פעמיים בשנה הטקס חוזר על עצמו – שעון חורף, שעון קיץ – ודווקא באחת בלילה, ולך תזכור להזיז את כל השעונים בבית, כולל את שעוני השבת וגם אצל הילד הקטן כי בדיוק מחר הוא יקום בשיא הלחץ "היי אני מאחר"! אז למה זה בא? מי החליט שבדיוק כעת צריך להזיז שעונים? ובכלל מה רע לנו ככה?
הרעיון שבא מהחרקים
את הרעיון למעבר לשעון קיץ הגה הניו-זילנדי ג'ורג' ורנון הדסון כבר בשנת 1895, עת הגיש את ההצעה לחברה הפילוסופית של ולינגטון, שעיקרה נועד לקידום תחומי חברה, חינוך ועוד בניו-זילנד בה עבד ואף כיהן בה כנשיא בשנים שלאחר מכן, וזאת במטרה לחסוך שעות אנרגיה רבות.
הדסון מסתבר, עבד במשמרות, ובתחביבו בשעות הפנאי הרבות שהיו לו התעסק בבניית והגדלת האוסף הפרטי שלו, שהיה לא אחר מ… חרקים. לשם כך, אף נהג להסתובב רבות, מה שגרם לו להעריך יותר את שעות היום.
לא לרבים מסתבר, ישנן שעות פנאי רבות כל כך, והתגובות למאמר שפרסם בנושא היו פושרות עד לגלגניות. אולם לא איש כהדסון יאמר נואש, ובשנת 1898 פרסם מאמר נוסף בנושא, וכך כתב: "על מנת לנצל בצורה מלאה יותר את הימים הארוכים של הקיץ, מוצע ב-1 באוקטובר של כל שנה להגדיר את הזמן הסטנדרטי על שעתיים על ידי הפיכת 12 (חצות) ל-2 לפנות בוקר, בעוד שב-1 במרץ השעה תהיה להחזיר שעתיים לאחור על ידי הפיכת 2 לפנות בוקר ל-12 (חצות), ובכך לחזור להסדרי הזמן הנוכחיים לחודשי החורף. ההשפעה של שינוי זה תהיה קידום כל פעולות היום בקיץ שעתיים בהשוואה למערכת הנוכחית. בדרך זו ינוצל אור היום של הבוקר המוקדמת, ותקופה ארוכה של פנאי לאור יום תינתן בשעות הערב לקריקט, גינון, רכיבה על אופניים או כל עיסוק אחר בחוץ רצוי. ללא ספק יש לדחוף שאנשים חופשיים כיום לעשות שימוש באור היום של הבוקר המוקדמת בקיץ ללא שינוי כה קיצוני בסדר הדברים הקבוע כפי שהוצע כאן".
למעשה, הדסון רק הצליח לשכלל וליישם רעיונות קדומים יותר. בשנת 1784, עת כיהן בנג'מין פרנקלין, ההוא מהשטר של ה-100 דולר, כשגריר ארצות הברית בצרפת, הציע פרנקלין לצרפתים לחסוך בעלויות הרבות של הנרות באם יקומו מוקדם בבוקר עם הזריחה.
על פי החישוב שערך, מצא פרנקלין כי באם כל 100,000 תושבי פריז ינהגו לפי הצעתו, הם יחסכו 64,050,000 אונקיות של שעוות נרות, וסכום של 96,075,000 לירות. עם זאת, על פי הצעתו לא דובר כלל על שינוי למעשה של שעון הקיץ כפי המקובל כיום. ישנם כאלו הסבורים שהצעתו של פרנקלין שפורסמה במכתב ששלח לעיתונות הצרפתית הייתה בעצם היתול, וזאת משום שנכח לראות את הצרפתים עובדים שעות מרובות בלילות.
שיקול כלכלי
למעשה עד אמצע המאה ה-19, וישנם מקומות אפילו לאחר מכן, קביעת השעה נעשתה בכל עיר ועיר בנפרד, והתגמשה על פי מיקום השמש בשמים. עובדים רבים עדיין עבדו סמוך לבתיהם בשעות שהנהיגו לעצמם, כך שלמעשה הנושא כלל לא הפריע.
במשך הזמן, עם הנהגת הזמן הרשמי בארה"ב ואירופה, לצד התגברות התעשיות המקומיות, נוצר מצב בו רוב העובדים עבדו במפעלים או במשרדים על פי סדר יום אחיד, וכתוצאה מכך גם פער בין שעת הזריחה לבין שעת תחילת העבודה, מה שהביא להגברת השימוש בתאורה מלאכותית ולבזבוז אנרגיה.
אין ספק כי מה שעמד במרכזו של הרעיון למעבר לשעון הקיץ הוא שיקול כלכלי גרידא, כגון : חיסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה. לדוגמה, אם אדם נוהג לקום מדי יום בשעה 6:00 בבוקר, בעוד השמש זורחת ב-5:00, מתבזבזת שעת אור-יום בשינה. אם מזיזים את השעון שעה קדימה, שעת הזריחה נקבעת ל-6:00 בבוקר, כך שהאדם מתעורר עם הזריחה. כיוון שהעבודה מסתיימת שעה מוקדם יותר על פי שעון הקיץ, ניתן לנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעולות באור יום, ואין צורך בחשמל לתאורה.
אולם האם מה שהיה נכון אז נכון גם כיום? ישנם הטוענים כי השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שמידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון נתונה בספק. יתרה מכך, בניגוד למצב של סוף שנות המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כיום תאורה מלאכותית אינה האחראית העיקרית לצריכת החשמל. די אם נזכיר את שעות השימוש הרבות במזגנים התופסים נתח גדול בצריכת האנרגיה. אולם השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה, כמו גם מחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ.
בישראל לדוגמה, כל כך התקשו להחליט האם הדבר יעיל או לא, וממתי עד מתי להנהיג את שעון הקיץ, עד כדי הקמת לפחות 10 ועדות שונות לבחינת העניין, כולל דו"ח אחד של מבקר המדינה, פסיקות של בג"ץ וגם שיקולים פוליטיים ודתיים שנכנסו לתמונה, ועד חקיקת החוק הנוכחי להנהגת שעון הקיץ בשנת 2013, עת הוועדה ה-11 במספר טענה במסקנותיה בין השאר כי "הפעלת שעון הקיץ תתרום לכלכלה הישראלית. תרומה זו נאמדת על ידי משרד הכלכלה בכ- 300 מיליוני שקלים בשנה. עמדה זו נתמכת על ידי משרד התיירות, נציגי ענפי כלכלה רבים לרבות התאחדות התעשיינים ועוד".
עוד טענה הוועדה, כי "להארכת שעון הקיץ יש תרומה למשק האנרגיה הישראלי וכי ההארכה תביא לחיסכון כלכלי. מסקנה זו נתמכת ונסמכת על עמדות משרד האנרגיה והמים, משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, חברת החשמל וגופים מקצועיים נוספים".
כיום, באיחוד האירופי לדוגמה, הסמכות נתונה לכל מדינה בפני עצמה האם להזיז את השעון אם לאו. בפועל, ישנן מדינות שהדבר אכן נוהג, וישנן שהנהיגו וביטלו. הכל לפי השיקולים הפנימיים של אותן מדינות.
אז למה בדיוק באמצע הלילה? גם כאן הדבר נובע כדי למזער נזקים. הן למנוע בעיות בתיאום זמנים של חברות התעופה, והן למנוע מצב שבו אנשים יסבלו ממצב של חוסר שינה בימים הראשונים.
כך יוצא שהיממה בה מתרחש המעבר לשעון קיץ היא יממה קצרה שאורכה 23 שעות, ואילו היממה בה מוחזרים מחוגי השעון לאחור נמשכת 25 שעות. באירופה ובארצות הברית לדוגמה, השינוי מתבצע בין שני ימי סוף השבוע, כלומר בין יום השבת ליום ראשון, וגם זה מתוך מחשבה למנוע פגיעה בעסקים.
אולם בישראל, מכיוון שישנה בעיה לבצע את העברה בין שני ימי סוף השבוע (ליל שבת), הוחלט לקבוע את המעבר לשעון קיץ לשעה 02:00 בלילה שבין יום חמישי ליום שישי. ואילו המעבר לשעון חורף מתרחש באותה שעה במוצאי שבת.
