מבצע החילוץ הגדול ביותר בהיסטוריית המוסד

זהו אחד מהסיפורים האנושיים היותר מסובכים של מדינת ישראל. לא רק מסמך אנושי קשה, אלא בעצם מבחן של מדינה ושל מדינאים מה הם עשו עושים ויעשו על מנת להשיב הביתה את מי שהם שלחו לקרב ולא שבו.

יהיו שיגידו כי זוהי לא רק חובה מוסרית ואנושית ואך טבעי הוא שכך ייעשה, אך גם דעות שונות פורסמו לאחרונה, בדיוק כמו זו של רוגל אלפר מ'הארץ', כי סיכון אנשים תמורת עצמות הוא טרלול מוחלט.

אך כיהודים מאמיני בני מאמינים יודעים אנו כי חובה עלינו לעשות כל מאמץ על מנת להביא כל אחד לקבר ישראל, ואך טבעי הוא שהדבר מחוייב שבעתיים כאשר מדובר באחת מהתחייבויות היסוד בין מדינה לבין חייליה.  

הטיסה הגורלית

רון נולד לפני 63 שנה להורים ילידי רומניה, למד בפנימייה צבאית, סיים קורס טייס ושרת כנווט מטוס פנטום. במהלך שירותו זכה ל'רישום לזכות' ממפקד חיל האוויר דוד העברי לאחר שבמהלך טיסת לילה לקח את השליטה במטוס לאחר שהטייס לקה בורטיגו תוך כדי תעופה.

התחתן, ובשנת 1985 נולדה לו ביתו היחידה. באוקטובר 1986, חודש תשרי תשמ"ז, עת יצאו שלושה זוגות מטוסי קורנס מטייסת 69 למבצע 'בית אבא 12' שנועד לתקיפת יעדי מחבלים במרכז לבנון, תקלה טכנית שאירעה במרעום אחת הפצצות גרמה לפיצוץ התחמושת בקרבת המטוס. שני אנשי הצוות נטשו, ביוזמת ארד. הטייס ישי אבירם חולץ על ידי מסוק קוברה, והנווט ארד נפל בשבי ארגון "אמל" השיעי. בעת נפילתו בשבי היה בדרגת סרן בתקופת לימודים, אך שירת בטייסת כהצבת חירום. במהלך שביו הועלה ארד לדרגת סגן-אלוף.

הסוד הגדול שלא פרסמתי הוא שהנווט רון ארד נהרג בלבנון והועבר לאחר מותו למקום מחוץ ללבנון בו נקבר ותיקו סופסוף נסגר. הנשיא מובארק ביקש את הקלטת הראיון עם השייח מוחמד מהדי שמס א-דין לאחר שקיבל פנייה מראש ממשלת ישראל

אשרף אל-אשרי, עיתונאי מצרי

חיפושים ללא הרף

עם נפילתו בשבי, העבירו שוביו שלושה מכתבים שכתב, ואף תמונה אחת. אך למרות כל הניסיונות הצלב האדום הבינלאומי לא הורשה מעולם לבקרו ומספטמבר 1987 נותק לחלוטין הקשר עמו. ההערכה הישראלית אומרת כי ככל הנראה בשנת 1955 הוא הועבר מידיו של בכיר אמל מוסטפא דיראני, לאיראן או לארגון שיעי אחר. עקבותיו נעלמו לחלוטין במאי 1988.

העיתון מעריב פרסם בשנת 2008 כי קיימת אפשרות סבירה שרון ארד נרצח על ידי שוביו בליל 3 במאי 1988, במהלך מבצע חוק וסדר של סיירת צנחנים נגד חיזבאללה בכפר מיידון או נהרג כאשר ניסה להימלט, אולם כזכור, הכל הערכות.

לא מעט עשתה ישראל משך השנים על מנת לדלות כל פרט אפשרי לברר ולדעת מה עלה בגורלו, ואפילו קמפיינים עולמיים עם הצעות תשלום של עשר מליון דולר הוצעו ברחבי העולם על ידי עמותת 'לחופש נולד'.

בספרו Rise and Kill First כותב העיתונאי רונן ברגמן כי מבצע החיפושים אחר ארד הינו  "מבצע ההצלה הגדול ביותר בהיסטוריה הישראלית. גורם במוסד שהיה מעורב בו אמר כי מדובר ב'מבצע החיפושים הגדול ביותר שנערך בהיסטוריה המודרנית לאדם אחד. לא הייתה שום אבן שהשארנו ללא פניה, אין מקור שלא גייסנו, אין שוחד שלא שילמנו'".

ב-26 בדצמבר 2000 הושלמה עסקה עם חיזבאללה, בתיווך גרמני, ובה התקבל בישראל רובה ההישרדות האישי של רון ארד בהתאם לדרישת ישראל לקבלת אות חיים ממנו. במסגרת העסקה שוחררו 40 פלסטינים ו-12 לבנונים.

בשנת 2003 גילה ראש הממשלה אריאל שרון, כי במסגרת המאמצים להשיב את ארד נהרג סוכן מודיעין. בין לבין כמובן שהיו נסיונות, חטיפות לישראל וכן אנשים וגולים שונים שחלקם טענו כי הוא באיראן וחלקם בלבנון. בשנת 2005, בעקבות דו"ח סודי שהוגש ע"י אמ"ן, לפיו ארד נפטר, כנראה ממחלת עור קשה, בין 1995 ל־1997 בלבנון, הסכים הרב הצבאי הראשי להכיר בו כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, אולם ראש הממשלה אריאל שרון התנגד לכך בכל תוקף.

עוד צוין באותו הדו"ח כי יתכן שארד הוחזק באיראן כנראה עד שנת 1994. אולם לפי הדו"ח, לאחר חטיפת דיראני בידי ישראל, חששו האיראנים כי הוא ישבר בחקירה ויגלה שארד נמצא על אדמתם ולכן הם העבירו את ארד בחשאי בחזרה ללבנון. אולם דעת מיעוט מבין אנשי הצוות שכתבו את הדו"ח גרסה כי ארד מעולם לא הועבר לאיראן אלא הוחזק כל השנים בלבנון על ידי משמרות המהפכה.

באוקטובר 2007 שוב ערכה מדינת ישראל עסקת חילופי שבויים עם חיזבאללה. בעסקה הועברו לישראל גופת אזרח ישראלי שטבע ונסחפה ללבנון, ולטענת העיתון הלבנוני אל-אח'בר גם הועבר יומן שכתב רון ארד בשבי, וזאת תמורת שתי גופות מחבלי חיזבאללה ועציר לבנוני.

אחת העדויות הכמעט אחרונות הגיעה בפברואר 2016, עת פורסמה עדות חדשה מלבנון לפיה ארד נהרג עוד ב-1988, כשנתיים לאחר נפילתו בשבי. אולם לעומת זאת, גורמי מודיעין שהתראיינו לתוכנית זמן אמת ב'כאן' טענו שישנן עדויות שחי עד שנת 1997.

הביקורת על השימוש במידע על ידי ראש הממשלה בנט היה רב, עד כדי שלשכת ראש הממשלה נאלצה להוציא הבהרה כי ההחלטה לפרסם את דבר המבצע התקבלה מאחר ו"להבאת המידע ערך המבטא את המאמץ והמחויבות הכבירה להשבת בנינו לגבולם"

שימוש לצרכים פוליטיים?

בשבוע שעבר, בעת פתיחת מושב החורף של הכנסת החליט לפתע ראש הממשלה נפתלי בנט להודיע הודעה ביטחונית חשובה למליאה. יש שיגידו מוצדקת, יש שיגידו רצה להשיח את דעת הקהל מההתקפות עליו, ועוד שלל דעות. אולם עדין משהו הנותן תקווה.

"בחודש שעבר, יצאו נשות ואנשי המוסד, למבצע שתכליתו לאתר מידע חדש על גורלו ומקום הימצאו של רון ארד", אמר ראש הממשלה והוסיף "זה היה מבצע מורכב ורחב מימדים, זה כל מה שאפשר לומר כרגע. עשינו עוד מאמץ בדרך להבנה מה עלה בגורלו של רון. אני רוצה להודות ללוחמי המוסד, בשמי וגם בשם תמי ויובל ארד, על המסירות, על המחויבות ועל אחוות הלוחמים, גם אחרי כל השנים. אני מבקש להודות גם לצה"ל ולשירות הביטחון הכללי, על שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. פדיון שבויים הוא ערך יהודי שהפך לאחד מערכיה המקודשים ביותר של מדינת ישראל… זה מסוג הדברים שנראים משונים, אולי קצת מוגזמים, למי שמתבונן על מדינת ישראל מבחוץ, אבל זה מה שמגדיר ומייחד אותנו. נמשיך לפעול להשבת כל בנינו הביתה, מכל מקום בהם הם נמצאים".

כבר למחרת רבו הדיווחים בעיתונות הערבית בפרטים אודות המבצע המדובר. העיתון הלבנוני 'ראי אל-יום' לדוגמה, דיווח כי המוסד חטף גנרל אירני בסוריה במסגרת מבצע רון ארד, על פי הדיווח בעת המבצע נלקח איש הצבא בכוח למדינה באפריקה, נחקר בנוגע למידע חדש על רון ארד – ואז שוחרר.

במקביל, רשת אל-ערבייה דיווחה גם היא על הניסיונות אותן חשף ראש הממשלה בנאומו. לפי הדיווח, שמתבסס על מקורות שונים, "התבצעו שני מבצעים של המוסד בחודש שעבר – בסוריה ובלבנון. בלבנון נלקחו דגימות DNA משרידי גופה בכפר נבי שית, כדי לברר אם מדובר בשרידיו של הנווט הנעדר. בסוריה, לפי הנטען, נחטף גנרל אירני בדימוס, ששוחרר לאחר חקירה".

בחודש שעבר, יצאו נשות ואנשי המוסד, למבצע שתכליתו לאתר מידע חדש על גורלו ומקום הימצאו של רון ארד. זה היה מבצע מורכב ורחב מימדים, זה כל מה שאפשר לומר כרגע. עשינו עוד מאמץ בדרך להבנה מה עלה בגורלו של רון. זה מסוג הדברים שנראים משונים, אולי קצת מוגזמים, למי שמתבונן על מדינת ישראל מבחוץ, אבל זה מה שמגדיר ומייחד אותנו

נפתלי בנט, ראש הממשלה

הביקורת על השימוש במידע על ידי ראש הממשלה בנט היה רב, עד כדי שלשכת ראש הממשלה נאלצה להוציא הודעה ובה נכתב כי "המבצע להשגת מודיעין על אודות גורלו של רון ארד היה מבצע מוצלח שבוצע תוך עמידה ביעדים מבצעיים יוצאי דופן". עוד הסבירו את הצורך בלשכה כי את ההחלטה של ראש הממשלה בנט לפרסם את דבר המבצע בפני חברי הכנסת ובפני הציבור בכך ש"להבאת המידע בפני חברי הכנסת והציבור הרחב היה ערך, המבטא את המאמץ והמחויבות הכבירה להשבת בנינו לגבולם, גם שנים ארוכות לאחר שנפלו בשבי האויב".

אולם כנראה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה. במאמר שהתפרסם בעיתון המצרי אל-אחראם לפני כיומיים, פרסם העיתונאי המצרי אשרף אל-אשרי, כי במהלך ראיון שערך בשנת 1999 עם השייח מוחמד מהדי שמס אלדין, שהיה ראש המועצה השיעית האיסלאמית העליונה בלבנון, בעת ביקור בקהיר, הוא גילה בפניו, כי הטייס הישראלי רון ארד "מת ונקבר במקום שרק אני ושניים מההנהגה השיעית ידענו עליו".

אשרף אל-אשרי הוסיף וכתב: "הסוד הגדול שלא פרסמתי הוא שהנווט רון ארד נהרג בלבנון והועבר לאחר מותו למקום מחוץ ללבנון בו נקבר ותיקו סופסוף נסגר". לדבריו, "הנשיא מובארק ביקש את הקלטת הראיון עם השייח מוחמד מהדי שמס א-דין לאחר שקיבל פנייה מראש ממשלת ישראל". השייח עצמו מת בשנת 2001 מסרטן, היה בן 67 במותו.