אחרי שנים של דחיות, טרם הגיעו להסכמות על מתווה הגיוס – ובהתאם לפסיקת בג"ץ, החל מהבוקר היה אמור חוק שירות הביטחון לחול גם על החרדים. לעומת זאת, טענת המדינה היא שסעיף 38 לחוק הכנסת מקנה דחיית ההכרעה לשלושה חודשים לאחר הבחירות הקרובות.
בהודעה שהגישה הערב המדינה לבג"ץ ב"עניין מועד פקיעתו של פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון (שכותרתו "שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים"). בתמצית, עמדת המדינה כי בשים לב להחלטות בג"ץ בעקבות הקדמת הבחירות לכנסת ה-21, ה-22 וה-23, לפיהן סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת חלה בענייננו, הרי שבטלות פרק ג' תיכנס לתוקף ביום 6.7.2021, וזאת בתום 3 החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת ה-24. למען הסר ספק ולשם הוודאות המשפטית, המדינה מציעה שביהמ"ש יקבע כך בהחלטתו באופן מפורש".
"סעיף 38 מורה כי כל חיקוק שהיה פוקע בשני החודשים האחרונים לכהונת הכנסת היוצאת, או תוך 4 חודשים לאחר שהחליטה להתפזר, או תוך 3 החודשים הראשונים לכהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתוקפו עד לתום 3 החודשים האמורים. כאמור, בשלוש הפעמים האחרונות שהבחירות הוקדמו, קבע בג"ץ כי סעיף זה חל גם במקרה זה". ההודעה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, ועוה"ד אבי מיליקובסקי והדס ערן ממחלקתו.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: ״התנועה תתנגד לבקשת הארכה התשיעית במספר והחריגה במיוחד של המדינה. בית המשפט העליון כבר קבע בהרכב של 9 שופטים שחוק הגיוס צריך לחול באופן שוויוני על כלל המתגייסים".
"סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת לא יכול לחול אוטומטית על בטלות של חוק שנקבע לגביו על ידי בית המשפט שהוא לא חוקתי ופוגע בזכויות יסוד", לשון התגובה.
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן פנה להבוקר שר הביטחון, בני גנץ ודרש ממנו "לא להתקפל ולא להיכנע לדרישותיהם של ראש הממשלה והמפלגות החרדיות בסוגיית חוק הגיוס". במכתבו כתב: "הזדמנות חד פעמית לסיים את סאגת הגיוס לכלל אזרחי ישראל. על שר הביטחון להשתמש בסמכותו ולהודיע לבג"ץ שאינו מבקש הארכת זמן נוספת לחוק הגיוס".
