חודשים להכרזות הנוצצות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ישראל כץ, קודמו משה כחלון והחשב הכללי רוני חזקיהו (שבינתיים הספיק להתפטר ברקע המדיניות הכלכלית במשבר הקורונה) נחשפים לראשונה נתוני קרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים ולעצמאים במשבר הקורונה.
מבדיקה שערכה חטיבת המחקר והמידע של הכנסת, בעקבות בקשתו של חה"כ מיקי לוי, עולה כי מתוך הסכומים המבוקשים על ידי בעלי העסקים המעוניינים בהלוואה ובקשותיהם מאושרות, בסופו של דבר אושר בממוצע סכום הנמוך בכמעט מחצית מגובה ההלוואה המבוקש. כך לדוגמה, בענף שבו מספר הבקשות להלוואות היה הרב ביותר, ענף המסעדות, סכום ההלוואה הכולל שאושר ל-1,530 העסקים שקיבלו הלוואות היה 56% מהסכום שביקשו.
במשרד האוצר מסבירים כי הם בוחנים כל עסק ועסק לגופו ובהתאם לצורכו וכושר ההחזר, וכי "הלוואות גבוהות מדי יפגעו באותם עסקים".
מתחילת משבר הקורונה קיבלו עסקים קטנים ובינוניים כ–17 מיליארד שקל בהלוואות בערבות המדינה, לפי נתונים מעודכנים של משרד האוצר. עוד כ–1.1 מיליארד שקל הוענקו לעסקים גדולים.
בדיקה מול מבקשי הלוואות מהקרן מגלה פער בין תחושות אנשי האוצר והחשב הכללי שמתגאים בהקלות ובשיפורים שנעשו בחודשים האחרונים, ועדיין נעשים, בהליך ההגשה של בקשות להלוואות ובטיפול בבקשות – לבין המגזר העסקי שעדיין מתלונן כי ההליך מורכב ומייגע.
פחות מ-59% מהבקשות אושרו
"הפרוצדורה שבעלי העסקים צריכים לעבור בדרך לקבלת ההלוואות מטורפת", אומר ח"כ לוי, לשעבר סגן שר האוצר, שפנה למשרד בדרישה להקל על בעלי עסקים הזקוקים לאשראי. "לאדם מן היישוב קשה להסתדר עם ההליך, אף שהבטיחו שהוא יהיה פשוט", הוסיף.
עוד נטען, כי "הבנקים נוקטים יד קשה, בין היתר היות שרק 15% מסך ההלוואות מגובים בערבות המדינה". לדבריו, "התוצאה היא שהבנקים מורידים את היקף ההלוואות שהם נותנים לרמה של מחצית מהסכום המבוקש, ואף נמוך מזה. בסופו של דבר, יש פה כסף שהמדינה רצתה שיגיע לאזרחים בקרן ההלוואות והוא לא מגיע לעסקים".
במשרד האוצר סבורים כי שיעור ההלוואות המאושרות מוטה כלפי מטה ואינו מהווה מדד טוב ליעילותה של תוכנית ההלוואות, בין השאר מפני שבבקשותיהם נוטים עסקים להיצמד לסכום ההלוואה המרבי שמאפשרת תוכנית ההלוואות לבקש, מה שאינו תואם את מצבם ועלול לפגוע בהם עם החזרים שלא יוכלו לעמוד בהם.
סכום ההלוואות המרבי הוגדל בהדרגה מ- 8% מהמחזור השנתי של העסק בתחילת המשבר ל-16% מהמחזור, ובאחרונה ל–24% (בכפוף לתקרה של עד 20 מיליון שקל). עם זאת, בימים הראשונים של תוכנית ההלוואות, עסקים או מייצגיהם יכלו להזין בטופס הבקשה את סכום ההלוואה המבוקש ללא הגבלה – וייתכן כי נגרמה עקב כך הטיה מסוימת בנתונים שדווחו.
על פי נתוני האוצר, עד לתחילת השבוע הוגשו כ–29.7 אלף בקשות, כאשר מתוכן נדונו 91% מהבקשות. השתייכות העסקים לענפים נקבעה לפי הצהרתם בעת פתיחת תיקם במע"מ עם הקמת העסק. 64% מהבקשות שהוגשו (ו-70% מאלה שנדונו) בענפים שנבדקו אושרו. אם מביאים בחשבון גם ענפים שלא נכללו בדיווח עקב מיעוט בקשות, שיעור האישור מתוך הבקשות שהוגשו נמוך יותר, כ–59%.
"הסכומים הניתנים בהלוואות בערבות המדינה לא יספיקו לעסקים לצלוח את המשבר", טען לוי בפנייה למשרד האוצר. באגף החשב הכללי השיבו לו כי באחרונה הוחלט על הקלות, שיביאו לעלייה במספר העסקים שבקשותיהם יאושרו ובסכומים שיולוו להם, בהם הגדלת ההלוואה המרבית ל-24% מהמחזור, הוספת אפשרות למתן הלוואה משלימה מיד לאחר קבלת ההלוואה הראשונה, ופתיחת מסלול ההלוואות לעסקים בסיכון גם לעסקים חדשים, שהוקמו בחודשים הראשונים של 2020. כשליש מהבקשות המוגשות כיום לקרן הן של עסקים שכבר קיבלו הלוואה ומבקשים כעת הלוואה משלימה.
כזכור, שר האוצר, ישראל כ"ץ, הכריז ביולי כי הרחבת התוכנית הכלכלית תכלול הגדלה משמעותית של תוכנית ההלוואות בערבות המדינה – מ-22 מיליארד שקל ל-50 מיליארד שקל. הרחבת התוכנית דורשת אישור מוועדת הכספים של הכנסת. כ"ץ עדיין לא הגיש לוועדה בקשה להרחבת התוכנית, מפני שהמסגרת הקיימת של התוכנית עדיין לא מוצתה.
