ועדת השרים להתמודדות עם נגיף הקורונה אישרה הבוקר במשאל טלפוני (רביעי) את חובת הבידוד לשבים לארץ מכל מדינות העולם במלוניות מטעם המדינה עד ליום שלישי, ה-9.3.21. משך הבידוד הינו 14 ימים ללא בדיקת קורונה או 10 ימים למבצעים שתי בדיקות קורונה ושתיהן שליליות, בהתאם לנוהל הקיים.
בהודעה משותפת למשרד ראש הממשלה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה נמסר כי בקשות חריגות תיבחנה באופן פרטני מול ועדה של משרד הבריאות בנתב״ג, כאשר בעלי תעודת מתחסן או מחלים – מחויבים בביצוע בדיקות לפני ועם הגעתם לישראל אך אינם מחויבים בבידוד, בהתאם לנוהל משרד הבריאות. התקנה תיכנס לתוקף עם אישורה בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר ההודיע כי ב-12:30 ייוועד עם שר הבריאות יולי אדלשטיין בנגע לחלופות לבידוד במלוניות ולאחר מכן יכריע בנוגע להכרזה החדשה על בידוד במלוניות לשבים מחו"ל: "נתכנס היום אם נראה שלמישהו נפל האסימון בעניין החלופות למלוניות"
ועדת החוקה קיצרה את תוקף תקנות הכניסה והיציאה מישראל בדרישה לפרסום הקריטריונים של ועדת החריגים. תקנות הגבלת היציאה והכניסה לישראל קוצרו ליום רביעי בשעה 7:00 במקום כבקשת הממשלה עד יום שבת הבא. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר: "ניתן זמן מוגבל לממשלה להעביר לידנו נוהל מסודר בעניין הקריטריונים של עבודת ועדת החריגים וכן לקבוע הסדרים לקהלים ייחודיים כגון משפחות מפוצלות ותושבים ארעיים שמרכז חייהם בישראל".
אשר: "תקנות הכניסה והיציאה מהארץ הן עד שבת הבאה ואני ממליץ לתת זמן לממשלה לתקן את הדבר הזה ולכן להקדים את תוקפן עד יום רביעי בבוקר. על הממשלה לטפל בטיסות חילוץ ממקומות אחרים וכן, בילדים בהסדר של הורים גרושים שאחד ההורים בחו"ל ונושא פיצול משפחות. כמו כן, אדם גם אם הוא במעמד ארעי ומשפחתו וילדיו גרים פה צריך להיכלל בקריטריונים של ועדת החריגים. אנחנו מצפים שהממשלה תתקן את זה בתקנות הבאות".
ח"כ מיכל קוטלר וונש (כחול לבן): "הבעיה ש"הומניטרי" הוא סעיף סל שאינו ברור. יש קבוצות מוגדרות כמו עולים, סטודנטים הלומדים בחו"ל, שעבורם צריך הסדר מוגדר. עלינו להבין איך הרעיון עובד כשרואים פערים בין ההצהרה על סעיף הומניטרי למצב בפועל".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "אנשים שגרים כתושבים ארעיים אין סיבה לא לאפשר שיהיו שווים לאזרחים ותושבי קבע. הם משלמים מיסים כמו כולנו". ח"כ משה טור פז (יש עתיד תל"ם): "נושא נוהלי ועדת החריגים חוזר על עצמו כל הזמן. הציבור זכאי לדעת מי קיבל אישור. על הוועדה לקבל דוח שנוכל להעיר הערותינו"
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "השאלה אם יש קריטריונים כתובים לציבור או אין. דוגמאות הן לא קריטריונים. אבקש קריטריונים ברורים, בוודאי שלא לרזולוציה של כל אינדיבידואל אבל לפחות קווים מנחים. אם זה לא קיים אסור לתת לזה יד, כי זה הופך ללא שוויוני ושרירותי".
עו"ד מיכל גולדברג, המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות: "אדם שאינו תושב קבע אין לו זכות קנויה לחזור לישראל ולכן מחויב בהחלטת ועדת החריגים. לאזרח ישראלי ולתושב קבע יש מעמד עדיף בכניסה. לכן, להעניק לאותם בעלי מעמד ארעי בני זוג וילדיהם מעמד זהה לאזרחים ותושבים זה בעייתי בעינינו, מבדיקה שלנו מדובר על עשרות אלפים. נוכל לבחון לדיון הבא אם ואיך אפשר לתת ביטוי לנושא בקריטריונים של הוועדה או בחריג ההומניטרי בתקנות".
עו"ד סיגלית ברקאי, יועמ"שית ועדת החריגים במשרד התחבורה: "במקרים הומניטריים בגלל שהם רבים, פועלים על פי דוגמאות למקרים שונים שאושרו בעבר, שבד"כ מאושרים. ברגע שנצמצם מקרים הומניטריים וצורך אישי לרשימה מוגדרת נפגע במטרה שלשמה אנחנו כאן. יש 4000 מקרים ביום שרבים מהם הומניטריים, הם שונים ומגוונים. מדובר על צרכים אישיים ופרטיים. בימים האחרונים עבדנו לגבש נוהל לפעילות הועדה שעברה תחת משרד התחבורה לפני שבוע. בשלב זה עובדים על ניתוח הדוגמאות כבסיס למדד כלשהו".
