היוד הוא יסוד חשוב שהגוף שלנו זקוק לו לאורך כל שלבי החיים: מתקופת ההיריון, בזמן התפתחותנו בבטן אימנו, ועד ליומנו האחרון. הוא נקשר לרוב לפעילותה של בלוטת התריס, ומשפיע מאוד על קצב ייצור ההורמונים בה (הורמוני התריס), אך עם השנים התברר כי הוא משפיע על היבטים נוספים הקשורים בבריאותנו, בין היתר על הרמה השכלית שלנו – ובעיקר על ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל ינקות.
מחקר חדש, שבוצע בישראל בקרב 118 'זוגות' של אימהות ופעוטות, מחזק השערה שכבר צוינה במחקרים קודמים, וצריכה להסב את תשומת לב כולנו: ישנו, ככל הנראה, קשר בין מחסור ביוד בתקופת ההיריון, לבין הסיכוי שהעובר ייוולד במשקל עודף.
הסיכוי להיוולדות ילד 'גדול לגיל ההיריון' עולה
כאמור, המחקר בדק 118 זוגות – אם וילדן. החוקרים חילקו את הזוגות לשתי קבוצות, בהתאם לרמת היוד בגופן של האימהות, אשר נקבעה הן בעזרת שאלון והן בעזרת בדיקת רמות חלבון התירוגלובולין בנסיוב. הערך התקין על פי המחקר הוא 220 מיקרוגרם יוד לדציליטר.
המטרה המוצהרת של המחקר היא להעריך את הקשר בין רמת היוד בגופה של האם לבין משקל הלידה של התינוק. כאן כדאי להכיר מושג שאולי לא מוכר מספיק לציבור הרחב: LGA, Large for gestational age, ובעברית – גדול לגיל ההיריון.
ההגדרה הכללית ל־LGA מתייחסת לתקופת ההיריון: עובר שמשקלו, אורך גופו הוא היקף ראשו (ולעיתים כמה מהקריטריונים הללו יחד, ואף כולם) גבוה מהאחוזון ה־90, הוא עובר שמוגדר "גדול לגיל ההיריון". המחקר מראה כי ישנו קשר בין חסר ביוד לבין ריבוי מקרים של LGA.
לפני שנצלול אל המספרים עצמם נציין כי למעשה המחקר גילה שני דברים: האחד – צריכת יוד קשורה להיפותירוקסינמיה מבודדת של האם, מצב אשר משליך על התפקוד הנוירוקוגניטיבי של ילדים. הקשר בין מחסור ביוד לבין פגיעה בקוגניציה ידוע לרפואה, ונחשב לאחת ההשפעות הישירות של מחסור ביוד על העובר ועל התינוק, השפעה שמתבטאת גם בגילים מאוחרים יותר ובבגרות.
הממצא השני שגילה המחקר, הוא הנושא שעליו מדברת כתבה זו: צריכת יוד בכמות נמוכה מהמומלץ קשורה לשיעור גדול יותר של תינוקות אשר נולדים במשקל לידה גבוה יותר. עוד קובע המחקר כי צריכת יוד עלולה לשנות את קצב צמיחת העובר, ולהגביר את הסיכון ל-LGA בקרב יילודים.
"מחסור ביוד הוא הגורם השכיח ביותר בעולם (שניתן למניעה) להתפתחות שכלית לקויה", מוסיף ד"ר יניב עובדיה, תזונאי, דיאטן קליני מוסמך וחוקר יוד ובריאות הציבור, אשר נמנה עם חברי צוות החוקרים בסקר היוד הארצי. "הפרעות של מחסור ביוד עלולות לגרום גם לתת-פעילות של בלוטת התריס, עיכוב בגדילה הגופנית ובהתפתחות השכלית (קרטניזם) הנובע ממחסור חמור ביוד במהלך ההיריון".
הכול מתחיל ברמת חלבון התירוגלובולין בדם
כאמור, המחקר בדק בין היתר את רמת התירוגלובולין בדמן של האימהות. התירוגלובולין הוא חלבון אשר משמש מעין 'תשתית' לייצור הורמוני בלוטת התריס, והימצאותו ברמות גבוהות בדם יכולה, בין היתר, להעיד על יתר פעילות של הבלוטה או על דלקת שהתפתחה בה.
כיצד כל זה קשור למחקר שלנו? המחקר הראה קשר שלילי משמעותי בין ערכים גבוהים של תירוגלובולין בדם, לבין צריכה מועטת של יוד. במילים אחרות: רמות גבוהות של החלבון בדם עשויות להעיד על צריכה נמוכה מדי של יוד. יותר מזה: המחקר הראה כי בקרב נשים שצרכו יוד בכמות מעטה מהדרוש, רמות החלבון היו גבוהות (47%) או לא תקינות (19%) – הרבה יותר מאשר נשים שצרכו יוד בכמות הנדרשת: ב־25% מהן נמצאו רמות חלבון גבוהות, וב־5% בלבד רמות לא תקינות.
בהמשך לכך, קובע המחקר כי ישנו קשר בין רמות ה־Tg (חלבון התירוגלובולין) בדמן של האימהות לבן האחוזון שבו ייוולד מבחינת המשקל; זאת ועוד – ישנו קשר מרמז בין Tg גבוה לבין סיכון גבוה יותר ל־LGA, אותה תופעה שעליה הסברנו קודם הגורמת להתפתחות עובר 'גדול לגיל ההיריון'.
המחקר קובע דבר חשוב נוסף: תינוקות לאימהות המשתייכות לקבוצה שבה צריכת היוד אינה מספקת, היו בסבירות גבוהה כמעט פי שלושה להיות בעלי Tg גבוה, ובסבירות גבוהה פי חמישה ויותר להיות בעלי ערכי Tg חריגים – זאת בהשוואה לתינוקות לאימהות שצריכת היוד שלהן תקינה. כל אלו מובילים למסקנה כי צריכת יוד נמוכה קשורה לערכי Tg גבוהים, ואלו מעלים, ככל הנראה, את הסיכון ל־LGA.
בנוסף לכך חשוב לצרוך במידת האפשר תוספי תזונה המכילים יוד בכמות גבוהה, דוגמת יודיקל (טיפות פוסטיום יודיד) של חברת כצט, כל טיפה כוללת 30 מק"ג יוד.
חשוב לציין שתהליך הנטילה של התוספים, חייב להתבצע בהנחיית רופא / דיאטן/ית קליני או תזונאי/ת מוסמך משרד הבריאות, המלווים את ההיריון. הסיבה היא שנטילה עודפת או בלתי מבוקרת של התוספים עלולה לפגוע ביעילות שלהם, ובמקרים מסוימים אף בבריאות האישה והעובר.
על ההשלכות המשמעותיות של מחסור ביוד, ולו הקל ביותר, מרחיב ד"ר עובדיה: "מחקרים מהשנים האחרונות מלמדים שאפילו מחסור קל במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחים, ולהפחית את היכולת השכלית של ילדים בגילי בית הספר ובשלבים מאוחרים יותר. עוברים שנחשפים לכמויות יוד שהן מתחת לרמה המינימלית המומלצת, בייחוד לפני השבוע ה־14 להיריון, עלולים לחוות ירידה של בין 7 ל־12 נקודות IQ".
לפני סיום נציין פרט חשוב באשר לנתוני המשתתפות במחקר: עורכי המחקר מדגישים כי החברות בשתי הקבוצות – הן אלו שצרכו יוד בכמות מספקת והן אלו שצרכו יוד בכמות נמוכה מהמומלץ – היו בעלות נתונים דומים מבחינת גיל, מקום לידה, לאום, שלב ההיריון בתחילת המחקר, ערכי ה־BMI לפני ההיריון ובתחילת המחקר, נוכחות סוכרת היריון ונוכחותם של גורמי סיכון למחלות בלוטת התריס. הבדלים משמעותיים בכל אחד מהפרמטרים הללו עשוי היה להשפיע במידה מסוימת על התוצאות, ועל כן להדגשה זו ישנה חשיבות רבה.
