איסלנד מנסה למשוך זרים לשטחה. המדינה עדכנה את תוכנית הוויזה לעובדים מרחוק כך שהיא חלה כעת גם על אנשים שאינם אזרחי האיחוד האירופי. משמעות הדבר היא שתושבי מדינות כמו ארה"ב, שאינן חייבות בוויזה כדי להיכנס לאיסלנד, יכולים כעת להתגורר במדינה במשך שישה חודשים, למרות שגבולותיה נותרו ברובם סגורים.
המגורים מתאפשרים בתנאי מיוחד, לפיו הדיירים החדשים חייבים להיות מועסקים במשרה מלאה בארץ המוצא ולהרוויח שכר שנתי של מעט פחות מ-100 אלף דולר. "אני חושבת שהרעיון הכללי היה למשוך עובדים עם שכר גבוה מעמק הסיליקון שיוציאו את הכסף שלהם כאן במקום שם", הסבירה אסטה גודרון הלגדוטיר, לשעבר חברת פרלמנט מטעם מפלגת הפיראטים.
התקווה היא להניע את הכלכלה המקומית ושהמבקרים המגיעים לתקופת זמן ארוכה ישכירו דירות Airbnb שעומדות ריקות, ימלאו את המסעדות ויטיילו במדינה.
יצויין, כי זו לא המדינה הראשונה שמנסה את המהלך, לאחר שברמודה, ברבדוס, איי קיימן ואסטוניה כבר אימצו אסטרטגיה דומה כדי למשוך כסף זר בתקופה שבה תעשיית התיירות משותקת.
אולם, הבקשה של איסלנד חריגה ומיוחדת, מאחר והיא כביכול פונה רק 'לעשירים' כאמור, לאחר שבבקשת הוויזה נדרשים המבקשים להציג תלושי שכר של שכר חודשי של מיליון קרונה איסלנדית (7,360 דולר), שמסתכמים בשכר שנתי של סביבות 88 אלף דולר. המועמדים המעוניינים צריכים גם להציג מסמכים של ביטוח בריאות.
במשרד המשפטים האיסלנדי שאחראי על הנפקת הוויזות לא סיפקו יותר מדי פרטים על התוכנית וסירבו להגיב לדיווח. אולם מרואיינים מקומיים שהתראיינו לסוכנות הידיעות בלובמרג אמרו שלהערכתם המטרה היא לעודד השקעות בלי לגרום לצפיפות יותר או לשחיקה במערכת הבריאות. הדרישה שהמבקרים יהיו בעלי עבודה נועדה קרוב לוודאי גם למנוע מהם להתחרות עם המקומיים על אותן משרות ולא להשתקע.
יצוין, כי איסלנד היא אחת המדינות ששרדו הכי יפה את משבר הקורונה, עם 5,000 אלף נדבקים ו-25 מתים בלבד.
