אחים אנחנו? היועמ"שית בעד לאפשר כניסת פלסטינים לטקס הזיכרון המשותף

היועמ"שית גלי בהרב מיארה, מתנגדת לעמדתו של שר הביטחון יואב גלנט שמסרב לאפשר למשפחות פלסטיניות להיכנס לישראל כדי שיוכלו להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, שנערך מדי שנה בהשתתפות משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות.

בתשובת המדינה לבג"ץ שפרסמה היום (שישי) כתבה היועמ"שית כי "משעה שלא הוצגה תשתית מקצועית-עובדתית המאפשרת לסטות מקביעות פסקי הדין הקודמים ולמנוע את כניסת המוזמנים הפלסטינים לצורך השתתפות בטקס, לא ניתן לסטות ממה שנקבע בפסקי הדין הקודמים".

עוד מבחזית החדשות

עוד נכתב בתשובת המדינה, כי "הנה כי כן, מדובר בסוגיה ספציפית אשר הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון פעמיים בשנים האחרונות והוכרעה. בתוך כך, לא הוצגה תשתית אשר יש בה להראות שינוי של ממש מהנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות שנתקפו בעתירות הקודמות ושכאמור בוטלו. בהקשר זה יצוין, על פי שנמסר, כי גם במהלך הסגר בימי הזיכרון והעצמאות השנה תתאפשר כניסתם של אלפי פלסטינים לישראל או למרחב התפר. על רקע זה, בשים לב להלכה הפסוקה בעניין זה, מבחינה משפטית, אין מקום לסטות מהמתווה שהתוו פסקי הדין הקודמים".

"כפי שפורט לעיל, החלטותיהם של שרי ביטחון קודמים שלא לאפשר כניסת פלסטינים לטקס הובאו בשתי הזדמנויות שונות לביקורתו של בית המשפט הנכבד, אשר מצא כי החלטות אלה אינן יכולות להיוותר על כנן, משאין בהן כדי לגלם איזון הולם בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, והורה לאפשר את כניסתם של תושבים פלסטינים לטקס, בכפוף לבדיקת היעדר מניעה ביטחונית פרטנית, הכל כפי שפורט לעיל".

עוד כתבה מיארה כי "בית המשפט קבע בפסק הדין בעתירת 2019, כי על רקע רשימת החריגים "שכוללת אלפי בני אדם, אנו מתקשים לקבל את הטענה כי הסגר מונע מלכלול ברשימה זו עוד כמאה פלסטינים המבקשים להשתתף בטקס המשותף. כאמור, הדברים מתחדדים במיוחד על רקע פסק הדין בעתירה הקודמת".

תנועת לוחמים לשלום, המובילה את טקס יום הזיכרון הישראלי – פלסטיני, מסרה בתגובה: "הניסיון של המדינה באמצעות השר גלנט לפעול בדורסנות נגד בית המשפט והייעוץ המשפטי הוא ניסיון מתחנף על גבן של משפחות שכולות. החלטה אומללה נגד הקוראים לשלום ולתקווה. מקווים שיחזור בו לאור עמדת המדינה".