ועדת החוקה בראשות ח"כ יעקב אשר, אישרה היום (ה') לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לבידוד בפיקוח טכנולוגי של אדם שנכנס לישראל. הצעת החוק אושרה בתמיכת היו"ר ח"כ אשר וללא הסתייגויות או מתנגדים
הצעת החוק נועדה להוסיף הסדר המסמיך את הממשלה להכריז, בנסיבות מסוימות, כי כל מי שנכנס לישראל או מי שנכנס ממדינות מסוימות ומחויב לשהות בבידוד בביתו, או במקום אחר העומד לרשותו, יידרש לקיים את הבידוד כשעמו אמצעי פיקוח אלקטרוני, דוגמת צמיד אלקטרוני או יישומון בטלפון הנייד שלו, שמטרתו להבטיח את קיום הבידוד.
על-פי המוצע, נכנס לארץ שחלה עליו ההכרזה והוא חייב בבידוד, יכול להישלח לבידוד בית עם אמצעי טכנולוגי, אם נתן את הסכמתו לשימוש באמצעי טכנולוגי ועשה בדיקת קורונה לאחר כניסתו לישראל. רק מי שלא ייתן הסכמתו לשימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי או לא יעמוד בתנאים הקבועים בחוק ישלח למלונית.
לצד זאת, אוכלוסיות מסוימות ובכלל זה מי שקיבל אישור מיוחד מוועדת החריגים (מנכ"ל משרד הבריאות או מי מטעמו) מטעמים בריאותיים או הומניטריים חריגים, קטינים מתחת לגיל 14, או מי שמונה לו אפוטרופוס, יוכלו לקיים את הבידוד בביתם בלי אמצעי טכנולוגי.
עוד על-פי המוצע, האמצעי הטכנולוגי יופעל ויתוחזק בידי חברה פרטית מפעילה, אשר פעולתה תוסדר בנוהל של מנכ"ל משרד הבריאות שיאושר על-ידי היועמ"ש לממשלה, והיא לא תפעיל שיקול דעת מעבר לקבוע בנוהל. הנוהל יכלול גם התייחסות למצבים שבהם החברה המפעילה תיצור קשר עם הנכנס, מצבים שבהם תדווח למשטרה והתייחסות לתיאום בין משרד הבריאות לחברה המפעילה בנוגע ליציאה מאושרת של המבודד מביתו.
בנוגע לפרטיות המידע מוצע לקבוע כי המידע שיתקבל בחברה המפעילה אודות הנכנס יישמר במאגר מידע בבעלות משרד הבריאות שיוחזק בידי החברה. המידע יימחק אם אינו נדרש ולכל המאוחר בתום תקופת הבידוד. ואולם, החברה המפעילה תעביר למשטרה ולמשרד הבריאות מידע על מי שהפר לכאורה את הוראות הבידוד או ביצע הפרה אחרת של התנאים לשימוש בציוד והמידע לגביו יישמר לתקופה של 30 ימים.
ההסדר קובע בנוסף כי הנכנס יידרש לחתום על שטר חוב לטובת המדינה בגובה עלות האמצעי, למקרה שיזיק לאמצעי או לא יחזירו.
ההכרזה קוצרה ביחס לנוסח הממשלתי ותיקבע ל-21 ימים במקום 28 ימים. הממשלה רשאית לחזור ולהאריכה עד ל-42 ימים (במקום 56 בנוסח הממשלתי) בלי אישור ועדת החוקה, אך הוועדה רשאית לבטלה. זאת לעומת הכרזה על חובת הבידוד במלוניות שהיא לתקופה של 10 ימים והארכה עד 20 ימים ללא אישור פרלמנטרי. עוד קבעה הוועדה כי לשם הגברת הפיקוח הפרלמנטרי על ההכרזה לכלול התייחסות מפורשת לאמצעים הטכנולוגיים הספציפיים בהם ייעשה שימוש.
החוק צפוי להגיע לאישור מליאת הכנסת ביום שני וייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות. לשם הפעלתו תידרש הכרזה וכן נוהל שיקבע את אופן פעולתה של החברה המפעילה
היו"ר ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "לפני כשבועיים החליטה הוועדה בראשותי שלא להאריך את חובת המלוניות ואני לוקח על כך אחריות מלאה. לא הייתה מטרה לשרוף את המועדון והוועדה התנהלה לאורך כל הדרך באחריות רבה מאוד, זו לא חוכמה להיות לעומתי ולגרום לכאוס בשעת מגיפה. אמרתי גם לרה"מ שעצירת הווריאנטים היא דבר חשוב אך כשהציבור לא ממושמע והמשטרה לא יכולה להגיע לכל בית, צריך למצוא פתרון אמיתי. אמרתי שנעצור את המלוניות עד שימצאו חלופה למלונית שתישאר כחובה רק למי שלא ישתף פעולה. הגענו להסכמה על פיילוט ובמקביל קידום חקיקה".
לאחר ההצבעה אמר: "מעולם לא חלמתי שאצטרך לחוקק חוק כזה על אנשים בביתם הפרטי אך אני יודע שעשינו את הדבר הנכון כדי למנוע מאנשים להגיע לדבר הקשה הזה של המלוניות, גם למען אנשים שבאים מחו"ל וגם למען הפקידים שהיו צריכים לגרור אנשים באוזניים. המחזות שראינו לא היו טובים. אני טופח על שכמה של הוועדה בכך שעצרנו את האישורים האוטומטיים של אשפוז כפוי במלוניות והוצאנו מהכוח לפועל את האמצעים הללו".
בהתייחסו למחלוקת הנוגעת לאגירת פרטי המבודדים אמר: "למרות שיכולה להיות הצדקה ואנחנו יכולים למנוע עבירות רכוש או סמים, אנחנו עושים פה משהו שלא עושים בד"כ בגלל מחלה או מגיפה. הרי אין צורך בריאותי בשימוש במידע שנאגר, למה אי אפשר להחריג שכל מידע בעניין הזה יהיה אך ורק למטרות החוק ולא למשהו אחר, בואו נעשה את התהליך הזה נקי. אם המשטרה היתה רוצה לקבל חומר מודיעיני ע"י צמיד כזה היא הייתה צריכה ללכת לשופט. אני רוצה לגדר את זה רק למנוע הפצת מחלה".
סגן שר הבריאות יואב קיש הודה תחילה על תרומת הוועדה למהלך יצירת החלופה של הפיקוח הטכנולוגי: "הכי קל להיות לעומתי ולהרוויח קולות פופוליסטים בעיקר בתקופת בחירות הוועדה הוכיחה מקצועיות גם כשהיו חילוקי דעות ואני מעריך את תרומתכם למהלך. הצמיד נותן איכון 24/7. זה לא פוגע בפרטיות כי אתה לא אמור להסתובב. יש איכונים אחרים שדומים למודל הפיקוח המשטרתי היום בפועל של "פינגים"- נגיעות של שיחות טלפון אקראיות כמודל ההסכמון של המשטרה, אך איכונים אלו בעדיפות נמוכה משמעותית אל מול מודל ה-24/7 כי הרי לא תבדוק בלילה או בשבת ואנשים יעשו מה שרוצים".
עוד אמר כי "חייבים לוודא שהפתרון שאנחנו מציעים הוא שומר שבת. אנחנו לא נקבל פתרון שהוא לא שומר שבת לחומרה וזה למען הסר ספק".
בהתייחסו להליך הרכש אמר: "אופרטיבית אנחנו נערכים לרכש מהיר מאוד, רכש מלא ייקח 3 חודשים. חיפשנו חברות שיכולות לתת מענה מידי. מחר יינתנו הצעות ויש חשיבות גדולה לסיום החקיקה מהר בהקשר זה כדי שחברות ייכנסו לתהליך. בשבוע הבא נוכל לדבר על 5000 צמידים וכל שבוע עוד 5000 נוספים. אנחנו רוצים להגיע ל-30,000 צמידים כמענה ל-10 ימים ואז כבר יחזרו אלינו למבודדים נוספים".
בהתייחסו לפיילוט אמר: "הפיילוט התבצע על 2 טיסות נכנסות סה"כ חולקו 79 צמידים, זמן ההתקנה השתפר. יש ביקוש ואנשים מעדיפים את זה חד משמעית על מלונית".
הוא פנה לוועדה לבחון הפעלה אוטומטית של מנגנון האכיפה: "חשוב מאוד שהדבר יעבוד אוטומטית כמו דוח של מצלמת תנועה בעת עבירה. נכון שיש בעיות גם עם מצלמות תנועה אבל לשלוח שוטר לכל מקום בו יש עבירה זה לא רציני ואנחנו צפויים להיכשל. לכן אנחנו רוצים להעלות את הרף הראייתי ובתקופת הביניים דוחות יינתנו רק אחרי וידוא של המשטרה. סנקציה נוספת למי שהפר היא העברה למלונית. העבודה האוטומטית חשובה כדי שלא יהיה ישראבלוף".
בסיום דבריו, ביקש מהוועדה לשקול כי עלויות הצמיד וחלק מעלויות המלוניות יהיו על חשבון המבודדים: "המדינה הוציאה יותר מחצי מיליארד ₪ על מלונות למבודדים. חלקם אנשים שנחשפו בישראל ובמקרה הזה המימון מוצדק. לעומת זאת אזרח שבוחר לטוס לחו"ל, חלק מעלות הנסיעה שלו הוא על המלונית או הצמיד. הלוואי שהיה לנו כמדינה כסף לעשות הכל, אבל המשמעות היום היא שדווקא אלו שלא טסים שותפים למימון. יש פה בחירה של אנשים ומנגד את חובת הבידוד. לכן, אבקש שתשקלו שעלויות הצמיד יהיו על האדם עצמו וההפרש של המלוניות גם. לא דנו בזה והנושא עולה לשיקולכם כוועדה".
עו"ד טליה אגמון המשנה ליועמ"ש משרד הבריאות: "אנחנו קובעים בחוק סמכות למדינה להתקשר טכנית עם חברה פרטית בנושא אספקת הצמידים ומתן שירות. יהיה נוהל מפורט למוקד הפניות, שאנחנו בשלבים אחרונים של גיבושו. למי שטוען לבעיות קליטה סלולרית או מסך, יישלח נציג, אך תפקידו אינו לבדוק שהמפוקח בבית, זה תפקיד המשטרה והפקחים. לכן חשוב לכתוב מפורשות שאין לחברה תפקיד פיקוחי. אדם בבידוד ביתי כיום לא צריך לעדכן על יציאה לבדיקת קורונה ולאחר החוק יצטרך להודיע מראש, כדי שהצמיד לא יצפצף במוקד. יש בצמיד ערך פסיכולוגי, כאדם מבין שהוא מפוקח. ראינו שאנשים בדקו בפיילוט את הגבול וחזרו למוטב".
לאחר מכן הוסיפה כי בוחנים במקרים בהם נגמרו הצמידים או במקרים בהם הטלפון לא מתאים לסמסים, שאדם יוכל לקבל טלפון מוקשח שיוכל לשמש רק למטרה זו.
עו"ד נילי פינקלשטיין מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים השיבה לבקשתו של סגן שר הבריאות לביצוע אכיפה אוטומטית: "אנחנו מבינים את הרצון ביעילות מרבית וודאות אכיפה, אך לא רוצים ליפול לאכיפה לא מבוססת. ההשוואה המרכזית שערכנו היא אל מול מצלמות המהירות. נעשה תהליך לתיקוף ראייתי, שהוא שילוב של בדיקות טכנולוגיות ומשפטיות, עד שהגענו למנוחה ולנחלה שאפשר להסתמך על תוצרי המצלמות הללו באופן כמעט אוטומטי. גם הדוחות על מהירות מעל למותר אינם מופקים אוטומטית אלא רק לאחר ששוטר בחן את הממצאים של המצלמות והטיל קנס. תהליך זה של תיקוף טרם נעשה לגבי המכשור, שעדיין לא יודעים איזה ייבחר, ולכן הוודאות הזו שכולנו מעוניינים בה אינה קיימת כיום. רק כשהתיקוף ילמד על מהימנות גבוהה נוכל להתבסס על החיוויים בלבד להטלת קנסות. נוכל להתחיל בתהליך התיקוף רק לאחר בחירת המכשיר. אם תהיה אכיפה לא מבוססת מהימנות נמצא עצמנו עם תוצאות הפוכות ממה שאנחנו מעוניינים להשיג, עם בקשות המוניות לביטול הקנס על סמך נימוקים מבוססים, נעמיד את הכלי כדבר נלעג ולא מבוסס".
בהתייחסה לדרישה לחיסיון על הפרטים הנאגרים בעת הפיקוח האלקטרוני אמרה עו"ד פינקלשטיין: "אין הצדקה מיוחדת לקבוע חיסיון. בחוק לביטוח הלאומי יש סמכויות לאסוף מידע שרלוונטי לתכליות חוק הביטוח הלאומי. לגבי המידע הזה שהוא מאוד פרטי, לא נקבעה מגבלה על סמכויות המשטרה לאיסופו מהמוסד לביטוח לאומי. על אף חריגות ההסדר וחשיבותו לאכיפת הבידוד לחוזרים מחו"ל, בסופו של דבר המידע שיועבר למשטרה במקרים של הפרת חובת הבידוד, אין בו חריגות המצדיקה הוראת חיסיון. בסיטואציות בהן במסגרת הבירור שהמשטרה צריכה לבצע כדי לאכוף את הפרת הבידוד היא מגלה שהמפר מבצע עבירות נוספות, האם הגיוני למנוע ממנה את המידע על העבירה הנלווית? אלו מצבים מעט אבסורדיים ומסרבלים את עבודת המשטרה בהגנה על הציבור".
ראש מדור חקירות במשטרה סנ"צ גלעד בהט התייחס למחלוקת בנוגע לחיסיון המידע: "רק במקרה של הפרת בידוד מגיע אלינו המידע. אם האדם הפר את הבידוד וביצע עבירה נוספת ואי אפשר להעביר את המידע, זו הפרדה מלאכותית שאינה נכונה ומשמעותה שלאדם שביצע עבירה פלילית יש הגנה. אם אדם מוסיף חטא על פשע אין היגיון שלא נוכל לקבל את המידע. כמו שאתם לא מוכנים לומר ששוטר שראה עבירה נוספת כשבא לאכוף עבירת קורונה לא יאכוף, כך לא הגיוני לומר זאת כאן. האיזונים ראויים".
בהתייחסו לאמצעי הפיקוח אמר: "מהחברה מקבלים מידע בינארי הפר או לא הפר. האם יציאה של 2 דקות מעבר ל-10 מ' היא הפרה? אנחנו צריכים מעבר לבינאריות לוודא את משמעות ההפרה- מרחק ההפרה משך ההפרה וכו'. אם נצליח להכשיר את המכשור כראיה עצמאית נוכל להשתמש בזה אך נכון לרגע זה אדם לא יוכל לקבל קנס רק על סמך המכשיר הזה. גם במצלמות המהירות שהובאו כדוגמה, מצלמות הא3 נדרשו ל-6 חוו"ד שונות ועצמאיות כדי לתקף את המכשיר ועד היום אנחנו בתקיפה בבימ"ש עם עדים בנושא. אין ולו חוו"ד אחת שעומדת בתנאי בימ"ש כדי שהתוצרים של הצמיד יוכלו לעמוד בפני עצמם כראיה משפטית".
עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית: "השימוש במידע הזה צריך להיות מוגבל רק לשם הפיקוח על הוראות הבידוד ואכיפתם. כרגע נראה שהמשטרה תוכל להשתמש במידע גם לצרכים אחרים כמו חקירות אחרות או מידע מודיעיני. זו הרחבה בעייתית ביותר ולפי חוק נתוני תקשורת קבלת מידע מסוג זה מצריכה צו שיפוטי. יש להיזהר מיצירת תקדימים ששוחקים את הזכות לפרטיות והגדרה של שימוש במידע לצרכי הקורונה בלבד רק תחזק את מידתיות ההסדר".
עו"ד רועי הראל מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים הציע להפעיל איכונים כחלופה למי שאין להם צמידים או פלאפונים חכמים שעליהם ניתן להתקין את היישומון.
מירב ענבר, ממשל"ט הקורונה במשרד הבריאות שעסקה בפיילוט: "סה"כ חולקו 79 צמידים והייתה הפרה אחת של גזירת הצמיד. היו 24 הפרות שראינו שיצאו מטווח המטרים שהורשו ומיד התקשרו והם חזרו חזרה. פתחו חלון לכל מי שיצא לבדיקה סרולוגית וקורונה. הייתה בקשה אחת לטיפול שיניים דחוף שאישרנו. הקשר עם החברה היה מעולה, הייתה בעיה עם הסיירים שיצאו לבתים אך הפיילוט היה מעולה. זמן ההתקנה ביום הראשון היה 14 דקות מרגע מילוי הטפסים וביום השני- 6-4 דקות לאדם. זה היה מאוד מהיר וללא תורים. היו פניות למוקד כמעט מכולם בגלל הבדיקות הסרולוגיות ובדיקות הקורונה ביום התשיעי, והיה מענה מהיר מאוד".
