שנים ספורות לפני ש"ילדי השוק" גילו את "רובין הוד" והתחילו להשפיע על התנודתיות בשוק ההון, נולד לו בישראל מכשיר פיננסי חדש העונה לשם "תעודת סל". הראשון לעשות זאת בארצנו הקדושה היה מנכ"ל פסגות אופק מוצרים פיננסיים דאז, חיים אבן זהב. בחודש מאי 2000 הושקה בקול רעש גדול "תאלי 25" – תעודת הסל הראשונה מתוצרת ישראל, שעקבה אחרי מדד ת"א 25 (כיום ת"א 35).
איך משפיעות תעודות הסל על התנודתיות בבורסה?
אחד המכשירים הפיננסיים הנפוצים כיום הוא תעודת סל. מדובר בנייר ערך שמונפק על ידי תאגיד פיננסי (כגון בית השקעות), היא נסחרת בבורסה לניירות ערך ומאפשרת למשקיע לעקוב אחר נכס בסיס כגון: מדדי מניות, מדדי איגרות חוב, שערי מטבע חוץ, סחורות ועוד.
למשל, רכישת תעודת סל העוקבת אחר מדד נאסד"ק 100, הכולל את 100 חברות הטכנולוגיה הגדולות והסחירות ביותר בבורסת נאסד"ק, דומה לרכישת כל 100 המניות הנכללות במדד על פי משקלן היחסי במדד, בניכוי דמי ניהול, כאשר אלו קיימים, וללא כל צורך בהמרת המטבע ובעלויות הנובעות מהמרה זו. מחירה של תעודת סל נגזר ממחיר נכס הבסיס אליו היא צמודה ועל פי נוסחה הקבועה מראש בתשקיף התעודה. יש קשר הדוק בין מחיר התעודה למחיר נכס הבסיס אחריו היא עוקבת.
מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בכל רגע נתון או בתום תקופה מסוימת, בתוספת השינוי בנכס הבסיס אחריו התעודה עוקבת, ובניכוי עמלות. פרעון התעודה בכל רגע נתון ניתן בדרך כלל רק לגבי סכומים משמעותיים החל ממאות אלפי שקלים. ברגע הרכישה, על המנפיק לרכוש את נכס הבסיס כדי ליצור מצב של אחידות בין התחייבויותיו (תעודות הסל שנמכרו) לבין הנכסים אותם הוא מחזיק כנגדן. פעולת הרכישה של המנפיק נקראת "התכסות". מרגע שהמנפיק התכסה והתחייבויותיו שוות בכל רגע לנכסים אותם הוא מחזיק, יכול המנפיק לפרוע את התעודות על פי דרישה וללא קשר לשינויי המחיר בנכס הבסיס.
הרעיון ממנו "נולדו" התעודות החל במחקרים בתחומי ההשקעות הטוענים כי עיקר התשואה בתיק ההשקעות נובע מהקצאת הכספים לאפיקים השונים (Asset Allocation) וכי חלק שולי ממנה נובע מבחירה מדויקת של ניירות ערך. מחקרים אלו טענו כי בחירת הנכסים (Stock / Bond Picking) על ידי הערכות מסוימות, אינה הגורם המבדל את התשואות של מנהל השקעות אחד ממשנהו. שינוי התפיסה הוליד את תעודות הסל שתכליתן היא מעקב אחרי נכסי בסיס שונים כדוגמת מדדים, מטבעות, סחורות וכולי.
תעודות הסל משפיעות גם הן על התנודתיות במסחר, בשל שילוב של שלושה פרמטרים במכשיר פיננסי אחד: 1. תעודות הסל נסחרות בבורסה בכל ימי המסחר, בדיוק כמו כל אחת מהמניות הכלולות במדד עצמו; 2. המשקיעים בתעודת סל יכולים לשגר בכל רגע נתון פקודת "קנייה" או "מכירה" שמתבצעת באופן מיידי; 3. מחיר התעודה נקבע בטווח הקצר בהתאם לביקוש וההיצע בשוק לתעודה.
עוד כתבות בסדרה:
- "ילדי השוק" שמבלגנים את שוק ההון
- איך משפיע ניתוח טכני על תנודתיות שוק ההון?
- מהעולם הגדול לכפר גלובלי קטן
בהתאם לכך, כל מה שצריך בשביל להפר את יציבות המדד זה התפתחות רגישה בענף עם קשר ישיר למדד ו/או בשוק ההון. במקרה כזה, מחזיקי התעודה נכנסים ללחץ ומשגרים פקודת מכירה מיידית ובית ההשקעות מבצע אותה לפי שווי שהוא למעשה נמוך בהרבה מהשווי הריאלי של התעודה – וכן להיפך.
כל זה עדיין לא פוגע בכדאיות ההשקעה בתעודת סל, שכן לכל תעודה יש עושה שוק שתפקידו להשוות את מחיר התעודה לערכו של המדד עצמו, ולכן בטווח הארוך יותר התעודה עוקבת אחר המדד בצורה טובה. אבל בטווח הקצר? התנודתיות חוגגת, והיא כמובן משפיעה באופן ישיר על המדד כולו.
—
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
