דו"ח בנושא בריאות הציבור לשנת 2021 פורסם היום (ג') על ידי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה ("תוכנית המדדים"). בין הממצאים העיקריים: חלה עליה חדה בשיעורי הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר בעיקר בקרב נשים וילדים; עליה בשיעור המעשנים – כ-20% מהאוכלוסייה בישראל מעשנת; ישנה עלייה בצריכת אנטיביוטיקה ועל רקע הכוונה לביטול המס על השתייה המתוקה, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של סוכרת בקרב בני מעמד סוציואקונומי נמוך.
התוכנית בהובלתו של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ומספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. מטרת התוכנית לשפר וליעל את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל. בראש מנהלת התוכנית עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.
הדו"ח כולל עשרות מדדי איכות בתחומים של, השמנה, עישון, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, בריאות הילד, קידום בריאות, מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.
פרופ' קלדרון-מרגלית, אמרה עם פרסום הדו"ח, כי "בשנת 2021 אנו רואים עליה משמעותית בשיעורי ההשמנה וכמויות המעשנים. נתון מדאיג לא פחות הוא העלייה בהשמנה אצל ילדים צעירים בגילאי 7. מדובר בשינוי מגמה שטרם נראה בעבר שנובע ככל הנראה ממגפת הקורונה."
ישנו נתון מעודד בדו"ח, אחד ההישגים הבולטים של תוכנית המדדים הוא גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בשנה שעברה נרשמה ירידה בתחלואה בסרטן המעי הגס, ועורכי הדו"ח מקווים שהמדדים החדשים יפחיתו את התמותה מסרטן אלים זה, שמהווה את גורם התמותה השני ממחלות ממאירות בגברים ושלישי בנשים.
תוכנית המדדים מצביעה גם על העמקת הפערים החברתיים, שבאים לידי ביטוי בביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן נשים, השמנת בני נוער, בביקורי ילדים חולי סוכרת במרפאות ייעודיות ובאנמיה בתינוקות, שנמצאת במגמת ירידה בעיקר אצל ילדים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות. פערים חברתיים עמוקים נמצאו גם בביצוע של בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם ובאיזון סוכרת.
שיעורי הסוכרת בישראל עדיין גבוהים בהשוואה למדינות ה-OECD, ועורכי הדו"ח ממליצים להמשיך לשפר ולטפח את מערכת הבריאות הציבורית ולהרחיב את היבטי הטיפול במניעת סיבוכי המחלה וצמצום הפערים המשמעותיים הקיימים בחוסר איזון של סוכרת בין שכבות האוכלוסיה השונות.
"המלחמה במגיפת ההשמנה ובעישון הינה באחריות הרגולטור, ולא של קופות החולים," סיכמה ד"ר קלדרון מרגלית. "המדינה היא זו שמחויבת לעודד אורח חיים בריא, וביטול המיסוי המתוכנן על המשקאות הממותקים לא יסייע במאבק בהשמנה וצפוי שיתרום לעליה בתחלואה בסוכרת."
עיקרי הממצאים:
- גברים סובלים יותר מעודף משקל בהשוואה לנשים (39.2% בגברים לעומת 1% בנשים). במקביל, השמנת יתר אצל נשים נמצאת במגמת עליה (24% בשנת 2015 לעומת 26.7% בשנת 2021)
- כ-59% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר. על אף המאמצים לבלום את העלייה בשיעורי ההשמנה, בשנת 2021 לא חלה ירידה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר (BMI ≥ 30 ק"ג\מ2). כיותר מרבע מהנשים בישראל בגילאים 20-64 (26.7%) סובלות מהשמנת יתר, מדובר בעליה משמעותית בהשוואה לשנת 2012 (20.4%). ככלל, שיעורי השמנת היתר בנשים הם בערך פי 2 בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ביותר בהשוואה לגבוהה ביותר.
- בשנת 2021 נרשמה עליה בשיעורי השמנה בקרב בני נוער. 11.8% מבני ה-14-15 סבלו מהשמנה, לעומת 9% בשנת 2019 ו-10.2% בשנת 2017. עליה בהשמנה נרשמה גם בקרב ילדים בני 7. בשנת 2021 7.7% מבני ה 7 סבלו מהשמנה לעומת 6.9% בשנת 2019. גם כאן, שיעורי ההשמנה בקרב בני נוער ממעמד סוציו-אקונומי גבוה היה נמוך יותר, לעומת בני נוער ממעמד נמוך. בנים בגילאי 14-15 ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים כמעט פי 2 מילדים בני גילם ממעמד גבוה (15.9% לעומת 8.5%). בקרב הבנות בגילאים נרשמו פערים קטנים יותר (10.7% לעומת 7.5%).
- עליה בשיעור המעשנים: כמעט כל גבר שלישי בישראל מעשן. 20% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 16-74 מעשנים, עליה בהשוואה לשנת 2019 אז שיעור המעשנים עמד על 19.6%. על אף המאמצים שנעשו בשנים האחרונות שיעורי העישון עדיין גבוהים, והמגמה לא רק שאינה נבלמת אלא גדלה. בשנת 2021 28.9% מהגברים ו-13.4% מהנשים נוהגים לעשן (שיעורים גבוהים בהשוואה לשנת 2017 בה זוהו 26.6% מהגברים ו-12.1% מהנשים כמעשנים).
- גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנים כמעט פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (35.3% מול 18.1% בהתאמה). לעומת זאת, אצל הנשים המגמה הפוכה – נשים עם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנות פחות מנשים ממעמד גבוה (7.6% מול 12.8%).
- עליה בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן נשים. ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי עולה, כך עולים בהתאמה שיעורי ביצוע הממוגרפיה. בהשוואה בין השנים 2019 ל-2021 חלה ירידה (67.4% בשנת 2019 לעומת 64.8% בשנת 2021) בביצוע הממוגרפיה במעמד סוציו-אקונומי נמוך, זאת לעומת עלייה שחלה בביצוע הבדיקה במעמד סוציו-אקנומי גבוה בשנים אלו (75.7% בשנת 2019 לעומת 77.2% בשנת 2021).
- סרטן המעי הגס: שליש מהמטופלים שהתגלו עם ממצאים חשודים בבדיקת דם סמוי בצואה – לא ביצעו קולונוסקופיה. רק 66% מכלל האנשים שביצעו בדיקת דם סמוי בצואה וקיבלו בדיקה חיובית, ביצעו בדיקת קולונוסקופיה בפרק זמן של 180 יום. למעמד סוציו-אקונומי השפעה ניכרת על ביצוע הבדיקה.
- בשנת 2021 חלה עליה בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות: ניתנו 660 מרשמים לאנטיביוטיקה ל-1,000 איש לעומת 591 מרשמים ל-1,000 איש בשנת 2019. היקף השימוש היה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (722 מרשמים לכל אלף נשים לעומת 563 מרשמים לכל אלף גברים). בהשוואה בינלאומית ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה ונמצאת מעל ממוצע מדינות ה-OECD.
הכתבה בשיתוף דוקטורס אונלי
