הצטרפו ועקבו אחר

גדעון סער

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז) הוא שר המשפטים, סגן ראש ממשלת ישראל ויו"ר מפלגת תקווה חדשה. קודם לכן כיהן כשר החינוך, שר הפנים וכחבר הכנסת מטעם הליכוד. סער הוא עורך דין במקצועו.

ב-17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יושב ראש סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים, בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון. היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם ועדת החוקה.

סער היה סגן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הכנסת ה-17. הוא נבחר ב-12 בינואר 2006 למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17. בעקבות זאת נבחר לכנסת זו, למרות כישלון הליכוד בבחירות (שירד ל-12 מושבים בלבד). לאחר מכן היה יו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה סגן יושב ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, מועד שבו החליפה אותו חברת הכנסת ליה שמטוב.

ב-9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים. לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, מינה נתניהו את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד. עם הקמת הממשלה ה-32 מונה סער לשר החינוך. היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הקבינט הכלכלי-חברתי.

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב-18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.

ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת. סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה".

ב-17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי. ב-3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת. עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וקרא להצביע לליכוד.

באפריל 2017 הודיע גדעון סער שפרישתו מהפוליטיקה תמה וכי בכוונתו לחזור לפעילות בליכוד. בפברואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה-21, סער התמודד שוב בפריימריז בליכוד ונבחר למקום החמישי ברשימה לכנסת ולאחר הבחירות כיהן כחבר בוועדת חוץ וביטחון עד פיזור הכנסת ויו״ר ועדת המשנה (של ועדת החוץ והביטחון) למדיניות חוץ.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב סער במקום השישי ברשימת הליכוד. באוקטובר 2019, לאחר פרסום כי הליכוד מעוניין לקיים פריימריז בזק[48], כתב גדעון סער בטוויטר: "אני מוכן". בהמשך ביקש ממרכז הליכוד להקדים את הפריימריז. ב-26 בנובמבר, אמר כי על יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, להתפטר בעקבות אי יכולתו להרכיב ממשלה, מצב שלדבריו לא צפוי להשתנות גם אם ייערכו בחירות נוספות. בבחירות שנערכו ב-26 בדצמבר 2019 לראשות הליכוד הפסיד לנתניהו בתוצאה של 27.5% מול 72.5% מקולות המתפקדים. ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-23 הוצב סער במקום ה-5.

עם הקמת הממשלה ה-35 העדיף נתניהו לא למנות את סער לשר בממשלה למרות מקומו הגבוה ברשימת הליכוד. ב-8 בדצמבר 2020 הודיע על פרישתו מהליכוד ומהכנסת ועל הקמת מפלגה חדשה בראשותו בשם "תקווה חדשה – אחדות לישראל". הוא מתח ביקורת על ממשלת ישראל השלושים וחמש והעומד בראשה והודיע כי יתמודד על ראשות הממשלה בבחירות לכנסת ה-24.

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
חכמה אמיתית היא לדעת שאתה לא יודע כלום...

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים