הבוקר (רביעי) הביאה רשות המסים בפני בית משפט השלום בחיפה אדם שנעצר בעקבות חקירה שנפתחה על בסיס מידע שהתקבל מחו"ל, לפיו האיש – תושב חוזר בשנות ה-50 לחייו, שחזר לישראל לפני יותר מעשור – חשוד כי לא דיווח על חשבונות בנק בחו"ל שבהם כ-26 מיליון ליש"ט, ועל הכנסות שהופקו בחו"ל ב-2017-2019 בסכום של כ-10 מיליון שקל. בחיפוש בביתו בקיסריה נמצאו כרטיסי אשראי של בנקים בחו"ל.
בשנת 2019 הצטרפה ישראל להסכם הדדי בין מדינות רבות של ה-OECD שנקרא CRS, שאמונות לשתף באופן הדדי בדיווחי נתונים פיננסים על תושבי חוץ שפתחו חשבון בשטחם ובכך למנוע העלמות מס.
שווי הנכסים שנכללו בחילופי המידע לגבי 2019 כפול משהיה בחילופי המידע על 2018 טרם ההצטרפות להסכם (4.9 טריליון יורו), בעקבות הגדלתו של מספר צמדי המדינות המעבירות מידע ביניהן, מכ-4,500 לכ-6,100. לפי נתוני ה- OECD, בחילופי המידע נכללו 84 מיליון חשבונות של תושבי חוץ.
התקן פועל כך, לדוגמה, צרפת מדווחת לקנדה על חשבונות בנק שפתחו קנדים בצרפת, ובתמורה לכך מקבלת מקנדה דיווחים על חשבונות בנק של צרפתים בקנדה. כל מדינה נדרשת לבדוק את המידע שקיבלה, ולחפש בו חשבונות שלא דווחו לשלטונות המס שלה. "חילופי המידע האוטומטיים שינו את מגרש המשחקים", אמר בשבוע שעבר מזכ"ל ארגון ה- OECD, אנחל גורייה, עם פרסום הנתונים על העברת המידע ב-2019.
כאמור, חילופי המידע כבר מניבים פרי במלחמה נגד העלמת המס בישראל, והשופטת מריה פיקוס בוגדאנוב שחררה את החשוד בתנאים מגבילים, לבקשת פקיד שומה חקירות חיפה והצפון – ובהם הפקדה בסך 250 אלף שקל וערבות צד ג' בסך 150 אלף שקל.
ברשות המסים אומרים כי הרשות עורכת כיום חקירות העניינים של אנשים נוספים שנתוניהם התקבלו מחו"ל. לפי ה- CRS, החזקת חשבון בנק בחו"ל אינה מנוגדת לחוק, כל עוד בעליו מדווח לרשות המסים על ההכנסות שהיו לו ממנו.
עו"ד רו"ח יועד פרנקל, ראש תחום המיסוי הבינלאומי במשרד זיו שרון, אמר הבוקר כי "מדינות רבות משקיעות בכוח אדם ייעודי ליישום CRS , חקירות מס ומבצעי גילוי מרצון. עולה השאלה כיצד נערכה ישראל לתפעל את ה-CRS ומהם הפירות שקצרה ממהלך זה. נדמה שעדיין טוב תעשה ישראל אם תפתח מחדש את נוהל הגילוי מרצון שהסתיים בסוף 2019, כדי לקבל את השירות מהמייצגים ולחסוך בעלויות כוח אדם בתחום החקירות והשומה, שלא יובילו לגבייה גבוהה יותר מאשר דרך מבצעי הגילוי מרצון"
