הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, הגב' שירה גרינברג, מניחה את האצבע על המניע העיקרי לעליית מחירי הדירות כיום: רכישות הצעירים.
ברבעון האחרון 2020, תקופת שיא הקורונה, רכשו זוגות צעירים לא פחות מ-11 אלף דירות בישראל – רמת הרכישות הגבוהה ביותר מזה 4 שנים.
בגילום שנתי, בוצעו בישראל רכישות של 44 אלף דירות חדשות ויד שנייה – על ידי סקטור בודד אחד של זוגות צעירים.
עוד עולה, כי 73% מהדירות שנרכשו ברבעון האחרון 2020 על ידי זוגות צעירים – מקורן בשוק החופשי ולא במסגרת תוכניות דיור מוזל ממשלתיות (מחיר למשתכן/מחיר מטרה).
הנתון הנוכחי חושף לראשונה, כי הרכישות המוגברות שבוצעו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן – אינן נותנות כיום את הטון, בסקטור הצעירים.
גם המשקיעים חוזרים לשוק
מסקירת הכלכלנית הראשית באוצר, עולה כי מספר המשקיעים ברבעון האחרון 2020 עלה ב-77% – ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
עם זאת, רווחי ההון המדווחים על ידי המשקיעים, הצטמצמו בכ-20% ביחס למקבילה אשתקד, ככל הנראה בשל לחצי מימוש שנבעו ממשבר הקורונה.
כתב 'בחזית' מציין, כי היקף התחלות הבניה בישראל בסך כ-40 אלף יח"ד בשנה, מוגדר בקרב יזמים רבים, כ"מנה אחת מתוך 3 מנות הכרחיות".
לפי אותם יזמים, "ישראל מוכרחה להקים 150 אלף דירות בשנה, בכל אחת מ-5 השנים הבאות. "מוכרחים לגייס 3 חברות סיניות גדולות ו-5 חברות בינוניות ולהעניק כרית בטחון ממשלתית ליזמים, כדי למנוע אפשרות לכשל שוק".
הסקטור העיקרי מבין רוכשי הדירות – במצב שוק רגיל – הינם משפרי דיור בגילאי 30-60. סקטור מרכזי נוסף, הם משקיעים פרטיים ומוסדיים (קרנות ריט), כולל תושבי חוץ, המהווים 17% עד 25% מהיקף העסקאות בדיור.
העובדה כי רכישות הצעירים בלבד, מגיעות לכ-44 אלף יח"ד בגילום שנתי, מלמדת על היקפי ביקוש פוטנציאליים של למעלה מ-150 אלף יח"ד בשנה, שכן סקטור הצעירים מהווה בדרך כלל עד 30% מהיקף השוק.
גידול האוכלוסין הטבעי בישראל – הוא הגבוה ביחס לכל מדינות ה-OCED – ומחייב היערכות מחדש באשר לצרכי משק המגורים הישראלי.
