יו"ר יש עתיד יאיר לפיד כתב פוסט נרחב על כשלון הממשלה בעזה והמדיניות הנדרשת: "אחרי 11 ימים של מבצע "שומר החומות" אפשר כבר להתחיל לחלק את הצל"שים והטר"שים. הצבא הצליח במשימה שהוגדרה לו, הממשלה נכשלה".
"צה"ל הלם בעזה בכוח ובדייקנות והוכיח יכולות ביצוע. הצבא ניצל את שמונה השנים שחלפו מאז מבצע 'צוק איתן' כדי לשפר את בנק המטרות, לענות לאתגר המנהרות על ידי בניית מכשול תת קרקעי יעיל, לבנות את מערך ההגנה האווירית הטוב בעולם, להשיג מודיעין שמאפשר סיכול של אנשי המבצעים של החמאס גם מתחת לאדמה. אלו תוצאות מרשימות. אני גאה בצבא ובמפקדיו".
"הממשלה לעומת זאת נכשלה בכל התחומים הנתונים לאחריותה. היא נכשלה לחלוטין בפרוייקט המיגון. באשקלון וברוב ישובי העוטף אנשים עדיין יושבים במסדרון בזמן התקפת טילים; היא נכשלה כשלון מחפיר בהסברה. אין פשוט מילים לתאר את המחדל הזה. ארגון טרור קנאי, רצחני וגזעני ניצח את ממשלת ישראל בקרב ההסברה בתקשורת המערבית הליברלית; היא נכשלה בכך שהעדיפה לשמר את שלטון החמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית; היא נכשלה בהחזרת השבויים והגופות של הדר גולדין ואורון שאול".
"אך מעל לכול נכשלה הממשלה בתחום העיקרי שעליו היא ממונה – קביעת מדיניות. אחרי 11 ימים של מבצע, ישאל כל אזרח ישראלי את עצמו: מה בעצם הממשלה רצתה להשיג במבצע הצבאי? מה המדיניות והתכלית האסטרטגית ארוכת הטווח שלה מול החמאס בעזה? מה בדיוק אמור לקרות שם עכשיו? מה יקרה בעוד שנה או שנתיים? האם המבצע הנוכחי מנע את הסבב הבא?"
"במו ידיה, במעשיה ומחדליה, הפכה הממשלה את החמאס לארגון המוביל בזירה הפלסטינית ולמי שמצית את חזיתות מזרח ירושלים, יהודה ושומרון, ואולי אף את הזירה הצפונית. בדרך ראש הממשלה החמיץ הזדמנות לחזק את יחסי ישראל עם הממשל האמריקאי החדש. זהו כשל מדיניות ממעלה ראשונה. בתחילת המבצע נתן הנשיא ביידן גיבוי מלא ומוצדק לזכותה של ישראל להגן על אזרחיה".
"אחרי 11 ימים הנשיא ביקש לסיים את המבצע אחרי שצה"ל כבר השיג את מטרותיו. ישראל אינה יכולה להתעלם מפניה כזו. יש לפנינו אתגרים גדולים בהרבה מעזה – איראן, הסכם הגרעין, המתיחות בסוריה והתעצמות חיזבאללה. כל אלה ממתינים לנו בהמשך הדרך. לכל אלה נזדקק לתיאום הדוק וקרוב עם האמריקאים".
"התקיפות של חיל האוויר בעזה נועדו ליצור הרתעה. הם עשו זאת, אבל הרתעה אינה מטרה בפני עצמה. היא נועדה לאפשר לקובעי המדיניות לשנות את המצב מעמדת כוח. פעם אחר פעם צה"ל העניק לנתניהו וממשלתו את עמדת הכוח הזו – פעם אחר פעם פעם אחר פעם לא עשה נתניהו דבר עם המנופים שהעמיד לו צה"ל. זהו כשלון מדיני ובטחוני בלתי נסלח. אזרחי ישראל משלמים עליו את המחיר".
"את החמאס יש להחליש בשתי דרכים – צבאית ואזרחית. ברמה הצבאית יש להלום בו ללא רחמים בכל פעם שהוא מרים את ראשו ולקיים מולו מדיניות של אפס סובלנות כולל סיכולים ממוקדים של בכיריו. ברמה האזרחית יש לייצר עליו לחץ מתמיד תוך שיתוף פעולה עם האוכלוסיה המקומית".
"עלינו ליצור מצב שבו לתושבי עזה יש מה להפסיד. המודל הוא לבנון. הסיבה העיקרית לכך שהחיזבאללה – ארגון טרור חזק בהרבה מהחמאס – נזהר מעימות ישיר אתנו, היא העובדה שבמלחמת לבנון השניה תקפנו ללא רחם את תשתיות המדינה הלבנונית. נסראללה יודע שאם הוא יכנס אתנו לעימות, נמל ביירות, שדה התעופה, התעשיה המקומית ומרכזי המסחר יהפכו לענני אבק ואש. החיזבאללה, בדומה לחמאס, אינו רק ארגון טרור אלא גם תנועה פוליטית. הוא אינו רוצה להקים עליו את כל תושבי לבנון בגלל עימות הרסני עם ישראל".
"מודל דומה צריך להתקיים גם בעזה. אנחנו צריכים להיות נחושים וחסרי פחד כשאנחנו מפעילים כוח מול החמאס, אבל עלינו להפוך את האוכלוסיה האזרחית בעזה לאחד ממנופי הכוח שלנו. הם צריכים שתהיה להם סיבה לעצור את העימות הבא. הציבור בעזה לא לוחץ על החמאס להמנע מעימותים עם ישראל, מפני שהחיים שם הם גיהנום עלי אדמות. כשיש חשמל רק שמונה שעות ביום ושליש מהילדים חולים בגלל איכות מים ירודה, כשאבטלת הצעירים היא מעל 50% ואין אפילו איך להפעיל מאוורר בשיא הקיץ, המוות נראה מאיים הרבה פחות".
"אחרי 'צוק איתן' היה שקט ברצועה במשך שלוש וחצי שנים. ישראל לא ניצלה את השנים האלה לשום הליך חיובי. במקום לדחוף לעזה מזוודות של כסף קטארי כדמי פרוטקשין (כסף שבו השתמש החמאס לבניית רקטות ואתרי שיגור), היינו צריכים להשקיע בבנייתה של הרצועה דרך ארגונים בינלאומיים. אפילו מתוך הקבינט הרופס של נתניהו עלו הצעות ראויות כמו בניית אי מלאכותי ונמל מול עזה, בניית פארק תעשייתי בצפון הרצועה, שיפור מצב התעסוקה ובניית תשתיות. במקביל לכל הגזרים, צריכים להגיע גם המקלות: ריסוק תעשיית ההברחות וייצור הנשק של החמאס, חיסול תשתיות הטרור, לחץ מתמיד של מדינות ערב כדי לגרום לחמאס להתפרק מנשקו".
"אף אחד מהדברים האלה לא נעשה. הממשלה ישבה וחיכתה עד שהחמאס יצבור כוח וייצא לסבב הבא. זה לא שהמדיניות של נתניהו נכשלה, פשוט לא היתה לו מדיניות".
"לאף אחד לא מתחשק לדבר על בניית הכלכלה בעזה בעת שיורים טילים על ילדינו, אלא שזהו בדיוק הרגע להתחיל לעסוק בכך. זה תפקידה של ממשלה: לבנות מדיניות מועילה לטווח ארוך, גם אם היא לא פופולרית בטווח הקצר. אם אנחנו רוצים למנוע את הסבב הבא, ישראל זקוקה לממשלה אחרת, שבתום הסבב הנוכחי תגייס את הקהילה הבינלאומית כדי לשקם את עזה, ותשתמש בתהליך הבניה כדי לפרוק את החמאס מנשקו. זה לא יקרה ביום, זה יהיה תהליך מורכב, אבל לפחות תושבי ישראל כולה ותושבי העוטף במיוחד יידעו שעושים הכל כדי למנוע את הפעם הבאה שבה טילים יעופו לעבר ביתם".
