שבוע שעבר התנהל דיון ער באחת מהקבוצות של אנשי השקעות בכירים בארץ שאני חבר בה, בנוגע לאחת המניות הגדולות בעולם האם היא מוגדרת כמניית ערך או כמניית צמיחה?
בכלל בחודשים האחרונים חלה עליית מדרגה ברמת הסיקור והמעקב בתחרות מי מוביל את השוק האם מניות ערך או מניות צמיחה?
כל משקיע צריך לדעת להגדיר לפחות ברמה הבסיסית את החלוקה לסוגים השונים ולכן החלטתי להרים את הכפפה ולעשות סדר בנושא. אך חשוב לציין כי לפעמים קשה להבדיל בין חברות ערך לחברות צמיחה וייתכנו מקרים בהם לא ניתן לדעת בברור להיכן לקטלג את החברה/מניה.
מניות ערך Value Stocks – נחשבות ליציבות, והמשקיעים השמרנים של שוק ההון משקיעים בהם. משקיעי מניות הערך מחפשים מניות אשר הם סבורים שהן נסחרות במחיר הנמוך מהשווי הכלכלי שלהם. המניות נסחרות ביחס מכפיל לרווח נמוך ו/או שתשואת הדיבידנד שלהן גבוה ביחס לעבר. משקיעי הערך יוצאים בהנחה (כמובן לאחר בדיקה יסודית) שהדברים הללו נוצרו מסיבות זמניות ולא בשל סיבות מהותיות… ולכן מחיר המניות יעלה ויחזור למצב הקודם.
מניות צמיחה Growth Stocks – למניות צמיחה ישנו בדרך כלל יתרון תחרותי כלשהו לדוגמא פטנט או אפשרות להתרחבות מעבר לים. ולכן נקראות מניות צמיחה מהסיבה שהן בעלות סיכוי גבוה להתרחבות מהירה יותר מאשר הענף אליהן הן שייכות. מניות צמיחה בדרך כלל לא מחלקות דיבדנד וזאת מהסיבה שהחברה בדרך כלל משקיעה מחדש את הרווחים בפרוייקטים נוספים.
כיום ישנם מגוון של קרנות סל המשקיעות במדדים של מניות ערך וצמיחה. בהסתכלות על המדדים הללו ניתן לראות כעת, שסקטור הטכנולוגיה הוא המוביל במניות הצמיחה וסקטור הפיננסים במניות הערך.
חסידי ההשקעה במניות ערך יציינו שכיום המכפילים גבוהים מאוד ויתכן שההיסטוריה חוזרת על עצמה ואנו נמצאים לפני תקופה מקבילה לבועת הדוט קום – בועה כלכלית שהתקיימה בין השנים 1995 – 2001 , במהלכה היתה עליית מחירים מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט תוך פער שהלך וגדל משווין האמיתי של החברות.
בשנים האחרונות מניות הטכנולוגיה זינקו בצורה מהירה ובקצב הולך וגובר שהגיע לשיאו בתקופת משבר הקורונה, עת העולם נדרש לפתרונות טכנולוגיים כאלה ואחרים.
ללא ספק היום המצב שונה במידת מה ממשבר הדוט קום אבל האם לא יתכן ששווי של חברות רבות בעיקר בתחום הטכנולוגי מגיעות לכדי 'בועה'?
שוק ההון מושפע רבות מתנאים סביבתיים רבים, וישנן מניות שמחירם עולה רק בגלל ציוץ כזה או אחר ברשתות החברתיות או בפלטפורמות מסחר חברתיות כגון רובינהוד (עיין ערך פרשת וול סטריט בטס) כדי להבין שאין ניתוח כלכלי העומד מאחורי ההמלצות הללו.
כאשר מנגד, לעומתם מניות הערך בעלות רווחים עקביים ולעיתים גם הררי מזומנים. בנוסף מניות הערך ע"פ רוב מחלקות דיבידנד קבוע ולכן בבדיקה ארוכת טווח ניתן לראות שחברות הערך עולות בצורה עקבית בעוד חברות הצמיחה מציגות תנודתיות גבוהה מאוד.
אני אישית, אע"פ שאני נחשב למשקיע במניות ערך מובהק, לדעתי יש לשלב בין שני סוגי המניות ערך וצמיחה, ואכן כמובן שמניות הערך זה הבסיס לתיק ההשקעות אבל כדי לשמור על יציבות בתשואה יש לשלב גם מניות צמיחה עם דגש על בחירת החברות הנכונות מכל קטגוריה.
את הכלל הזה למדתי ממשקיע הערך הגדול והידוע בעולם, וורן באפט, מי שנחשב אשף בתחומו. בשנים האחרונות הגדיל באפט באמצעות חברת האחזקות שלו ברקשייר האת'וויי את האחזקה שלו במניית אפל הנחשבת למניית צמיחה וכיום המנייה מהווה כ20% משווי הנכסים של ברקשייר האת'וויי.
ההשקעה במניית אפל הוכיחה את עצמה וניתן להגיד שהיא אחראית לחלק די משמעותי מהתשואה של ברקשייר בשנים האחרונות. למעשה ניתן לומר שללא האחזקה במניית אפל, ברקשייר היתה משיגה תשואה הרבה יותר נמוכה וייתכן שלא היתה משיגה את היעד שלה שהוא להשיג תשואה עודפת על מדד S&P500 לאורך שנים.
—
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.