הלווית זקן המשגיחים, הגאון הצדיק רבי אהרן דוד חדש זצ"ל, משגיח ישיבת מיר בירושלים, יצאה בצהריים מהיכל הישיבה בשכונת בית ישראל בירושלים להר המנוחות, תוך כדי שמירה על ההנחיות בצורה קפדנית.
במסע הלוויה הספידו ראשי הישיבה ורבניה.
בנין הישיבה כולו נסגר רק למשפחה וראשי הישיבה., כאשר הרחובות הסמוכים היו מחולקים לקפסולות באמצעות מאות מחסומים שנפרסו בשעות הבוקר.
הגרא"י פינקל ראש ישיבת מיר פתח את מסע ההלוויה, כשהוא מכתיר את הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל למשגיח ישיבת מיר "שיהיה מליץ יושר על מורנו המשגיח".
גיסו של המשגיח זצ"ל, יבלח"א ראש ישיבת "עטרת ישראל" וחבר מועצת גדולי התורה הגאון הגרב"מ אזרחי שליט"א, עלה להספיד כשהוא ממרר בבכי ודיבר על ענוותנותו של המשגיח, "כולו מוגדר 'נותן', אנשים יצאו ממנו שמחים, איזו ענווה, איזה בן אדם, צר לי עליך אחי, מה נאחל לך? איפה אתה ר' אהרן? איפה אתה? אני מחכה כל רגע".
אחיו של הגרב"מ אזרחי שליט"א, הגאון ר' יצחק אזרחי שליט"א, מראשי ישיבת מיר, הספיד ואמר: "היית מאיר כשמש, ודמות שהזכירה את אביך זצוק"ל במשך כל השנים. צר לי אחי עליך. היה לך הארת פנים לכל אחד ואחד והארת פנים מיוחדת לישיבת מיר בכל העולם כולו".
המשגיח החדש שהוכתר בפתח הלוויה, הגאון רבי בנימין פינקל, הספיד ואמר כי "איבדנו היום, כל כלל ישראל אבידה גדולה לעולם הישיבות, ולישיבת מיר בפרט. איבדנו אדם שהיה מוכיח ומרומם כל אדם באשר הוא בדרכו המיוחדת".
הוא סיפר, כי "הוא היה דואג לתפילות וללימוד, וגם לגשמיות. לכל החלקים לכל אחד ואחד. הוא היה נושא בעול של חברו עוד בהיותו אדם צעיר, ובמשך שנים הוא היה מתייעץ על כל יחיד ויחיד. כולם אהבו ונהגו להתייעץ איתו".
"לפני כ-40 שנה היה אחד הבחורים שסבל ממחלה מסויימת שגרמה לו צורך להתקלח ברמת נקיות גבוהה מאד, והמשגיח זצוק"ל היה קורא לו אליו הביתה כדי שיתקלח לפי התנאים הנדרשים".
גיסו, הגאון רבי אביגדור נבנצאל הספיד לאחר מכן ואמר כי "רבי אהרן זצוק"ל היה דמות מיוחדת שהעביר הלאה את התורה של אביו זצוק"ל ושל חמיו זצוק"ל, אדם גדול במוסר, גדול ביראת שמים וכמובן גדול בתורה".
"היה תמיד דואג לשאת את התלמידים כאב הנושא את בנו. לא היה מתעייף בהליכה לשמחות והיה משקה בחייו כל צמח וצמח. הוא זכה לבנים ולחתנים, דורי דורות שימשיכו בדרכו, ויעלו את כולם מעלה, במהרה בימינו בקבלת פני משיח".
חתנו, הגאון רבי מרדכי סומפולינסקי עלה להספיד ואמר: "אבי אבי. ישנם כאן הרבה מהמשפחה שבוכות וזועקות 'אבי אבי'. בוודאי שיחד עם כל המשפחה ישנם כאן עוד רבים שמרגישים 'אבי אבי' ובוכים על האבידה הקשה. הרבה אנשים שמרגישים שהוא בנה ואהב אותם ודאג להם".
חתנו, הגאון רבי יצחק גולדשטוף: "יתומים היינו ואין אב. עמדו אצלו תלמידים רבים להם הוא העיר, ולמרות הכול לא היו לו שונאים". לסיום, הוא ביקש מחילה מהנפטר: "אני רוצה לבקש מחילה בשמי ובשם המשפחה שבוודאי לא נהגנו בו מספיק בכבוד".
את מסע ההספדים סיים אחיו, רבי נפתלי חדש, שהספיד: "צר לי עליך אחי. אחיהם של כל אחד ואחד מישראל. הוא למד ולימד את מה שהוא למד מהאבא זצוק"ל. היה בעל עין טובה על כל אחד ואחד ובעל מידות טובות. הוא אהב כל אחד ואחד במטרה להרבות כבוד שמים. עלינו ללמוד ממנו וללכת בדרכיו, ושהקב"ה יעזור שיהיה מליץ יושר למשפחה המורחבת".
המשטרה אישרה למיטה לעבור, אך מנעה מהצועדים להתקדם ברגל. עימותים נרשמו במקום בין שוטרים למלווים.
