מחקר שנערך בארצות הברית וביקש לבחון הרגלי התנהגות של אנשים בגילאים שונים בימים בהם הוטל על האזרחים להישאר ספונים בביתם בימי סגר הקורונה, העלה ממצאים מעניינים.
המחקר שנשא את השם "איזון אנרגיה", נערך על ידי חוקרים באוניברסיטת דרום קרוליינה שגייסו למחקר 423 משתתפים בגילאי 21-35, שצוידו בערכות מדידת מצב הרוח. כל משתתף קיבל 500 $ עבור השתתפותו במחקר.
החוקרים ביקשו לעקוב אחר רמות הפעילות של המשתתפים, והעניקו לכל אחד סרט זרוע של SenseWear, המשמש למעקב אחר פעילויות, כדי למנוע אי דיוקים העלולים לנבוע מדיווח עצמי.
כל משתתף היה במעקב במשך 10 ימים רצופים במשך 24 שעות ביממה, למעט במהלך פעילויות על בסיס מים, כמו רחצה או שחייה.
המשתתפים נדרשו לתעד גם את משך הזמן בהם נמנעו מלענוד את סרטי הידיים, כמו גם את פעילויותיהם באותו פרק זמן. המשתתפים תועדו בין היתר בפעילות הספורט שהם רגילים אליה, כאשר נדרשו בין היתר לשנות הרגלי מאמץ מושקע לקלילים יותר.
המשתתפים אובחנו וסווגו באמצעות פרמטרים שונים ובהם מדידות של מצב הרוח, סולם לחץ בעשרה פרמטרים ומדידות גובה ומשקל. נתונים אלו שוקללו במטרה לקבוע את ה- BMI (מדד מצב הרוח) שלהם.
בשורה התחתונה, המחקר הצליח למצוא קשר בין פרקי זמן של אי פעילות גופנית עם בריאות ומצב רוח ירודים לבין רמות פעילות גופנית בינונית-גבוהה עם התועלת הבריאותית ומצב הרוח.
המחקר קובע כי לאימון קל ולשינה יש משמעות תועלתית רבה כאשר הפתעה קלה נרשמה מהעובדה כי בניגוד להנחת העבודה עד כה ההשפעה החיובית של פעילות גופנית קלה, כמו אפילו שיחת מסדרות טלפונית, נשמרת לאורך זמן.
לכן, קובעים עורכי המחקר, כי אפילו שינה עשויה להיות טובה יותר מאשר לשבת בחוסר מעש. "אם אתה מתכוון לשבת על הספה בבית ולא לעשות כלום, אתה יכול באותה מידה ללכת עד הסוף ולהירדם, זה תועלתי יותר", קובעים החוקרים.
