שיתוף
תגובות
משפחה » חינוך » איך לזהות שהבת שלי במצוקה?
שירה חדשה
מרים פישביין, יועצת חינוכית בכפר הנוער שירה חדשה, בטור מיוחד לאימהות לבנות בגיל ההתבגרות
כפר שירה חדשה | צילום: יהודה כהן

כל כך הרבה ציפיות, חלומות, שירים, פסוקים, הרהורים התחברו ליצור קטן ומתוק עם שם שמצטלצל יפה. הכל ורוד, ים של ורוד במלתחה של הנסיכה, המצעים שלה, עטיפות של מתנות, שלט על הדלת לכבודכן וכרטיסי ברכה.

בת, בת, בת!!!!!!!

רכה כזו, תמה כזו ופתאום….. בכי! אוי… מה זה יכול להיות? רעב, טיטול, חם לה, קר לה, ידיים, עייפה, כאבי בטן . וכשחושבים על זה, בעצם. זהו. כן, כאן בערך מסתכמת רשימת הצרכים של הקטנה. לא פשוט להיענות אפילו שהרשימה לא כל כך ארוכה. הרבה מאוד טכני. רק להניח את הראש ושמישהו ייתן לך עוד שעת מנוחה, לו יהי. קצת קשה להיזכר. הזיכרונות דוהים ומה שנשאר זה בעיקר אוסף של חוויות שנוצרו ביניכן.

היום היא נערה כמעט עצמאית לחלוטין (לפחות כך היא מצהירה), בעלת רעיונות ותפיסות משלה, מדברת דיבורים מהולים במחשבותיה ומחשבות חברותיה. גדולה כל כך אך לעיתים קרובות עוד לא מוכנה לשחרר ורוצה להחזיק חזק בסינר של אמה. מבקשת להניח לה בטענה, שהיא ילדה גדולה ובוגרת מספיק אך אם משהו לא הולך כשורה אפשר לזהות איך עיניה מחפשת מי יישא באחריות שהושמטה מהידיים שלה ספק בשגגה, ספק במזיד. ברוכים הבאים לגיל ההתגברות, סליחה.. ההתבגרות!

כל כך הרבה סתירות פנימיות מוטלות על כתפייה של נערה צעירה. המראה החיצוני מול הרצון שיראו את הפנימיות שלי, קירבה ודחייה, אינדיבידואליזם מול רצון להשוות צורה ועוד כל כך רבה התלבטויות כמעט בכל תחום: לימודי, רגשי, חברתי, אמוני ועוד..

טבעי שלא יהיה פשוט למתגברת לסלול את דרכה שלה בהתייחסות לכל ההיבטים האלה ועם כל כך הרבה רעשי חוץ ופנים. כשהנערה חווה לחץ, קושי באירוע מסוים אנו נקרא לזה משבר.

לתהליך משברי ארבעה שלבים:
1. אירוע מאיים וכתוצאה מזה עליה במתח וחרדה בעקבותיו.
2. הפתרון שנמצא לאירוע (הבעיה) אינו יעיל- הרגשה של עליית המתח .
3. ניסיון להפחתת המתח ע"י גיוס משאבים פנימיים וחיצוניים.
4. חווית כישלון בשלב ג' גורמת לחרדה, דיכאון וחוסר אונים המביאים לקושי בארגון האישיות רק מעצימים את החרדה ומונעים התמודדות יעילה עם האירוע (המצב) הראשוני.

במידה והניסיון להפחית מעוצמתו של המשבר נכשל והמצב המשברי מתמשך לאורך זמן, הופך המשבר למצוקה.

אז איך נזהה מצוקה?

למצב מצוקה ארבעה מאפיינים:
1. חוסר וודאות.
2. נתפס ע"י הנערה כבלתי פתור.
3. מתמשך לאורך זמן.
4. משפיע בו זמנית על תחומים רבים.

חשוב להבין שמצב של מצוקה פוגע בתפקוד של הנערה בתחום הקוגניטיבי מה שיתבטא לרוב בהישגים הלימודיות שלה ובתחום ההתנהגותי מה שעלול להתבטא ביחס לקבלת סמכות, מחויבות למסגרת ועוד. עם חוסר האונים ותחושת האי מוצא, הנערה תבקש למצוא פתרון לסבל שלה. לצערנו והיא עלולה לחפש אותו בפגיעה עצמית והרס עצמי.

מה יכול להביא את הנערה שלנו להגיב במצוקה?

ישנן שלל סיבות אך הדוגמאות המובהקות ביותר הן: כישלון לימודי, דחייה חברתית, אובדן דמות משמעותית (הורה, חברה, מדריכה ), יחס ביקורתי, מאשים מצד דמות משמעותית, משבר כלכלי של המשפחה ועוד .

המתבגרת באופן בלתי מודע תשאיר חוט ועליו תלויים רמזים, מה שעשוי להיות גם חבל הצלה עבורה כאשר נזהה זאת בזמן ונשמור על עמדה אמפתית ותקשורת רציפה.

הרמזים ההתנהגותיים: שינוי בהתנהגות, התפרצויות רגשיות לא פרופורציונאליות חשדנות, נטייה לשקר, ניתוק חברתי, ירידה בלימודים, שינויים ברגלי אכילה ושתייה, חלוקת חפצים אישיים ללא קשר ישיר לאירוע מסוים, מצבי רוח קיצוניים, וכד'.

רמזים פנימיים: דיכאון, חוסר עניין לדברים שעד כה היו ברי חשיבות גדולה, עייפות מתמדת, עצב, תסכול, חוסר ריכוז בולט, חוסר עניין בסביבה.

כביכול נורא ברור …אז איך יתכן שאנחנו לא מצליחים לתפוס את זה בזמן ורק לאחר הקצנה וכשהבת מגיע למצבי קיצון וסיכון גדולים אנחנו מתעוררים ומבקשים לשלוח לה חבל הצלה?

התשובה היא שאנחנו בדרך כלל נוטים להתכחש למצבים שאנחנו מרגישים כלפיהם חוסר אונים. נסביר לעצמנו שהבת רק עושה מניפולציות ובכלל ככל שנתייחס לאמירות של סיכון רק ניתן להם מקום ואף נעצים אותם. יתכן ונבחר פשוט להתעלם מהדברים עד יעבור הזעם, וגם הגל הזה יעבור. ואם כבר נבחר להתייחס בדרך כלל זה ישמע כמו הרגעת שווא: "הכל יהיה בסדר" – אמירה ללא כיסוי או אולי ניתן דוגמה מניסיון החיים שלנו ללא הקשבה עמוקה למצוקה, וללא ואמפתיה לקושיים והסבל של הבת.

ואם זה לא מספיק אז סביר להניח שאם הבת חוותה מצוקה ולא הצלחנו לתת לה מענה רגשי הולם, היא תבחר לתת אימון לדמיות אחרות כדי לא להתאכזב שוב.

אז איך שוברים את מעגל הפגיעות?

את מסוגלת, זה שלך – אז בואי נחזור לרגע הראשון. ידעת שקיבלת מתנה. הייתן אחד. זוכרת את תחושת הזכייה?!

הרגע שהבנת שמשהו מיוחד פוקד את חייך… הבנת שאת הולכת להיות לאם וזה הכי מדויק. את האמא הכי מדויקת לבת שלך, גם כשהיא בודקת האם את בטוחה בזה? וגם כשהיא מערערת בך הוודאות לכך שאת מסוגלת לעזור לה. את הסמכות ההורית והאמון בך קיבלת במתנה, כמן צ'אק פתוח ובמשך שנות הילדות והנערות פרטת זאת לפרוטות של מעשים קטנים, דאגה לצרכים, הקשבה, אהבה…

הזדמנות לרפא – המצוקה היא בעיה משנית ולא עצם הבעיה. עכשיו הבעיה שהייתה קיימת לפני יוצאת החוצה ומספרת אודותיה. הקשיבי לזה בלי לדחות. זה לא מאיים על עצם היותך אישה טובה, אמא טובה. אבל זו בהחלט הזדמנות לשמן מנועים. לדייק יותר את הקשר ולהתקרב לבת. אל תפספסי את ההזדמנות. כשהכל יעבור שתיכן תגדלנה מזה, תזכרי להודות על המתנה שקיבלת לנקות אבק ולהעניק אהבה גדולה.

אם יש ספק, אין ספק – כשכמה מרמזים מצטרפים לקולאז' אחד ולא עוברים במשך זמן ממושך, תתייעצי. תפני לאנשי מקצוע, דמיות נוספות שבקשר יומיומי עם ביתך. אין דבר חשוב מלזהות את המצוקה בזמן.

הצהרת כוונות – קחי את ביתך לשיחה כנה בה את מבקשת להיות לה לעזר בכל נושא ותחום, באותו המעמד חשוב להעביר את המסר שמותר לטעות ואת לא תהיי ביקורתית כלפיה, שאת תאהבי אותה ללא תנאים ושתמיד יש כמה פתרונות לאותה הבעיה.

זיהוי עוגנים – מצאי את הדמיות המשמעותיות עבור ביתך ופני אליהם לעזרה. בהעברת המסרים האמפתיים ולשמירה על קשר עם ביתך ואיתך.

זכרי להיות בהקשבה- כל חוויה היא סובייקטיבית, עצם נכונותך להיות לאוזן קשבת מקלה על מצבה של ביתך, נכונותך להסכים להרגיש את כאבה בלי להקטין אותו ובלי פתרונות מידיים – פשוט פועלים פלאים ומקרבים ביניכן.

אם מצאת את עצמך קוראת את הדברים עד תום, סימן שאת מלאת רצון להטיב לביתך המתבגרת ובעזרת השם תראי ברכה במעשה ידייך.

בתפילה לבשורות טובות ולב שמח!

הכותבת היא מרים פישביין, יועצת חינוכית כפר הנוער שירה חדשה בהנהלת אסתי רוזנפלד

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים