יצחק מאיר מספר: פעם בהולכי ברחובות ירושלים נזדמן בדרכי זקן אחד, זימן אותי אצלו ושאל; אתה שר שרים, נכון? מעט בצינעה ובעיקר בסקרנות הנהנתי לחיוב. ובכן, פעם פגשתי את הרב אלישיב, המשיך אותו הקשיש לספר, הרב אלישיב הוא איש הלכה הוא גאון בפסיקה, לא איש של זמרים ושירים, נכון? שוב הנהנתי בחיוב וחיוך כמי שחש שגוף העניין עוד לפניו.
איך אנשים עוברים על הלכה פסוקה ומפורשת בשולחן ערוך "מזמור לתודה יש לאומרו בנגינה"? תמהה הרב. בשלב זה תפס בזרועי אותו זקן וציוה; אחריותך לדאוג שתמיהת הרב אלישיב תיפסק. זכה את עם ישראל לקיים הלכה זו נגן מנגינה לאותו מזמור.
מילים: תהילים ק'. שירה: דוד בן ארזה ויצחק מאיר. לחן: יצחק מאיר. עיבוד, פסנתר, שאר תוספות וגם קולות רקע: ערן קליין.