאות הטובות של המגיפה".
עוד מבחזית החדשות
- הסלמה בצפון וירי מאסיבי לעבר ישובים | צה"ל חיסל עשרות פעילי חיזבאללה
- חיסולו של מרוואן עיסא – מספר 3 בחמאס | גם בכיר חמאס ר'זי אבו טמע, חוסל באותה התקיפה
- היועמ"שית מיארה: "יש להיערך לגיוס חרדים כבר באפריל" | נתניהו ביקש ארכה לקראת הדיון בבג"ץ
- נתניהו: מספר האזרחים שנהרגו בעזה נמוך בהרבה מהדיווחים | "בדרך לפעולה ברפיח"
- מפגין שמאל נשך שוטרת כשעמד מול הכנסת בירושלים
במאמר שמתפרסם בכתב העת "אלצהיימר ודמנציה" של האגודה האמריקנית לחקר האלצהיימר, מתארת פרופ' שורק את הממצאים. "מחלת האלצהיימר פוגעת יותר בנשים מאשר בגברים, ונשים שחולות במחלת האלצהיימר מידרדרות מהר יותר ברמה הקוגניטיבית, רמת הדמנציה מואצת אצלם יותר מאשר גברים. הסיבה לכך לא הייתה ידועה".
במחקר נמצא לראשונה קשר ישיר בין משפחה של שברי RNA זעירים לקצב התפתחות המחלה בנשים. פרופ' שורק ופרופ' יונתן לווינשטיין, גילו כי דלדול המאגרים של שברי ה-RNA הללו במוח משקף התפתחות מהירה של הפגיעה הקוגניטיבית בקרב נשים חולות באלצהיימר, אך אינו משקף שנויים במבנה המוח, אלא דווקא במדד הקוגניטיבי של הנשים החולות.
המחקר הראשוני בוצע בידי כמה חוקרים, ובהם גם הסטודנטית דנה שולמן. את הדאטא קיבלו החוקרים מדגימות של חולי וחולות אלצהיימר שאסף פרופ' דיוויד בנט משיקאגו, שחקר מנזר שבו גרים בין היתר אנשים עם אלצהיימר.
שורק הסבירה, כי הייתה הנחה שישנם גורמי בקרה שאחראים על ההבדלים בין גברים לנשים בהתפרצות מחלת האלצהיימר. במחקר בדקו החוקרים RNA מדגימות במוח באזורים שידוע שנפגעים ראשונים עם התפרצות המחלה. לחלקים הללו יש שני מקורות, כאשר אחד מהם הוא במיטוכונדריה, אברון בתאי עצב שהתפקיד שלו הוא לנהל את מאגר האנרגיה, והאופן שבו האברון הזה מתנהל מגיע בתורשה מהאמא. "מתברר שלשברים של ה-RNA יש תפקיד בקרה על חלבונים שמפקחים על מסלולים חשובים לקוגניציה, ושהמאגרים האלה מידלדלים אצל נשים ולא אצל גברים".
פרופ' שורק מוסיפה כי התגלית יכולה לעזור בפיתוח תרופה לאלצהיימר שמבוססת על שימוש ב-RNA: "היום בזכות הקורונה יש לנו הוכחה שאפשר לטפל באנשים בטיפולים שמבוססים על RNA, זה צריך להיות הטיפול הבא".
