המצב במזרח אירופה, בדגש על רוסיה-אוקראינה-בלרוס שברירי מאוד. מנקודת המבט המאקרו-כלכלית, השאלה העיקרית כעת היא עד כמה ירחיקו מדינות המערב בסנקציות וכיצד רוסיה תגיב. ארה"ב הוציאה צו איסור על השקעות, סחר ומימון על ידי גופים אמריקאים, וזהו בעיקר צד סמלי לעת עתה. ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה אמרו כי יכריזו על סנקציות נוספות בקרוב.
צפוי שצעדים אלו יכללו מגבלות ספציפיות על פעילויות כלכליות הנחשבות למקורבות לנשיא פוטין, במאמץ להשפיע על הכיוון של המדיניות הרוסית. אלה היו בין צעדי הסנקציות שהוטלו לאחר סיפוח חצי האי קרים בשנת 2014. בשנת 2018, כאשר הסנקציות כוונו לחברות ספציפיות, בעיקר Rusal, יצרנית אלומיניום, הדבר פגע בשווקים הפיננסיים של רוסיה והעלה את מחירי האלומיניום בעולם.
משרד האוצר האמריקאי כבר הטיל סנקציות על שני בנקים רוסים הקשורים לשלטון ועל החברות הבנות שלהם: VBA – בנק המשמש לגיוסי הון לממשל (תאגיד ממלכתי רוסי לענייני השקעות); PSB – בנק המשמש את סקטור הביטחון של רוסיה. בנק זה בשליטת לשני אחים אוליגרכים רוסים והוא מסייע לממשל במתן הלוואות ליזמות בתחום הביטחוני ומתן תמיכה פיננסית לתעשייה הביטחונית.
בנק VBA נכלל בסנקציות שארה"ב הטילה על רוסיה ב-2014, לאחר הפלישה הרוסית לחצי האי קרים והבנק הצליח להחזיק מעמד עד לשנת 2017, בזכות סיוע ממשלתי שקיבל, אך למרות זאת כ-40% מהחובות של הבנק ב-2017 היו בסכנה לחדלות פירעון. סביר להניח, שהממשל יספק גם הפעם תמיכה, במידה ויהיה חשש ליציבות הבנק, מה שאומר שההשפעה של הסנקציות על הכלכלה הרוסית לא תהיה מיידית.
מבין הצעדים העלולים לפגוע בצורה ניכרת בכלכלת רוסיה מדובר בסנקציות על חברות במגזר האנרגיה של רוסיה ובעיקר פגיעה במערכת הפיננסית של רוסיה על ידי ניתוקה ממערכת ה-SWIFT הבינלאומית. אמנם רוסיה פיתחה מערכת עצמאית להעברות בין-בנקאיות (MIR), אך היא טרם הצליחה לתפוס נתח שוק משמעותי. המדינות שהטמיעו את מערכת התשלומים MIR כוללות את: איחוד האמירויות הערביות, אוזבקיסטן, בולגריה, טורקיה ותאילנד.
לכן, ההשפעה של סנקציות על בנקים ספציפית עשויה להיות גדולה, תוך איסור על בנקים בארה"ב מלפעול עם/עבור בנקים רוסיים, ואף תוך הרחבת המגבלות לכל פעילות פיננסית שבין הסקטור הפרטי בארה"ב לבין כל גורם רוסי. צעדים כאלו עלולים לפגוע ביכולת של בנקים רוסים להמיר רובלים לדולרים וגם לפגוע בסחר החוץ שלה. צפויה השפעה על תחומי פעילות רוסיים התלויים במיוחד בסחורות ושירותים מערביים, כמו תוכנה, מכונות וציוד.
עדיין לא הוטלו סנקציות נרחבות על סקטור האנרגיה הרוסי, למעט על שתי חברות של מכליות נפט (אניות), שהן חברות בנות של PSB. היכולת של אירופה "להימנע" מצריכת אנרגיה רוסית הינה בלתי-אפשרית, מה שיקשה על הטלת סנקציות מלאות על שוק האנרגיה הרוסי. עם זאת, הסנקציה הסבירה ביותר צפויה להיות בדרך של מגבלות של ממש על הפעלת צינור הגז התת-ימי החדש NORD-STREAM2 וצעדים נוספים כנגד בנקים רוסיים.
המהלך של סנקציה כנגד Nord Stream 2 מיועד להעביר מסר של כוונה למנוע את הניסיון של רוסיה לצמצם את תלותה באוקראינה להעברת גז לאירופה. נראה שאירופה אגרסיבית יותר מארה"ב וגרמניה הודיעה על ביטול הליך אישור צינור הולכת גז טבעי Nord Stream 2 מרוסיה לגרמניה.
כמו כן, יתכן איסור על רכישת טכנולוגיות מסוימות מרוסיה והגבלות על עסקאות בחוב ממשלתי רוסיה, ובפרט אג"ח ממשלת רוסיה, שם היקף האחזקה הזרה קטן יחסית. במבט כולל, צפויה פגיעה בכלכלת רוסיה, תוך כדי כניסה למיתון, פיחות ניכרת של הרובל הרוסי, האצה באינפלציה, שכבר גבוהה ברוסיה, והעלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי של רוסיה לרמה דו-ספרתית. עם זאת, ככל שהמערב יטיל סנקציות קשות יותר על כלכלת רוסיה, המערב יצטרך לספוג נזק כלכלי כתוצאה מכך, כך שגם בתחום הכלכלי ישנו "מאזן אימה".
—
ד"ר גיל בפמן הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי
