זעם במגזר הערבי על הסיכום עם בן גביר – סיוע משב"כ: שהצבא יסתום את החורים בבסיסים

ארגונים ערביים מתחו היום (חמישי) ביקורת נוקבת על ההסכם שנחתם בין הליכוד לעוצמה יהודית, ועל פיהם שב"כ יסייע למשטרה במאבק באלימות בחברה הערבית. לדברי מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל  "האזרחים הערביים הם לא אובייקט ביטחוני או פלילי. הם קבוצה אזרחית לאומית שצריך לדאוג לצרכיה כמו לכל קבוצת אזרחים אחרת". 

עוד אמר ברכה "שהשב"כ לא יתמם. השב"כ כבר מעורב בפשע המאורגן, אבל כתומך ונותן חסות וזה לפי עדות קציני במשטרה. מה שנדרש מהשב"כ זה שיסיר את ידיו מהחברה הערבית ושלא ישתמש בארגוני הפשע כמכשיר לפירוק החברה הערבית. מה שנדרש מהמשטרה עצמה זה שהיא תמלא את תפקידה כמו כל משטרה בעולם ותתפוס את הפושעים. כפי שהיא הייתה מסוגלת לעשות את זה בערים יהודיות היא מסוגלת לעשות את זה ברחוב הערבי. מה שנדרש זה שהצבא יסתום את החורים בבסיסים שלו, משם זורמים נשק ותחמושת לארגוני הפשע".

עוד מבחזית החדשות

גם ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות הערבים בישראל, טען שהשב"כ מונע מהמשטרה לפעול נגד פושעים שמשמשים כסייענים. לדבריו "מאז שנת 2012 הועברו למשטרה מאות מיליונים שהוכח שהם לא נוצלו למאבק בפשע המאורגן. גם משרד החינוך לא נאבק בנשירת תלמידים ממערכת החינוך, שהופכים לחיילים בארגוני הפשע. הפתרונות חייבים להיות רב תחומיים. מה עושה משרד הרווחה כדי לשקם נערים וצעירים ערבים? אין כמעט מסגרות שיקומיות, וצעירים שמבצעים עבירות קלות לא משוקמים ונשלחים לבתי כלא ושם הם מגויסים כחיילים לארגוני הפשע".

מטעם המרכז המשפטי עדאלה נמסר בתגובה כי "כבר כיום מופעל השב"כ נגד האזרחים הערבים, ובאירועי מאי 2021 נראו ההשלכות ההרסניות של מדיניות זו, שהתבטאו בין היתר בעינויים ובפגיעה בזכות לייצוג של עצירים. אולם, הקמת מערך נפרד של שירותי ביטחון עם סמכויות נפרדות המכוון נגד קבוצות אוכלוסייה שונות על בסיס גזעי ואתני, היא העמקה בוטה ויצירה מכוונת של שתי מערכות חוק נפרדות וחזרה לימי הממשל הצבאי. אם אכן תיושם מדיניות זו, הרי שהדבר יהווה נדבך בולט נוסף במדיניות בעלת מאפייני האפרטהייד שישראל מקדמת נגד הפלסטינים".