בצה"ל צפויים להתנגד ליוזמת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבמסגרתה תוענק לחיילי צה"ל חסינות אוטומטית מאחריות פלילית על עבירות שביצעו לכאורה במהלך פעילות מבצעית או באירוע טרור. נושא טעון זה נכלל בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לעוצמה יהודית. לפי ההסכם, לוחמים ומפקדים לא יחקרו במצ"ח ולא יעמדו לדין פלילי במהלך שירותם הצבאי או אחריה, גם אם יעלה חשד לביצוע עבירות פליליות במסגרת פעילותם המבצעית.
הצעת החוק המקורית הועלתה בכנסת לפני שנה על ידי חה"כ בן גביר וחברי כנסת נוספים בעת שבתם באופוזיציה. בהצעת החוק סייגו כי החסינות לא תינתן לחיילים על עבירות ביזה, השחתת רכוש, שוחד, התעללות, השפלות או אלימות כלפי עוברי אורח בלתי מעורבים. הצעת חוק דומה הוגשה לאחרונה על ידי ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד.
כל פי ההצעה, רק ועדה חיצונית שתכלול קצינים בכירים לשעבר ושופטים בדימוס תוכל לשלול את חסינותם של הלוחמים, לאחר בחינת האירוע והעברת ההמלצות לשר הביטחון. מדובר בהליך שעשוי להימשך שבועות ואף חודשים, ויסתיים רק לאחר שיעלה חשד כי החייל פעל בזדון.
גורמים בפרקליטות הצבאית צפויים להתנגד למהלך, בנימוק כי החקירות מסייעות בהגנה על חיילי צה"ל מפני חקירות בגין פשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. גורמים בפרקליטות מתריעים כי "לפי החוק המוצע, לוחמים כמו אלאור אזריה לא ייחקרו בכלל, כי מעשיהם בוצעו בתוך מסגרת של פעילות מבצעית מובהקת. לוחמים יוכלו להפעיל כוח מופרז ואלימות כלפי חשודים בטרור או מחבלים, גם אם האיום מהם כבר הוסר, ולא יעמדו על כך לדין פלילי".
לטענת הפרקליטות "המהלך יפגע ביעילות של החקירות, כי הזירה תתקרר עד שתאושר פתיחת חקירה, אם בכלל. ראיות יטושטשו וגרסאות יתואמו. כבר היו מקרים בשנים האחרונות של שיבושי חקירות על ידי לוחמים בחקירות מבצעיות בגלל שיהוי של ימים אחדים בפתיחת החקירה, אז בחלוף חודשים? יחידת החקירות המבצעיות תהפוך לנכה ומוגבלת". עוד ציינו בפרקליטות כי "הצעת החוק מנוסחת באמירות כמו "הגנה על לוחמי צה"ל וכבודם", ודורשת למנוע מחזות כמו העברת לוחמים באזיקים מזירות מבצעיות, למרות שבאירועים אלו כבר שנים לא נהוג לאזוק חיילים, כנוהל שגובש כלקח מפרשת אזריה".
עם זאת, יש גורמים שתומכים בשינויים במנגנון ההעמדה לדין וחקירת לוחמים החשודים בעבירות בעת פעילות מבצעית. לפי מקור ששוחח עם ynet, גורמים בתוך המטה הכללי וגם משפטנים צבאיים קוראים להעתיק לגזרת יהודה ושומרון את מנגנון הבדיקה המטכ"לי לאירועים מבצעיים חריגים שקיים בגזרת עזה. מדובר במנגנון בדיקה מקדים שהוקם בשנים האחרונות. במסגרתו נבחנים טענות לעבירות שחיילים ביצעו לכאורה בגבול עזה או בתוכה, בעיקר במבצעים כמו שומר החומות וצוק איתן, ובהפגנות בגבול הרצועה. המנגנון ממליץ כיצד לפעול רק לאחר בחינת האירועים החריגים.
רס"ן במיל' עו"ד עידן פסח, ששירת בפרקליטות הצבאית וכיום משרת בסניגוריה הצבאית, טען כי "הצעת החוק של בן גביר מלפני שנה הונחה בימים האחרונים מחדש למעשה, והפעם סיכוייה לעבור גבוהים יותר". לדעת פסח: "יוזמי החוק מבקשים למעשה להביא למעטה חסינות מלא לכל מעשה ופעולה של חייל בפעילות מבצעית, במנותק מההקשר המבצעי של האירוע, הרקע העובדתי ונסיבות המקרה הקונקרטיות. מצב זה עומד בסתירה מול שורה ארוכה של היבטי מדיניות משפטית הקשורים לטוהר הנשק, דיני מלחמה בינלאומיים וחובת הציות לחוק, שעליהם אמונים הגורמים המוסמכים במצ"ח ובפרקליטות הצבאית. בנוסף, ניסוח הצעת החוק מעורפל ומוגש בחופזה. כבר היום יש גורמים בפרקליטות הצבאית שחוששים מאיבוד הכלים להתגונן מהאשמות בינלאומיות".
עוד ציין פסח כי ישראל היא אחת מתוך 124 מדינות שחתמו על אמנת רומא, שלפיה ניתן להעמיד לדין לוחמים ומפקדים בגין עבירות שנעברו בפעילות מלחמתית: "לכן היוזמה מהווה סכנה של ממש לכלל חיילי צה"ל, שדווקא כעת מוגנים בחסות הליכי החקירה של מצ"ח. החקירות הן מגן משפטי מפני חשיפה לבית הדין הבינלאומי, שכלל לא מכיר בחסינות קולקטיבית ללוחמים. בערכאות בינלאומיות מצבם של החיילים יהיה גרוע יותר, ולכן הצעת חוק זו היא בגדר שכרה בהפסדה. מגישי הצעת החוק לא לוקחים בחשבון שפעילות של חיילים בתחום המבצעי אינה בגדר שחור או לבן".
"כל מקרה שונה ממשנהו, כך שחסינות גורפת עלולה להסתיים במקח טעות, ויתרחשו הרבה יותר מקרים של לוחמים שיחושו מוגנים מכל ביקורת ויפעלו מתוך שכרון כוח. ההצעה תביא לטשטוש הגבולות הקיימים, לאובדן שליטה ולהידרדרות מוסרית של חייל צה"ל, שיפעלו בביטחון עצמי מופרז". פסח, שייצג לוחמים רבים בחקירות מבצעיות בשני העשורים האחרונים הבהיר כי "מנגד, גם מצב שבו לוחמים חוששים לפעול וידיהם כבדות אינו רצוי כלל, ולעיתים יוכל להוביל לסיכון חייהם. המצב שבו חייל נזקק לעורך דין בפק"ל שלו לפני ביצוע פעולה הוא בלתי רצוי ומסוכן, ולכן יש להגיע לנתיב הפשרה בסוגיה זו".
סגן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אל"מ במיל' אילן כץ, שייצג את אזריה במשפטו, טוען ש"את אלאור אזריה אי אפשר לשפוט היום בהאג ולא ניתן להוציא נגדו צו מעצר בינלאומי רק כי הוא נחקר על ידי מצ"ח, ונוהל בעניינו משפט צבאי פלילי. אם תהיה במצב כזה חסינות מלאה, אז החקירה תעבור אוטומטית לבית הדין הפלילי הבינלאומי, ויוציאו נגד החייל צו מעצר. כך, ברגע שינחת למשל בקפריסין, הוא יועבר מיד לחקירה בינלאומית ויהפוך בכך מראש לכלוא במדינתו. העיסוק בנושא, לרבות החוק, הפך לפופוליסטי. ניתן לפתור את המחלוקת בדרכים אחרות".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר בתגובה: "יש גורמים משפטיים במדינת ישראל שכדי לסכל מהלכים של ממשלה נבחרת, הם משתמשים בשם קוד של בית הדין בהאג או בצווי מעצר בין לאומיים. ההיסטוריה מוכיחה שכל פעם שישראל הייתה נחושה להגן על חייליה הגורמים בחו"ל כיבדו את זה. הגיע הזמן שפרקליטות הצבאית תפסיק להפחיד אותנו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "ככל שתקודם הצעת חוק בנושא, צה"ל יעביר את עמדתו בצינורות המקובלים".
