הבוקר המשיכה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, את הדיון בפרק המזון מתוך רפורמה הייבוא שבהצעת חוק ההסדרים. בתחילת הדיון הזכיר נציג אגף התקציבים באוצר, הראל שליסל, כי "הייתה מחלוקת בין משרדי המשפטים, האוצר, החקלאות והבריאות, וכי מה שסוכם בין המשרדים זה שכל נושא המזהמים לא יחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש וביצים טריות. את זה שמים בצד, יש צוות מנכ"לים שהוקם והאימוץ שנעשה במהלך החקיקה לא יעשה לגביהם. נשאר לנו סוגיית ההדברה, מקווים שנפתור את זה היום".
בתגובה לכך אמר היו"ר ביטון: "נשארו לנו עשרה ימי עבודה בוועדה ויש חוקים פי עשרה יותר גדולים וסוגיות כבדות. אם אתם לא סוגרים את זה עד סוף היום – תוציאו את זה מחוק ההסדרים. זה שהתקדמתם בארבעה המוצרים זה טוב, את מה שנשאר תסגרו עד סוף היום. מי שלא מביא חוק תפור עד הסוף בתקופת חוק ההסדרים שלא יביא בכלל".
חברות הכנסת ענבר בזק ונירה שפק ביקשו לדעת האם במקרה של החלת הרגולציה האירופית הדבר לא יוביל לכך שיצרן ישראלי המייצא לארה"ב יחויב לעמוד גם ברגולציה הישראלית, גם באירופאית וגם באמריקאית. ראשץ שירות המזון הארצי, פנינה אורן שנידור, התייחסה לכך ואמרה כי המשרד ביצע החרגות לתקופה מסוימת, כמו בבשר הגולמי, כדי לשמר על תעשיית המזון בישראל וגם כאשר המדינה תחליט לאמץ תקינה אירופית הדין יהיה ישראלי שמותאם לאירופי.
עם זאת, במהלך הדיון התברר כי בכוונת משרד הבריאות לפרסם את החקיקה האירופית באנגלית, ולתרגם אותו לעברית – דבר שאין לו תקדים בחקיקה הישראלית. עם זאת, משרד הבריאות מבקש כי הנוסח המחייב יהיה הנוסח באנגלית. נציג משרד המשפטים, עו"ד שי סומך, הסביר כי הדבר יפתור בעיה קשה של עיכוב בהחלת התקינה האירופית.
עוד עלה כי החקיקה עדיין אינה כוללת את פרק העונשין, ונציגי הממשלה הסבירו עד לכניסת החוק לתוקף יפורסם ויקודם תזכיר הצעת חוק בעניין. סגן השר אביר קארה אמר כי לא צריך לחכות לחקיקה בנושא האכיפה, שכן זה נושא אחר וניתן יהיה להשלים זאת עד לכניסת הרפורמה לתוקף. נציגת משרד המשפטים, דנה רוטשילד, הסבירה כי כבר קיום יש למשרד הבריאות סמכויות אכיפה. עם זאת היא הסכימה כי נדרשות השלמות בהקשר הזה.
נציג האוצר שליסל התנגד לבקשה להתנות את כניסת החוק לתוקף בפרסום תזכיר האכיפה, ואמר כי לשר הבריאות יש אפשרות לדחות את כניסת החוק לתוקף ב-9 חודשים נוספים, וזה יותר משנתיים להשלים את העבודה.
היו"ר ביטון דרש כי תוך חצי שנה יובא תזכיר הצעת החוק בעניין האכיפה, וביקש לדעת האם נעשו כל הפעולות כדי לאפשר אכיפת הרפורמה. סגנית היועץ המשפטי של שמרד האוצר, עו"ד טלי ארפי, ציינה כי האוצר הקצה למשרד הבריאות את כל התקציב הנדרש וכי הממשלה מחויבת לרפורמה.
באשר לאכיפה אמרה אורן שניידור, כי שירות המזון יצטרך לגייס אנשים ולבנות את אמצעי הרכיפה, וכי זה אתגר משמעותי שהוא לוקח על עצמו. היא הודתה כי עדיין לא נפתרה הבעיה של אכיפת רפורמת הקורנפלקס מ-2015, אך ציינה כי המשרד יכול להפעיל סנקציה על יבואן שלא עומד בכללים ולהגדירו כ"מפר אמון". לדבריה, בישראל רשומים כ-3,000 יבואנים ובכל שנה מוכרזים כ-20 עד 25 מהם כמפרי אמון.
היועצת המשפטית של איגוד המזון, רווית ארבל, אמרה כי לא יכול להיות שהנוסח המחייב יהיה הנוסח בשפה האנגלית, וביקשה שלכל הפחות יהיה תרגום רשמי של שירות המזון שיחייב גם הוא. אורן שנידור השיבה כי המשמעות של הדרישה היא עיכוב בכניסת התיקונים האירופים לתוקף בישראל. היו"ר ביטון ביקש בכל זאת לבחון לאפשר תרגום בתוך 30 ימים, והזכיר כי הציבור מתבקש למסור התייחסות לתיקון באנגלית תוך 14 ימים. ואורן שנידור השיבה כי תיבחן אפשרות של תרגום תוך עד 30 או 45 ימים.
נציג התאחדות התעשיינים, ליאור לוי, התייחס גם הוא לנושא התרגום ואמר כי התעשייה הישראלית לא תוכל לעמוד בכך שלא יהיה תרגום רשמי מחייב. לדבריו, "באירופה כל רגולציה מתורגמת לשפה הרשמית באותה מדינה. אני כתעשיין מפעל בינוני, שדובר לפחות ארבע שפות, נושא באחריות לייצור המוצרים שלי. אני רוצה שבשפת האם שלי אדע מה אני עושה ומה אני לא עושה. אם זה לא יהיה אז יהיה בלגן קטסטרופלי והמון יצרנים יתקשו מאוד לעמוד בתקנה הזו".
היו"ר ביטון אמר כי זו בעיה שהמדינה לא מתחייבת למועד פרסום התרגום, וזו גם בעיה שלא נותנתים לתרגום מעמד נאמן למקור. הוא ביקש לבחון את שתי הסוגיות, ואמר כי צריך להעמיד תרגום נאמן למקור גם אם זה מחייב לאמץ את החקיקה האירופית תוך 30 יום. "הרפורמה בייבוא לא צריכה לפגוע ביצרנים הישראלים, וזה מקרה שיצרן ישראלי עלול להיפגע", אמר.
בהמשך הציגו נציגי הממשלה את ההסכמות באשר לסוגיית ההדברה, לפיהן הוחלט על אימוץ הרגולציה האירופית למעט במוצרי מזון מן החי (חלב גולמי, בשר גולמי, ביצים ודבש) וכן פירות וירקות. המשמעות היא כי הכללים החלים מוצרים אלה מבחינת הדברה ימשיכו להיות הכללים החלים כיום.
היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני, הסבירה כי במוצרים הללו ישנה חקיקה תקפה של משרד החקלאות, ויש חשש שרגולציה אירופית תהייה מחמירה ביחס למה שקיים בישראל. היא הוסיפה כי ועדה משותפת תבחן את הנושא.
במהלך הדיון עלה נושא החרגת הדבש ונציגת האוצר, נועם דן, אמרה כי בישראל יש שלוש מכוורות וזה אחד השווקים הכי ריכוזיים, והוסיפה: "לא נהייה ארץ זבת חלב ודבש, אלא ארץ שבת חלב ויוקר דבש". ח"כ בזק אמרה בתגובה כי הוחרגו מעל 100 מוצרי קוסמטיקה, למרות שאף אחד מהם לא משפיע על האיזון האקולוגי. סגן השר קארה אמר כי מחריגים חלב, מחריגים דבש ובסוף לא עושים רפורמה. ח"כ בזק הוסיפה כי החיסכון למשפחה הוא לא משמעותי, בטח ביחס לחיסכון מפתיחת יבוא דאודורנטים.
ראשת שירותי המזון, אורן שנידור, אמרה כי הדבר היחיד שייבחן הוא האם לשמור על תקן הדבש, וזה תקן שהמשרד רוצה לבצע לו שימוע ציבורי. היא הסבירה כי באירופה מתירים 5 גרם סוכרוז בדבש, למעט מינים מסוימים של צמחים שבהם מותר גם 10 או 15 גרם גוכרוז. היו"ר ביטון ביקש לגבש הסכמות בעניין הזה.
ח"כ נירה שפק אמרה כי יש סיכום ששרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, תקיים דיון בנושא עוד השבוע, בה יבחנו גם סוגיות ההאבקה. ח"כ אביר קארה אמר כי אם ההאבקה הייתה מעניינת אז לא היו שמים מגבלות על מי שרוצה להציב כוורות חדשות. לטענתו, "זה מונופול שרוצה להגן על עצמו ואני לא זוכר מתי הדבורים התפקדו להסתדרות ומאיימות בשביתה אם יהיה יבוא".
היו"ר ביטון הזכיר כי אחת הסכנות הגדולות בעולם זה ירידה בכמות הדבורים, ואמר כי לא צריך לתקוע את כל הרפורמה רק על סעיף ייחודי אחד. הוא ביקש תשובות באשר לתקן הסוכר בדבש עד מחר.
