בימים האחרונים הופיע המושג ריצה אל הבנק (run to the bank) כמה פעמים בהקשר של אפגניסטן בעקבות בהלת התושבים מעליית כוחות הטליבאן לשלטון. מדובר בהמשך ישיר למשבר הכלכלי בלבנון, שגם שם נתקלנו לא פעם במושג ריצה אל הבנק.
אז מהי בכלל ריצה אל הבנק? מה הסכנות בזה? וכיצד ניתן להתמודד איתה? בשביל להבין מהי ריצה אל הבנק, צריך להבין קודם איך בכלל עובד בנק.
ישנם לא מעט אנשים שחושבים שהם מפקידים את הכסף שלהם בבנק ואז הכסף נמצא בבנק שלהם. צר לי לאכזב אותם, אבל לא כך הדבר… כסף שאתם מפקידים בבנק הופך על פי רוב להלוואה למישהו אחר. כך לדוגמה, אם אתם מפקידים בבנק 10,000 שקל – הבנק מלווה את רוב הכסף (מעל ל-90%) למישהו אחר. כלומר, הבנק משאיר אצלו פחות מ-1,000 שקל ומלווה ללקוח אחר של הבנק מעל ל-9,000 שקל שהם בעצם שלכם.
הבנק לוקח בחשבון שאתם לא זקוקים לכסף שלכם, ואם כן תהיו זקוקים לו לא תמשכו מזומן – אלא תשלמו באחת מדרכי התשלום האחרות המקובלות. זאת אומרת, שהבנק לא באמת צריך להחזיר לכם את הכסף, ובמידה ותבצעו לדוגמה העברה, הוא פשוט יבצע רישום במחשב ויוריד לכם את הסכום המתבקש ויוסיף אותו למישהו אחר.
עכשיו אנו חוזרים למושג ריצה אל הבנק. ה"ריצה אל הבנק" היא הסיוט הגדול ביותר של הבנקים המרכזיים בעולם, שתפקידם לדאוג ליציבות המערכת הבנקאית. במידה ונוצרת בהלה אצל לקוחות של בנק מסוים החוששים שהבנק נמצא בקשיי נזילות שמסכנים את יכולת הפירעון שלו, נוצר מצב בו הלקוחות ממהרים אל הבנק בניסיון להקדים את חבריהם ולפדות את הפיקדונות לפני שיגמרו הכספים בבנק.
ללקוחות הבנקים בארץ יש ביטחון שהממשלה תגבה אותם – מה שבפועל קרה בשנות השמונים או בתחילת האלף הנוכחי עם פרשת המעילה בבנק למסחר – והם לא מעט חוששים מהורדת הריבית
חשוב להדגיש שהבנקים לא שומרים באמת מספיק רזרבות למצב קיצון כזה, ולכן, במידה ומתחילה ריצה לבנק בגלל שמועות (שברוב המקרים יכולים להתברר בדיעבד כלא נכונים), ייווצר מצב שהנבואה מגשימה את עצמה ובגלל הלקוחות המבוהלים שירוצו לבנק, באמת לא יישאר בבנק כסף כדי לשחרר את הפיקדונות. בזכות ההיסטוריה הכואבת והזיכרון כיצד הסתיימו ריצות אל הבנקים בעבר, נולד הרעיון של "ביטוח פיקדונות".
ביטוח פקדונות נועד להגן על חסכונותיו של המפקיד, במקרה שהבנק מתמוטט. אמנם יש הבדלים בין מדינות שונות, אבל ברוב המדינות ביטוח פיקדונות עד סכום מסוים הוא דבר שהממשלה מחייבת והבנקים מממנים (כמובן, כמו כל דבר בבנק, בסופו של דבר זה נופל על הלקוחות).
כבר בתקופת השפל הגדול בשנות ה-30 של המאה הקודמת, ארצות הברית התחילה להנהיג את הביטוח על הפיקדונות וזאת לאחר שבזמנו הריצה אל הבנקים באמת גרמה להעמקת השפל הכללי הגדול.
כיום, בארצנו הקטנה, עדיין אין ביטוח פיקדונות אף על פי שעלו מספר פעמים המלצות בנושא. זאת, מאחר וישנם כאלו שאינם תומכים בביטוח פיקדונות משילוב של כמה סיבות…
בפועל, ללקוחות הבנקים בארץ יש ביטחון שהממשלה תגבה אותם – מה שבפועל קרה בשנות השמונים או בתחילת האלף הנוכחי עם פרשת המעילה בבנק למסחר. ההרגשה שהממשלה נתנה מספר פעמים שלא תיתן לבנק ליפול, בנוסף לעובדה שביטוח פיקדונות עולה כסף ויגרום לכך שהריבית בבנקים תרד עוד יותר מרמתה כיום (כן, לאנשים קשה להאמין שיש אפשרות כזו, אבל חשוב לזכור שיש מדינות לא מעטות בעולם שהריבית בהן שלילית).
סיבה נוספת לכך שביטוח פיקדונות יש לו גובה שנקבע מראש, ולמעשה במידה וחס וחלילה יגרם מצב שיצטרכו להפעיל אותו, להבדיל מהפעמים הקודמות בהם המדינה נתנה גיבוי מלא, כאן יהיה גיבוי רק עד לגובה הביטוח המוסכם.
—
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
