אלי רוזנברג, תלמיד ישיבה מירושלים, הוא השם החם ביותר לרכישת השליטה ב'אל על'. כך דיווחו הבוקר כלי התקשורת הכלכליים. רוזנברג, אברך בשנות ה-20 לחייו, ישמש נאמן בעסקה שמאחוריה עומד אביו המיליארדר, מאחר והוא מתגורר בישראל ומחזיק אזרחות ישראלית – תנאי סף לרכישת השליטה בחברה.
נושא מכירת השליטה ב'אל על' עלתה לאחרונה לסדר יומה של החברה, לאחר שכחלק מתנאי הסיוע של המדינה לחברת הטיסות הלאומית, נדרשו בעליה למכור את השליטה בחברה, כאשר סוכם כי במידה ולא יימצא קונה תלאים המדינה את החברה, שהופרטה ממנה בעבר.
במקביל, פוטרו עובדים רבים בחברה, וזאת במסגרת חבילת פיצויים מורחבת במיוחד ושורה של הטבות שניתנו להם במסגרת ההסדר אליו הגיעו מנהלי החברה עם ההסתדרות, המשמשת הארגון היציג של עובדי 'אל על'. העובדים שנשארו בחברה נאלצו להסכים לקיצוצים משמעותיים בשכר ווויתור על חלק מההטבות מהן נהנו עד כה, כמו למשל טיסות חינם עבורם ועבור בני משפחתם.
כבר בשבוע שעבר דווח על ההצעה המסתמנת לרכישת השליטה ב'אל על', אך עד להבוקר לא היה ידוע שמו של הרוכש. הבוקר כאמור, נחשף כי הרוכש החם ביותר הוא אלי רוזנברג, שהוא לא אחר מאשר… תלמיד ישיבה.
אלי רוזנברג הוא בנו של נפתלי (קני) רוזנברג, הבעלים של רשת בתי האבות הסיעודיים Centers Health Care במדינת ניו יורק רוד איילנד. רוזנברג הוא תלמיד ישיבה שגר בירושלים עם אשתו וילדיו ומחזיק באזרחות ישראלית, ועל כן הוא עומד בתנאי הראשוני של שליטה בחברת אל על, המצריכה היתר מהמדינה.
הונו של רוזנברג האב מוערך בין 500 מיליון דולר למיליארד דולר. על פי הערכות, המו"מ בינו לבין חברת כנפיים שבשליטת תמי מוזס בורוביץ' טרם החל וזאת משום שרוזנברג, שמיוצג בישראל על ידי תת אלוף (במיל') ורו"ח ראם עמינח, עדיין לא קיבל את היתר השליטה מרשות החברות הממשלתיות.
בכדי שרוזנברג הבן יוכל לממש את העסקה, העסקה צריכה לקבל את אישורם של משרד הביטחון, השב"כ, והמשטרה.
הצעתו של אלי רוזנברג לרכוש את אל על הוגשה במקביל להחלטת דירקטוריון אל על לבחור באופציה של קבלת ערבות מדינה של 75% להלוואה של 250 מיליון דולר שתקבל מבנק דיסקונט, ולבצע הנפקה של 150 מיליון דולר בבורסה, כשהמדינה התחייבה לרכוש את כל המניות שלא יירכשו על ידי הציבור בהנפקה.
מתווה זה, שהוצע על ידי משרד האוצר בראשית יוני 2020, מותנה בכך שהנהלת אל על תגיע להסכם חתום עם ארבעת ועדי העובדים בחברה על הסכמי עבודה חדשים. הסכמים אלו אמורים לשקף את התוכנית העסקית שהגישה הנהלת אל על למשרד האוצר, ושתביא לקיצוץ של 400 מיליון דולר לשנה בהוצאותיה של אל על באמצעות הקטנת פעילות – למשל ביטול קווים מפסידים והקטנת תדירויות טיסה, ועל ידי התייעלות.
עד כה נחתמו הסכמים בין הנהלת אל על לשלושה ועדים: הדיילים, התחזוקה והמנהלי. הסכמים אלו יביאו לפיטורים ופרישה של 1,750 מ-6,300 העובדים שאל על העסיקה בסוף 2019 – בטרם פרץ משבר הקורונה.
ההסכמים יביאו לחיסכון שנתי מצטבר של 118 מיליון דולר לשנה בהוצאותיה של אל על. חלק משמעותי מיעדי תוכנית ההתייעלות תלוי בהסכם שיושג עם הוועד של 650 טייסי החברה בראשות ניר ראובני.
המו"מ בין הנהלת אל על לוועד טייסי החברה צפוי להתחיל היום ועל פי הערכות הטייסים צפויים לדרוש לקבל אופציות למניותיה של אל על כתנאי להסכמתם לפיטורי 150 טייסים, ולקיצוץ של עשרות אחוזים בשכרם של הטייסים שימשיכו לעבוד בחברה.
