שיטת ההשקעות של וורן באפט לטווח הארוך באמצעות השקעה במדדים וללא צורך במנהלי השקעות השקעות צמודים, עברה בשנים האחרונות מתיחת פנים משמעותית. מדובר בקרנות השקעה שעוקבות אחרי הרכב נכסים לפי נושא ולא לפי סקטור. מדובר בטרנד שעולה ועולה ככל שהזמן עובר – ואפילו הבורסה לניירות ערך הקדישה לו במה מיוחדת.
ויש לזה כמובן שם: "קרנות תמטיות". מקור השם ככל הנראה במשמעות שורש המילה "תמה" (נושא).
בשונה מהשקעה במדדים, שעוקבת אחרי מניות לפי הסקטור אליו הם משוייכים (טכנולוגיה, רכב, אנרגיה, בנקים וכו'), ההשקעות התמטיות עוקבות אחרי נושא ספציפי שאנו מנבאים לו עתיד מזהיר. נושא זה ברוב המקרים ינכח בחברות שונות גם אם הן מסקטורים שונים.
טסלה כדוגמה
מניית טסלה נמנית על סקטור הרכב, אך בפועל רוב המשקיעים המקצועיים בה (למעט החובבנים שעוקבים אחרי הטרנדים ב"רובין הוד") משקיעים דווקא ברעיונות הטכנולוגיים של החברה בתחומי הסוללות והאנרגיה הירוקה. טסלה היא אכן יצרנית רכבים, אולי אפילו יוקרתיים, אבל זה ממש לא הסיפור האמיתי שלה.
בעבר כבר כתבתי בהרחבה על כך שלמרות שמחזור ההכנסות הריאלי של טסלה הוא פרומיל מזה של חברות רכב אחרות, אך למרות זאת מניית החברה נסחרת לפי שווי גבוה מכל יצרניות הרכב יחד. מה שמחזק שוב את הטענה, כי משקיעי טסלה רואים את הפוטנציאל ברעיונות הטכנולוגיים שהמציא היזם אילון מאסק, שהם יותר בעולם הסוללות והאנרגיה הירוקה מאשר בעולם הרכב.
לכן, משקיע שרואה עתיד מזהיר בנושא הסוללות, ישקיע בין היתר גם במניית טסלה. עם זאת, הוא לא ישקיע ביצרניות הרכב המתחרות.
בדיוק עבורו, כמו גם רבים אחרים, נוצרו קרנות ההשקעה התמטיות. קרן השקעות תמטית שעוקבת לדוגמה אחרי נושא הסוללות, תשקיע בכל החברות שפעילותן קשורה לסוללות, ולאו דווקא בשלב הייצור אלא לכל אורך התהליך (ייזום, פיתוח, שיווק, הפצה וכו') מאחר ואנו בטוחים כי זהו נושא שיש לו עתיד.
טסלה, מעבר להיותה יצרנית רכבים אוטונומיים, היא כאמור חברת הייטק ענקית שיוזמת, מייצרת ומשווקת מגוון רחב של טכנולוגיות חדשניות בתחומים שונים. לכן, גם אם אנחנו לא מאמינים בהצלחת הרכב האוטונומי, ככל ונאמין בעתיד הטכנולוגיות שהמציא מאסק, בהחלט נשקיע בחברה.
היטיב להגדיר זאת יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר בבורסת ת"א, "העולם התמטי בא ואומר שהמסגרות הקיימות בהשקעות במדדים לא מייצרות הזדמנויות כלכליות מספיק טובות. השקעות תמטיות הן סביב רעיון, תמה מסוימת, שהיא חוצה מגזרים או טריטוריות גיאוגרפיות. אם, למשל, אני חושב שעולם הרובוטיקה הוא תחום מתקדם ואין לי סקטור רובוטיקה, אני עורך מדד חדש שבו אחפש חברות תעשייתיות, או למשל חברות מתחום המזון שמשתמשות ברובוטיקה, או יצרנית רובוטים לחדרי ניתוח. אני אייצר תמה שכוללת חברות שצפויות ליהנות מצמיחת הסקטור שניתן יהיה להשקיע בה".
בהתאם לכך, גם אם לא נאמין בעתיד הביטקוין ושאר המטבעות הקריפטוגרפיים והשקעות ה-NFT, שלדברי רבים הם בועה ותו לא, אין ספק שנשמח להשקיע בטכנולוגיות חכמות ומאובטחות המבוססות על הבלוקצ'יין. לכן, תמה (נושא) הבלוקצ'יין עשוי לעניין משקיעים מסורתיים רבים, שמתנגדים בכל תוקף להשקעות קריפטו.
הטרנד שישנה את המציאות?
כאמור, בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה גוברת בהיקף ההשקעות התמטיות, הן בשוק המקומי והן בשוק הגלובלי.
מנתונים שפרסמה בורסת ת"א עולה כי מתחילת 2020 תחום המדדים התמטיים בארה"ב גייס 70 מיליארד דולר, זאת בשעה שאף מדד סקטוריאלי לבדו לא גייס יותר מ־10 מיליארד דולר.
הטרנד תופס תאוצה גם בישראל. נכון לתקופה זו אשתקד, הקרנות הישראליות שמשקיעות במדדים תמטיים פסיביים ניהלו נכסים בהיקף של 14 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של 27.3% בהשוואה לתחילת השנה, אז נכסי הקרנות האלו הסתכמו ב־11 מיליארד שקל.
ככל והטרנד ימשיך לצמוח, ונראה שיש לו עוד הרבה לאן לצמוח, בהתחשב בעובדה שנכון ליוני אשתקד היקף הנכסים של הקרנות התמטיות היוו קצת פחות מ־9% מהשוק הפסיבי, נהיה עדים לסוג חדש של שוק. שוק שבו הולך ופוחת תדירות העליות והנפילות של קבוצת מניות מאותו סקטור בו זמנית. ההייטק לא ימהר לזנק בתרחיש מגיפה דוגמת הקורונה, וההשקעות המסורתיות לא ימהרו לצלול באותה עת.
ההשקעות התמטיות נעשות באמצעות קרנות המשקיעות בתמות במגוון דרכים. חלקן משקיעות באמצעות תעודת סל, חלקן באמצעות קרנות נאמנות ויש כמובן את הקרנות שמייצרות מדדים ואינדקסים בהתאמה אישית.
חשוב לשים לב לעובדה שקרנות השקעה תמטיות קמות ונסגרות מדי יום והשוק מוצף בכאלה. לצד הקרנות המצליחות, ישנן גם כושלות, וחשוב להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לוודא שהקרן הנבחרת היא אכן זו שתצליח.
—
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
