כשהכריז רה"מ נתניהו על חבילת סיוע בהיקף של 80 מיליארד שקלים להתמודדות עם נגיף הקורונה, הוא לא זרק מספרים מחושבים שהומלצו על ידי אי-מי במשרד האוצר. לו רק היה מקבל אור ירוק, או יכול היה להכריז על חבילה בהיקף של 100 מיליארד הוא היה רץ לבשר על כך לציבור. אם יש דבר אחד טוב במשבר הזה, הוא שמנהיגי העולם נגררו אחד אחרי השני לתחרות המפרגן העולמי לעסקים. גם טראמפ, שרק לפני שבועיים זלזל בנגיף הקורונה כמו שאף מנהיג בעולם לא היה מעז להציג אותו, הפתיע כשהכריז על חבילת הסיוע הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית – 100 מיליארד דולר.
אלא שבעוד הצורך האנושי של מנהיגים בעולם לזכות בתואר המאמי הלאומי והגלובלי במשבר הקורונה מניע אותם להכרזות המענקים והסיוע חסרי התקדים, נראה שלפחות חלק ניכר מהם לא בהכרח מתכוונים לסייע לעסקים. חלקם, אפילו לא מסוגלים להתמודד פיננסית עם המשבר. כך למעשה, הפכו כספי הסיוע לסיסמאות באוויר שמעבר לכותרת תקשורתית מפרגנת לא מסייעת בכהוא זה לבעלי העסקים. כשהכריז נתניהו על חבילת הסיוע בהיקף של 80 מיליארד שקלים, הוא לא הוריד מהחישוב את מרבית הסכום המשמש לא פחות מאשר קרנות הלוואות. מי דיבר על מענקים? מי דיבר על פיצויים? מי דיבר על פטור מתשלומי מסים ומכסים? אף אחד. את המחיר הכבד למהלך ישלמו, כמו תמיד, בעלי העסקים הקטנים והבינוניים שיגיעו חלילה לחדלות פירעון. "הכנו לך חבילת סיוע גדולה כל כך, כנראה שהבעיה היא בניהול העסק שלך", יאמרו לו אחרי הקריסה.
אפילו קרנות ההלוואות לעסקים בערבות המדינה הפכו לבדיחה לא ממש מוצלחת. כשבאוצר מדווחים על עשרות בודדות של בקשות להלוואות שאושרו מתוך אלפים רבים, מובן יותר מכל מדוע בדירוג מדינות ה- OECD (ארגון המדינות המפותחות בעולם) ישראל נמצאת בתחתית דירוג המדינות המסייעות לעסקים במשבר הקורונה. 80 מיליארד השקלים של נתניהו, לפחות בשלב זה, הם בגדר כותרת יח"צנית מכוערת בתקשורת ותו לא.
גם העצמאים במדינה, להם הובטחו מענקים מינוריים להתמודדות עם המשבר, הפכו לבדיחה מהלכת. לא זו בלבד שהמענקים נמוכים מכדי צרכי המחיה שלהם, אלא שכל הצעירים שבהם גילו כי אינם זכאים למענק מאחר והם צעירים מגיל 28. על מנת שהשולמנים יוכלו לקבל את המענק, נדרש היה דיון אופוזיציוני סוער הבוקר בוועדת הכספים, שבסיומה הוחלט סוף סוף על הגדלת קהל היעד הזכאי למענק, כאשר כעת יכולים גם העצמאים בגילאי 23 ומעלה להנות מהמענק. שוב, רק בתנאי שיעמדו בתנאים הדרקוניים לכך.
הצד האופטימי במשבר נמצא בשוק ההון. שם, כמו במקרים רבים אחרים, מביטים כמה צעדים קדימה וכבר רואים את סיומה של המשבר, בשלבים כמובן. בדיוק כמו שכשהרשויות והאזרחים עוד ראו בקורונה כשפעת שולית צנחו הבורסות בעשרות אחוזים, כך גם רואים הסוחרים את צעדי המנע של הרשויות ומתכוננים ליום שאחרי החג, אז ישוב אט אט העולם העסקי לשגרה. אם יתבדו, צפויה צלילה משמעותית נוספת בשוק ההון.
